ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

כיצד אוכלין לפני הכלה - בענין קביעת סעודה סמוך למנחה

 

דניאל רוזלאר

 

 

הקדמה

 

  פסק הרמ"א שאין לאכול סעודה גדולה בזמן מנחה גדולה אלא במקום שיש שמש הקורא לתפילה. למעשה אנו מקילים בזה מאוד. אפילו בישיבה מתקיימות סעודות ז' ברכות בזמן ארוחת צהרים, ואולי יש לתמוה על עצם ארוחת צהרים שמתקיימת לפני תפילת מנחה. על הדין והמציאות נדון במאמר זה.

 

הדיון בגמרא

 

  במשנה במס' שבת (דף ט' ע"ב) מופיעה רשימה של פעולות שאסור להתחיל בהן עד שיתפלל תפילת מנחה. כלול בתוכם איסור אכילה.

 

  מלשון המשנה לא ברור היקף דין זה של איסור קביעת סעודה בסמוך לזמן מנחה. באיזו מנחה מדובר? האם במנחה גדולה שהיא משש שעות וחצי שעות ביום ואילך, או שמא במנחה קטנה שאינה אלא מתשע שעות וחצי? יתר על כן יש לדון באיזה סוג סעודה מדובר, האם בסעודה גדולה ומפוארת   כגון סעודת נישואין וכד', או אף בסעודה פשוטה ורגילה כמו שאוכלים בכל יום (1).

 

  מעבר לכך יש לדון ביסוד הדין. ראינו בכמה מצוות שאסור להתחיל בפעולות מסוימות קודם עשיית המצוה. לפי העולה מהסוגיא במסכת סוכה (דף לח.) דין זה נאמר דוקא במצוות דאורייתא. א"כ י"ל ששייכות דין זה לגבי תפילה תלויה בעצם המחלוקת האם מצות תפילה (בזמנה) היא מדאורייתא או מדרבנן. אך אפילו לדעה הסוברת שאין חיוב תפילה בזמנה אלא מדרבנן, מצינו אף בכמה מצוות דרבנן שתקנו חז"ל גזירה מיוחדת לגביהם בענין זה. ביניהן בדיקת חמץ ע"פ מימרא דאביי במסכת פסחים (דף ד' ע"א). שם משמע שהטעם הוא כדי שתהא עשיית המצוה בתחילת הלילה דוקא, בשעה שבני אדם מצויים בבתיהם. וכן במקרא מגילה ונר חנוכה - יתכן לומר שטעמם משום פרסומי ניסא. אפשר שגם בתפילה תקנו דין זה משום חשיבות מצות תפילה - השעה שבה עומד האדם מול הקב"ה.

 

  עוד י"ל שזהו דין מיוחד לגבי תפילה. בגמ' במס' ברכות (דף י"ד) נאמר שאסור לו לאדם לעשות חפציו   קודם שיתפלל. שמא י"ל דאין זה דין המיוחד לתפילת שחרית לחוד אלא אף לתפילת המנחה, שתיכף שזמן המנחה מגיע חל עליו איסור זה מחדש.

 

  ואף אם דין זה קיים גם בתפילת מנחה, מ"מ יש מקום לומר דאינו קיים כי אם למחצה, דהיינו אין האסור קיים אלא בסעודה גדולה דוקא, הואיל וכבר עסק בתפילה פעם אחת ביום.

 

  בגמ' מסכת שבת (ט:) דנו בשאלות: א. באיזו מנחה מדובר? ב. באיזה סוג סעודה מדובר? מובאים שלשה הסברים:

 

א.   מדובר כאן במנחה קטנה דוקא שהרי במנחה גדולה עדיין נשאר לו לאדם זמן רב להתפלל תפילתו. הסבר זה נדחה ממימרא דריב"ל: "כיון שהגיע זמן תפילת המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל". אם אסור לו לאדם אף לטעום, קל וחומר שאסור לו לקבוע אף סעודה קטנה קודם למנ"ג.

 

ב.   מדובר אכן במנחה גדולה. הקושיא לעיל שהרי יש שהות ביום טובא נדחית בכך שמדובר כאן בסעודה גדולה דוקא, וא"כ אע"פ שנשאר ביום עוד הרבה זמן שבו יכול להתפלל תפילת המנחה, מ"מ בסעודות גדולות, לעיתים ממשיכים בהן יותר ממה שמצופה בתחילה.

 

ג.   דעת רב אחא בר יעקב, שמדובר במשנה אכן במנחה גדולה, אך אפילו בסעודה קטנה אסור להתחיל סמוך לזמן זה, משום שאף בסעודה מסוג זה קיים החשש של "דלמא אתי לאמשוכי".

פסקי הראשונים

 

  לעינן דינא נחלקו הראשונים בדעותיהם, וניתן לסווגן לחמש שיטות עיקריות:

 

א.   הרי"ף, הרמב"ם (פ"ו מהלכות תפילה ה"ה) ושו"ע (או"ח סי' רל"ב סע' ב') פסקו כר' אחא בר יעקב שכיון שהגיע זמן מנ"ג אסור לאכול אפילו אכילת ארעי - שמא ימשך באכילה (2).

 

ב.   תוס' שם (ד"ה בתספורת) כתבו שהלכתא כתירוץ השני בגמרא, שאמנם האיסור חל ממנחה גדולה אך רק לגבי סעודה גדולה ולא בקטנה (זאת משום דהכי סתמא דגמ' וא"כ הלכתא כוותה ועוד דרב אשי שהוא בתראה סידר את הש"ס וא"כ משגחינן ביה ולא ברב אחא בר יעקב). עוד הוסיפו שבסעודה קטנה יש איסור סמוך לזמן מנחה קטנה. נראה כי טעמם הוא שכמו שחוששין שמא ימשך באכילתו בסעודה גדולה אף סמוך למנ"ג, כמו"כ חוששין שמא ימשך באכילתו ויפסיד תפילת מנחה אם מתחיל סעודה קטנה בשעה המאוחרת הזאת (3).

 

ג.   שיטת בעל המאור היא כתירוץ הראשון בגמרא דאין כאן איסור אלא סמוך למנחה קטנה, ובכל סעודה, כולל סעודה קטנה. סמוך למנחה גדולה מותר הכל, ואפילו סעודה גדולה. טעמיה דבעה"מ הוא שלא קיבלו תירוץ זה בגמ' רק בגלל הקושיא מדברי ריב"ל, אבל היות שדברי ריב"ל נדחו מהלכה (במקום אחר), שוב אין לדחות את השיטה הראשונה של הגמ' כאן.

 

ד.   הטור והרא"ש הביאו את שיטת הר"י שסעודה קטנה מותרת אף סמוך למנחה קטנה וסעודה גדולה אסורה אף סמוך למנחה גדולה. בפרישה פי' טעמו של ר"י דס"ל בעיקר כדעת התוס' שהבאנו לעיל אלא שהסתייג מהתוספת שלהם בסעודה קטנה, ודעתו שלא חיישינן שמא ימשך בה.

 

ה.   הרמ"א (בשו"ע שם) כתב שנהגו לשלב שתי שיטות - של בעה"מ ושל ר"י - ולהקל בכל מקום חוץ מאשר בסעודה גדולה סמוך למנחה קטנה (4). מ"מ כתב הרמ"א דראוי להחמיר בסעודה גדולה וכדעת הר"י.

 

  אמנם כל ההיתר של הרמ"א לסמוך על דברי הר"י (והמרדכי) מבוסס על זה שהשַמַּש קורא לבית הכנסת וא"כ מיד יפסיקו סעודתם ויבואו להתפלל (וכתב המ"ב שמי שאינו מתפלל בציבור אינו יכול לסמוך על היתר זה). והקשה "ערוך השלחן" על מנהגנו, שהרבה פעמים יושבים לאכול אף לאחר שהגיע זמן מנחה קטנה, וזאת אע"פ שברוב המקומות אין השמש קורא לביה"כ, ולמעשה הרבה פעמים ראינו שבשבתות יושבים לאכול סעודה ז' ברכות לאחר היציאה מבית הכנסת בבוקר, ועד שמגיעים חתן וכלה לא מתחילין בסעודה עד שהגיע חצות היום (ואוי לנו על שבימות החורף שהשבתות קצרים ביותר שאבדנו בזה מנוחת השבת בצהרים - והמבין יבין), ואף בישיבתנו הקדושה נוהגין להתחיל בסעודת ז' ברכות בחדר האוכל הקטן והרי כבר הגיע זמן מנ"ג, והרי כתב הרמ"א דראוי להחמיר בסעודה גדולה סמוך למנ"ג. והיכן מצאנו ידינו ורגלינו בדבר זה. ובאמת, כיצד מרקדין לפני הכלה באותה שעה, והרי דין מפורש הוא בשו"ע שאסור?!

 

  בערוך השלחן סע' ט"ז טרח למצוא היתר למנהגנו ותירץ קושייתנו על פי דברי הירושלמי בשני אופנים:

א.   שהוכיח שמשנתנו האומרת סמוך למנחה היא אליבא דר"י שאומר דזמן מנחה אינו אלא עד פלג המנחה, אבל אנו קי"ל למעשה כרבנן שזמן מנחה הוא עד החשכה, וא"כ מותר לנו להתחיל בסעודה עד סמוך לשקיעת החמה.

ב.   לפי הירושלמי, משנתנו דנה רק בעמי הארץ אך לא בחברין (תלמידי חכמים), וידוע "דאין אנו מחזיקין עצמנו לעמי הארץ".

 

  ועוד בא בתורת מליץ יושר על מנהגנו בכתבו דדומה תפילת מנחה למה שפסקו לענין שחרית באו"ח סי' פ"ט, שהמתפלל ביחידות אסור לו ללמוד קודם שיתפלל דלמא אתי לאמשוכי ויעבור זמן תפילה, אבל אם מתפלל בצבור אין לחשוש לזה. וא"כ ה"נ בתפילה המנחה, המתפלל בכל יום בציבור אין לו לחשוש שמא ימשך בעסקיו ולא יבוא להתפלל. (ועכ"ז לא ניחא לנו לדעת המ"ב שהרי כתב במפורש דאם מתחילין בסעודת ז' ברכות לאחר חצות היום שיש להתפלל תפילת מנחה מקודם).

 

  אמנם הסבר גמור למנהגנו לא מצאנו, אך לכל הפחות מצאנו לו סמך בדברי רבותינו.

 

 

הערות:

 

(1)   יש לציין שהפוסקים דנו אך ורק בהגדרת הסעודה אבל לא בתוכן הסעודה. אמנם יתכן שסעודת חול של מספר מנות במסעדה מפוארת, תמשך יותר זמן מאשר סעודת מילה או פדיון הבן של אנשים צנועים שצריכים למהר לעבודתם, וצ"ע.

 

(2)   אכן בעצם חומרתו של הרמב"ם מופיעה ג"כ קולא, שהרי פסק בפ"ג ה"ב שעיקר זמן תפילת המנחה הוי מנחה קטנה דוקא. לפי זה אם צריך להתפלל קודם שאוכל אף סעודה קטנה (וגם קודם שיעשה מספר פעולות שאינן ממשיכות זמן רב), בפועל ייצא שהרבה פעמים יהיה מוכרח להתפלל מנחה גדולה ולא לשהות עד עיקר זמן המנחה.

 

(3)   או די"ל דס"ל לתוס' דאסרינן ליה להתחיל אף סעודה קטנה קטנה סמוך למנ"ק דזה הוי עיקר זמן המנחה כמש"כ הרמב"ם ומתוך חשיבות מצות תפילה לא שרינן ליה לאיניש להתחיל בשום פעולה חדשה עד שיתפלל תחילה.

 

(4)   המגן אברהם בסימן רל"ב ס"ק ט"ו כתב דזוהי שיטת המרדכי, אך בערוך השלחן כתב דהמרדכי ס"ל כדעת התוס', והמעיין במרדכי יתקשה בלשונו. אולי י"ל דאף הוא הקל בסמוך למנחה קטנה ורק משהגיע זמן מנ"ק עצמו הוא דהחמיר, וצ"ע.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

   INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון

 

דוע בשופר אין את האיסור הנ"ל:

 

  א. יתכן שמשום אימת הדין אין לחוש שמא ישכח מהתקיעות - חשש הקיים בדר"כ, ומסברה זו באמת הותר לקרוא ביו"כ לאור הנר ולא חוששים שמא יטה - בגלל אימת הדין.

 

  ב. בר"ה דף ל: מובא - "פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלויים בשיר", שכן רוב הפעמים היו ממתינים כל היום עד בוא העדים, ולא היו תוקעים בשופר, כיון שהתקיעה היא דין רק לאחר ההכרזה בבי"ד, וברור שלא התענו כל היום, ומכאן שמותר לאכול לפני תקיעת שופר.

 

__Vd_|'C$+D_'07/04/2005_�07/04/2005_iz@__3____8:37 PM_JW____ ֻ07/04/2005____%_&__   _„8:37 PM3…07/04/2005(___™07/04/2005Q___Y__ֻ___‚8:37 PM___(”_|R07/04/2005________07/04/2005_07/04/2005_07/04/2005__07/04/2005__07/04/2005____07/04/20057__8:37 PM07/04/2005D_;__�07/04/2005_!J   3-__   _$8:37 PM___8:37 PM___07/04/2005___8:37 PM_'__07/04/2005_(__+_!__13_____%_)*___8:37 PM__07/04/2005X07/04/2005______S07/04/2005_______y?   __8:37 PM_07/04/2005   _.07/04/2005c#
___8:37 PM07/04/2005_G_
__L_0.