!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה

 
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

ע י ו נ י ם   ב ה פ ט ר ת   ה ש ב ו ע   /   ה ר ב   י ה ו ד ה   ש ב י ב

 

  ו ה ו ל כ ת י ה  ה מ ד ב ר   /   ה פ ט ר ת   ב מ ד ב ר   ) ה ו ש ע,   ב ',   א - כ א (

 

 א.   כ א י ש   א ח ד   ב ל ב   א ח ד

 

  בידוע שמרובים הם המנהגים לגבי קביעת ההפטרות. בדרך כלל מבחינים בין מנהג האשכנזים למנהג הספרדים ולמנהג התימנים, אבל עוד רבים המנהגים, ומהם שכבר עברו מן העולם המעשי, ולא בא זכרם אלא בחומשים ובמחזורים ישנים או בכתבי יד. במצורף לערך "הפטרה" באנציקלופדיה תלמודית, הובאה רשימת ההפטרות לכל שבתות השנה לפי המקורות והמנהגים. עיון ברשימה זו מגלה, שאין לך שבת שאין לגביה מנהגים שונים בקביעת ההפטרה_1_ שיש שבת שרבים המנהגים ויש שמועטים, ופעמים שני מנהגים בלבד. יש וההבדל גדול הוא וקהילות שונות מפטירות בנביאים שונים, ויש שמצומצם הוא והחילוק הוא בפסוקי החתימה או הסיום.

  אבל יש רק שבת אחת בשנה שכל ישראל מתאחדים בקביעת הפטרתה והיא שבת פרשת במדבר.

  אם נזכור כי פרשת במדבר לעולם נקראת בשבת שקודם חג שבועות, חג מתן תורה, כי יהיה בזה, כאילו, ביטוי מחודש לאשר אירע אז במדבר קודם מתן תורה, שהתאחדו כל ישראל להיות יחדיו איש אחד בלב אחד )ראה מכילתא עה"כ "ויחן שם ישראל נגד ההר", שמות, י"ט, א(.

 

 ב .   י י ס פ ר   א ו   ל א   י י ס פ ר

 

  במבט ראשון נראה קשר ניגודי בין הפרשה להפטרה. בעוד שבפרשה מדובר על מפקד בני ישראל, הרי ההפטרה פותחת בקביעה:

 

"והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר".

 

  אפשר שכאן ביטוי לשינוי במצב. תקופת המדבר תקופה זמנית היא, הולכים "לקראת" ומנהלים   חיי מחנה. לכך יש לפקוד את העם, גם כהכנה לקראת כיבוש הארץ. לעומת זאת, הנבואה מדברת על מצב הקביעות שלאחר ההשתרשות בארץ, עת ירבה העם ואין צורך )ואולי גם אין יכולת( למנותו.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       

+L7

1.   עמוס חכם, בפירוש "דעת מקרא" לישעיה, קובע בסיכום הבא בפרק מ"א, כי נבואת ישעיה שם, נקבעה על ידי כל הקהילות להפטרת לך-לך. אבל עיון ברשימה שבאנציקלופדיה תלמודית מגלה כי לא כן הדבר.

 

 ג .   א ה ב ת   כ ל ו ל ו ת י ך

 

  אבל התבוננות נוספת מעמיקה תחשוף קשר אחר בין הפרשה להפטרה. לקראת חתימתה של ההפטרה, מדבר הנביא הושע על ההולכה המחודשת שעתיד ה' להוליך את כנסת ישראל למדבר.

  מה עניינו של המדבר? מבחינת ההיסטוריה של עם ישראל, הרי זו גם תקופת החיזור שקודם החיים המשותפים.

  ודאי שציון היא בית חיינו, בארץ ישראל אמורים הדוד והרעיה, הקב"ה וכנסת ישראל, לבנות, כאילו יחד, את הבית המשותף. אבל המדבר הוא המקום בו, כביכול, שוטטו יחד תוך גילוי אהבה וחיבה. הלוא כך קורא ירמיה בשם ה', כמזכיר: "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" )ב', ב(.

  משנכנסו לארץ נתמסדו החיים המשותפים, וכדרכם של חיים ממוסדים מתרחשות תקלות ומשתבשים היחסים. ויש וכל כך משתבשים עד כדי פירוד וניכור: "כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה". או אז יש ונזכרים באותה תקופת ראשית של חסד נעורים ואהבת כלולות )שאף שהיו אף בהם מעקשים ומריבות, הרי שבמרוצת השנים נזכרת רק התמונה הכללית שטופת האהבה(.

  אכן, חיי המדבר היו חיי שעה )ראה גם בהקדמת הרמב"ן לספר, המסביר שרוב מצוות שבספר מצוות שעה הן(, אך הם מהלכים קסם גם בחיי עולם, ולעולם יש רגעים ומצבים בהם מבקשים לשוב לחיי שעה אלו, חיים שטעם של מעשי בראשית בהם )הרואה מדברות מברך עליהם "עושה מעשה בראשית" - ברכות נד:(.

 

 ד .   א י ר ו ס י ן   ל ע ו ל ם

 

  אפשר ומזה הטעם נקבעה ההפטרה מנבואתו זו של הושע. מצויים אנו בפתחו של ספר במדבר, ובזה הספר יסופר על שעבר על ישראל במדבר ועל שעברו הם, על טענות ומענות מסה ומריבה, מתאוננים ומרגלים. אבל אלו הן תמונות של חיי שעה. מפרספקטיבה רחבה יותר, מקבלת תקופת המדבר את צביונה הנכון, זה שנחקק בנפש האומה.

  המדבר - תקופת אירוסין.

  טבעו של עולם, תקופת אירוסין אי אפשר לחזור אליה. זכרונה ממלא את הנפש, זכרונות שצובטים את הלב בהמיה ובגעגועים, אבל געגועים שאין אפשר לממשם. באה נבואתו של הושע ללמד, שלא כיחסי בעל ואישה יחסי הקב"ה וכנסת ישראל. הם, אפשר להם לחדש נעוריהם ולחדש בריתם כאשר בראשונה, ולהפוך את החד פעמי הראשוני לחזיון מתמיד בחייהם - "וארשתיך לי לעולם".