ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

המוכר כל ביתו לנכרי, האם צריך לבדוק חמץ בליל י"ד ניסן?

 

 הרב שמואל דוד

 

 

א.   הצגת השאלה

 

  במסכת פסחים (ו' ע"א) למדנו כי כל היוצא מביתו תוך ל' יום לפני פסח צריך לבדוק את החמץ, גם אם אין דעתו לחזור עד לאחר פסח לביתו, וכך נפסק ב"שולחן ערוך", סימן תל"ו.   ונשאלתי על ידי אדם שאשתו ילדה במזל טוב מספר ימים קודם החג, ולא היה סיפק בידם לנקות הבית ולבער החמץ, וכוונתם ליסע אל ההורים עד לאחר הפסח.   ונפשם בשאלתם אם די במה שמוכרים את כל החמץ שבבית לגוי ומשכירים לו הבית, ועל ידי כך הם יפטרו מבדיקת חמץ, וכמו מוכר ארון ובו חמץ לנכרי, שאין צריך לערוך שם בדיקה, או שמא יש חילוק ביניהם וחייב בבדיקה.

 

ב.   המפרש והיוצא בשיירה

 

  זה לשון הגמרא שם: "אמר רב יהודה אמר רב: המפרש והיוצא בשיירה קודם שלושים יום (לפסח) אין זקוק לבער, תוך שלושים יום זקוק לבער.   אמר אביי: הא דאמרת תוך שלושים יום זקוק לבער, לא אמרן אלא שדעתו לחזור, אבל אין דעתו לחזור - אין זקוק לבער.   אמר ליה רבא: ואי דעתו לחזור, אפילו מראש השנה נמי! אלא אמר רבא: הא דאמרת קודם שלושים יום אין זקוק לבער, לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור, אבל דעתו לחזור, אפילו מראש השנה זקוק לבער.   ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: העושה ביתו אוצר (שהכניס שם תבואה ותחתיה חמץ, ואמרינן לקמן: חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער), קודם שלושים יום אין זקוק לבער, תוך שלושים יום זקוק לבער; וקודם שלושים יום נמי לא אמרן אלא שאין דעתו לפנותו, אבל דעתו לפנותו, אפילו קודם שלושים יום נמי זקוק לבער".

 

  ברור אם כן, שאם הוא יוצא מביתו תוך ל' יום מפסח, חלה עליו חובת ביעור; אלא שעצם המכירה לגוי היא הביעור.   אם כן, אינו זקוק ליותר, ובלבד שימכור לגוי.

 

  ונראה שאם סוגר את הבית, והמנעול בבית הגוי, ודאי כן הוא ופטור מבדיקה, ואפילו המכירה נעשית רק ביום י"ד בבוקר; אבל אם מוכר את הבית לגוי במכירה רגילה דרך הרבנות, יש לבחון, שכן ביישובים קטנים משאירים לרוב את הבית פתוח גם כאשר נוסעים. או אף כאשר נועלים את הבית והמפתח נשאר ביד הבעלים, הלוא אז אי אפשר למכור את הבית כולו לנכרי בסתם, שכן הדין הוא: "חמצו של נכרי עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום היכר" (פסחים שם; "שולחן ערוך" סימן ת"מ, סעיף ב').   ואם כן, עליו להכניס את כל מוצרי האוכל והכלים שהם חמץ לארונות, ולאטמם בסימן היכר.   ונראה יותר שכיון שמשכיר את כל הבית לנכרי, עליו לעשות היכר למען לא יכנס אליו כלל, וצריך לתת המפתח מנעול בתוך מנעול, או לתיתו לאחר ולומר לו שהשכיר כל הבית לנכרי (ויכתוב בשטר מכירת החמץ כי המפתח אצל פלוני).

 

ג.   ישראל היוצא מבית נכרי

 

  עיין בטור, סימן תל"ו: "כתב אבי העזרי: 'ישראל היוצא מבית גוי תוך שלושים יום צריך לבער, אף על פי שהאינו יהודי יתן בו חמץ; שהמצוה מוטלת על ישראל לבער כשיוצא ממנו.   והני מילי במפרש ויוצא בשיירה, אבל אם נכנס הישראל בבית אחר בעיר הזאת, או אפילו הלך לעיר אחרת, בודק שמה ואינו צריך לבדוק כאן' (דברי הראבי"ה הובאו גם במרדכי, פסחים פרק א', רמז תקל"ה, ובהגהות אשר"י על הרא"ש, סימן ח').   ונראה לי שאינו צריך לבדוק, כיון שהגוי נכנס בביתו, אף אם נשאר לישראל חמץ, ודאי מתיאש ממנו, ואין לך הפקר גדול מזה".

 

  מדברי הראבי"ה עולה כי על המתגורר בבית תוך ל' יום מפסח חלה חובת בדיקה.   לכן, אם בודק במקום אחר, אינו חייב לבדוק באותו בית, אבל אם לא יהיה בבית ולא יבדוק בליל י"ד, חייב לבדוק בבית בו התגורר, אף שהוא בית הגוי לפני שיצא ממנו. הטור, לעומתו, סבור כי יש חובת ביעור ולא חובת בדיקה, וכיון שמבער החמץ על ידי הפקר, יוצא ידי חובתו.

 

  ייתכן להסביר אחרת. לכולי עלמא החובה שחלה היא חובת ביעור, והמחלוקת מקורה בשאלה אם הפקר הוא ביעור.   הראבי"ה סובר שלא, ולכן עליו לבדוק ולבער. הטור סובר שכן, ולכן די במה שמתיאש ומפקיר את החמץ שנשאר בבית הגוי.   כך כנראה הבין ה"בית יוסף", שפירש את דברי הראבי"ה מטענתו של הטור בזה הלשון: "טעמו של אבי העזרי, דכיון דנכנסו ל' יום, חל עליו מצות חכמים שציוו לבער, ולא סגי ליה בביטול. ואם כן, אף על פי שאין לך הפקר גדול מזה, כל שאינו מבער, לא קיים מצות חכמים".

 

  כך או כך, לכולי עלמא מכירה לגוי היא ביעור.   נמצא כי לפי הטור ודאי אינו צריך לבדוק אם מוכר הבית לגוי, וגם לפי הסברו של ה"בית יוסף" בראבי"ה די במכירה לגוי שלמחרת.   לפי הראבי"ה, אם מקבל הוא חדר בבית ההורים, או העוזב את ביתו ומתגורר בימי הפסח בבית מלון, אם הוא שם קודם ליל י"ד ודאי שחייב לבדוק שם, ופטור מלבדוק בביתו, מאחר שמוכרו לנכרי ביום י"ד.   כמו כן, אם בבית המלון לא בדקו את החדרים בליל י"ד, ייתכן וגם אם הוא מגיע לשם ביום י"ד עצמו שחייב לבדוק, שנפטר בזה מחובת בדיקה החלה עליו, ואינו צריך לבדוק בביתו הנמכר לנכרי (וראה ב"שולחן ערוך", סימן תל"ו, סעיף ג').

 

ד. להלכה

 

  "חיי אדם" (כלל קי"ט, סעיף י"ח) החמיר בנדון דידן, וזה לשונו: "נראה לי פשוט לפי מנהגנו שמוכרים החדר עם החמץ שמונח בו, שעל כל פנים מחויב בעל הבית לבדוק, כיון שלא החזיק בו הנכרי.   ופשיטא שאם גם המפתח בידו של בעל הבית, לכל הדעות חייב בעל הבית לבדוק, שהרי אין מוסרים לו השטר והמפתח עד יום י"ד, ואם כן חלה עליו חובת בדיקה תיכף בלילה".   וב"משנה ברורה", סקל"ב, הוסיף שכך כתב גם "מקור חיים", אך הוסיף שדעת אחרונים אחרים היא שאינו צריך בדיקה, שבמכירה לגוי מקיים מצות "תשביתו", וכיון שהוא בודק חלק מהחדרים, הוא יוצא גם ידי חובת בדיקה, אליבא דדרישת הראבי"ה, ושכן פשוט המנהג.

 

  על כן נראה כי גם מי שממהר וטרוד ביותר, ינקה ואחר כך יבדוק חדר אחד (בו הטירחה מועטה), ויסגור החדרים האחרים או הבית כולו במפתח, וימכרם לנכרי, ויתלה פתק גדול שאין להיכנס לחדרים אלה, וטוב שגם יפקיד את המפתח אצל חברו ויאמר לו שחדרים אלה שמפתחם בידו מכורים לנכרי, ויבער ממש את החמץ בעין, שיודע על קיומו, וכך יצא חובת בדיקה וחובת ביעור.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון