עירוב בגדר תיל

 

הרב עמיטל (1)

 

 

 

שאלה: בשולחן-ערוך (אורח חיים סימן ש"ס סעיף א') נפסק שבקעה שהוקפה מחיצות גרועות   כגון שתי בלא ערב או להיפך - אם היא יותר מסאתיים אין מטלטלין בה אלא בד' אמות.

 

  מה דינה של גדר-תיל העשויה ממוטות ("זויתנים") וביניהם מתוחים כארבעה חוטים, באופן שמתקיים דין לבוד?   האם מחנה צבא המוקף גדר כזאת יהיה אסור בטלטול?   האם שני חוטים באלכסון יתירו את הטלטול?   ...   הסברה נותנת שמכיוון שסוף סוף זו גדר של קבע - מדוע שלא תהיה מחיצה?   מצד שני, גם השולחן ערוך מתכוון למצב דומה שהרי אי אפשר לחוטי ערב שיעמדו מבלי עמודי שתי?

 

תשובה:   ראשית, יש להעיר שדין זה של מחיצות גרועות שאינן מתירות טלטול אלא עד סאתיים, נזכר בשולחן-ערוך לא רק לגבי בקעה, אלא גם בישוב.   וכן מפורש (סימן שס"ב סעיף ה'):   "בכל עושים מחיצה בכלים ובאוכפות, בין של ערב לבד כגון של חבלים, או של שתי לבד כגון קנים נעוצים בארץ.   ומותרים עד סאתיים... ".   יוצא מכאן שאין מקום להתיר מחיצה של ערב או שתי אפילו במקום שיש פחות מ- ג' טפחים בין החבלים או הקנים, אלא עד סאתיים ביחיד, ובשיירה של ג' אנשים ומעלה אפילו יותר מבית סאתיים, בתנאי שלא ישאר שטח בית סאתיים פנוי שאין צריכים לו לתשמיש, כמבואר שם בסימן שס.

 

  ועתה, באשר לשאלה האם מחיצה בה החוטים מתוחים בין מוטות עומדים נחשבת כמחיצה גרועה.   משנה ברורה (סימן ש"ס בשער הציון אות ב') מביא בשם הפרי מגדים שמצדד דבמחיצה של שתי ועשה קנה אחד למעלה לחבר את הקנים - הוי מחיצה מעולה, ומותר אפילו יותר מבית סאתיים.   וכך מובא גם בכף החיים (סימן ש"ס אות ג') בשם פתחי עולם דאם היתה מחיצה של ערב ונתן בה ב' או ג' בשתי מקרי מחיצה גמורה.

 

  באשר לטענתך שעל כרחנו גם השולחן ערוך מתכוון לאופן כזה, שהרי אי אפשר לחוטי ערב שיעמדו מבלי עמודי שתי - טענה זו נזכרת כבר בחזון איש (סימן ע"ז אות ד') שכתב על הפרי מגדים שזה תמוה מאד, משום דבכל ערב איכא לעולם שתי שהחבלים על גבי הקנים.   ואף על פי שהמשנה ברורה העתיק את דברי הפרי מגדים, מסיק שאי אפשר לעשות מזה שום סניף להקל.

 

  לענ"ד, אין בכך משום פירכא על דברי הפרי מגדים.   דאפשר לומר שמתניתין (עירובין ט"ו עמוד ב') מיירי באופן שהעמיד את עמודי השתי בארבע פנות המקום המוקף, כך שעמודי השתי משמשים את חוטי הערב משני כוונים, ויוצא שעמודי השתי אינם מצויים בתוך המחיצה.

 

  ונראה דבגלל התמיהה הנ"ל דייק החיי אדם בלשונו (כלל מ"ח אות א'), וכתב בזו הלשון:

 

"ואפילו העמיד ד' קנים בד' זויות וקשר בהם חוטים לרחבם רק שאין בין חוט לחברו שלשה טפחים והן גבוהין י' טפחים, ובהקיפן לא יותר מבית סאתיים - הרי זו מחיצה גמורה".   כמו כן, לפי דברי כף החיים הנ"ל, יש להבדיל בין קנה אחד שתי, לבין ב' וג' קנים.

 

  בנוסף לזה יש לצרף את דברי שו"ת ברית אברהם (סימן כ"א סעיף ד'), המובאים גם בדעת-תורה למהרש"ם (סימן שס), דהא דבעינן שלא יהא בית סאתיים פנוי, אין הכוונה פנוי בלא כלי תשמישין אלא פנוי בלי שום הצטרכות כלל.   ודייק כן מלשון הרמב"ם (הלכות שבת פרק ט"ז הלכה יב) שכתב:   "אבל אם נשאר בית סאתיים פנוי בלא כלים ולא היו צריכים לו... ", ומשמע מדבריו דדווקא אם לא היו צריכים למקום הפנוי, אבל אם הקיפו באופן כזה שגם המקום הפנוי ישמש לאיזה צורך, אף שישאר פנוי, הרי זה מותר.   ועיין שם שמביא עוד ראיות לכך.

 

  והנה, כל זה איירי אם הקיפו את המקום לאותה שבת בלבד, דהווי כהוקף לא לשם דירת קבע.   אבל אם הוקף לשם דירת קבע יש לנו יסוד גדול לסמוך עליו, והוא שיטת הרמב"ם (הלכות שבת פרק ט"ז הלכות יב, יד, יז, יח) והרי"ף (דף ד: בדפיו), שכבר האריכו בבאורם בשו"ת ברית אברהם הנ"ל ובאבני נזר (אורח חיים סימן ש"ט) והנצי"ב במרומי שדה בערובין בסוגיין (דף ט"ו:).   ויסוד דבריהם הוא שלדעת הרמב"ם כל הדין של בית סאתיים וההבדל בין יחיד לשיירה - נאמר רק לענין מקום המוקף שלא לשם דירה ובאופן כזה אפילו מחיצה גמורה לא מהני.   ובמוקף לשם דירה, אפילו בשתי לבד או או בערב לבד, אין הבדל בין פחות מבית סאתיים ליותר מבית סאתיים אלא מותר לטלטל בכל אופן.

 

  ובאבני נזר (שם) הרבה לתמוה על הבית-יוסף שהשמיט את דעת הרמב"ם, וכתב בזו הלשון:   "ואני הקטן קורא על דברי הרמב"ם אלו שהכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל, שלענ"ד דעת הרמב"ם מוכרח בש"ס... גם הרי"ף רבו פירש הסוגיא כן.   גם דעת התוספות מוכחת כן בג' מקומות, וכן פסק הרשב"א בעבודת הקדש".   ובשו"ת ברית אברהם הנ"ל הביא דגם הרא"ש סבירא ליה כדעה זו, ומסיק שם דעל פי זה יש לנו עמוד חזק לסמוך עליו, דאם לא כן - יקשה על כל הערובין.   ממילא, יש לנו לסמוך על דברי הפוסקים הנ"ל דלא בעינן שלא יהא בית סאתיים פנוי.   (2)

 

  לסכום - מחנה המוקף גדר תיל והרווחים בין החוטים, עד גובה עשרה, הם פחות מג' טפחים, והחוטים מתוחים על גבי מוטות ברזל - מותר לטלטל בכולו.

 

 

הערות:

 

(1)   הדברים נאמרו כתשובה לשאלות חיילים בע"פ.

 

(2)   באשר לצירוף החוטים המתוחים באלכסון, להחשיבם כשתי, לפי דעתי הדבר תלוי אם הם מתלקטים י' מתוך ד'.   אך למעשה אחרי שהסתמכנו על המוטות, איננו זקוקים לצרוף החוטים האלכסוניים.