ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

***********************************

שיחות ראשי הישיבה

****************

 

פרשת קדושים

 

הרב אהרן ליכטנשטיין

 

שכל ומוסר (שיחת ער"ש פרשת קדושים התשנ"ב.   עפ"י סיכומו של דני אורנבוך.)

 

 

  "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' א-להיכם"     (ויקרא י"ט, ב)

 

  "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל מפני שרוב גופי התורה תלוין בה"   (רש"י שם)

 

 

  פרשה זו דוחסת בקרבה שפע רב של מצוות ואיסורים.   כאלו שנאמרו בפרשה במפורש וכאלו אשר נגזרים ותלויים מהאמור בה.   שפע זה מתפרש למגוון רחב של מצוות - מהן בין אדם לחברו, מהן בין אדם למקום, כאלו שהן מצוות כלליות וכאלו שהן פרטיות.   אנו נעסוק כאן בשתי מצוות בלבד.

 

  האחת, החוזרת בפרשתנו בצורות שונות, היא חיוב ההתרחקות מע"ז. - "אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (י"ט, ד); "והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנת אחריהם..." (כ', ו).

 

  הרמב"ם מתייחס אל הדברים מנקודת מבט הנוגעת לפן השכלי:

 

  "והדברים האלו כולן   ד ב ר י   ש ק ר   ו כ ז ב   הן, והם שהטעו בהם העכו"ם הקדמוניים...   ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להימשך   ב ה ב ל י ם   אלו ולא להעלות על לב   שיש תועלת בהן - כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בליבו שהן אמת ודבר   חכמה אבל התורה אסרתן - אינו אלא מן הסכלים וחסרי הדעת... אבל בעלי החכמה   ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה   אלא   ת ו ה ו   ו ה ב ל   שנמשכו בהן חסרי הדעת... ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלא   ה ה ב ל י ם : 'תמים תהיה עם ה' א-להיך'".   (הלכות ע"ז י"א, טז)

 

  המצווה השניה שנתייחס אליה כאן היא: "לא תקם ולא תטר את בני עמך..." (י"ט, יח).   עליה אומר הרמב"ם:

 

  "הנוקם מחברו עובר בלא תעשה שנאמר: 'לא תקם'.   ואע"פ שאינו לוקה עליו - שעה רעה   היא עד מאד.   אלא ראוי לו לאדם להיות מעביר על מידותיו על כל דברי העולם, שהכל אל   המבינים דבר   ה ב ל   והבאי ואינן כדאי לנקום עליהם".   (הלכות דעות ז', ז)

 

  שתי מצוות אלו שונות לחלוטין ומשני תחומים שונים אך הרמב"ם, ללא ספק, הבחין במבנה משותף ביניהן והוא מציין זאת במילה המשותפת שהוא נותן להן - "הבל".   הפנייה בשני המקרים היא אל שכלו של האדם - אל לו לחכם לטעות בהבלים שכאלו.

 

  אך ניתן לפנות אל האדם לא רק מנקודת המבט השכלית אלא מבחינת הצו הא-להי שבהן.   אף אם חברך פגע בך, לך אסור לפגוע בו בחזרה, כיוון שכך ציווך ה', ואף אם יש מן החכמה בעבודת האלילים בכל זאת אל תפנה אליה כי כך הוא הצו מאת ה'.   ואכן כך אמנם מפרש הרמב"ן בספר המצוות ובפירושו לספר שופטים את הסיבה לאיסור עבודת האלילים - ייתכן ומצויה אמת חלקים גם בע"ז אך - "תמים תהיה עם ה' א-להיך" - הקב"ה אסרה ומפני כך עליך לא לעוזבה.

 

  אף לשיטה זו, קיים מבנה משותף בין שתי המצוות - בשתיהן קיים הצורך לנכונות להקריב למען צו ה' ולמען קיום רצונו למרות שההגיון והשכל מטים לצד אחר.   אם הרמב"ם מפרש את "תמים תהיה עם ה' א-להיך" כדרישה מהאדם שעליו להיות תמים ושלם מבחינה שכלית עם הצו הא-להי, הרי שהשיטה השניה גורסת שהתביעה היא שיהיה האדם שלם מוסרית עם רצון ה' ולא לחפש אחר דברים אחרים.

 

  המסר לגבינו ברור.   עלינו להיות שלמים עם הקב"ה בשני המישורים, הן בצד החכמה, בצלם הא-להים - הוא השכל, והן בצד המוסרי - הוא הציווי מאת ה'.   על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה לדעת לנווט ולשלב בין הגישות, איש איש בתחומו ועל פי אופיו.

 

 

***********************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

***********************************

כל הזכויות שמורות   1997   ישיבת הר עציון