!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

 ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

זמן תפילת מנחה

 

הרב בנימין תבורי

 

 

  כשדנים על זמן תפילת מנחה חייבים לדון בשאלות אחדות: ממתי מותר להתחיל, עד מתי מותר להתפלל, ומה הזמן העדיף.   במאמר זה נדון רק בשניים מן הנושאים: מהו הזמן העדיף ומתי זמן תחילת מנחה.

 

א.   מתי עדיף להתפלל מנחה?

 

  הגמרא בברכות (כו:) אומרת שזמן מנחה גדולה הוא מו' שעות ומחצה ולמעלה, ומנחה קטנה היא מט' שעות ומחצה ולמעלה.   הרמב"ם בפי"ג מהלכות תפילה הלכות ב' - ג' מסביר שנהוג היה להקריב את קרבן התמיד של בין הערביים בט' שעות ומחצה (כדי לאפשר ליחידים להקריב קרבנותיהם לפני קרבן התמיד), אך כשחל ערב פסח בערב שבת, היו חייבים להקדימו לו' שעות ומחצה (כדי להספיק להקריב כל קרבנות הפסח בזמן).   אם כן, יש ענין להתפלל מנחה בזמן שהיה  

נ ה ו ג   להקריב את הקרבן (ט' שעות ומחצה - מנחה קטנה) אך   מ ו ת ר   להתפלל מנחה גדולה, בזמן   ש מ ו ת ר   להקריב קרבן התמיד (ו' שעות ומחצה - מנחה גדולה).

 

  הרמב"ם ממשיך לבאר שהיה מנהג להתפלל פעמיים, גם מנחה גדולה וגם מנחה קטנה, אחת בתור חובה ואחת בתור רשות.   אך אם עושים כך, ראוי להתפלל מנחה גדולה כנדבה, ולקיים תפילת חובה במנחה קטנה, שזמנה כנגד קרבן תמיד שנהגו   ת ד י ר   להקריב.

 

  רואים מכאן, שתפילת מנחה קטנה עדיפה על מנחה גדולה והמחבר אמנם הסיק ש-"עיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה" (שו"ע או"ח, סי' רל"ג, ס"ק א').

 

  ניתן לדון בפסק הזה משלושה כיוונים שונים:

 

1.   אמנם תפילות כנגד תמידים תקנום ורצוי להתפלל מנחה בזמן הקרבת התמיד, אך זמן התמיד הוא אכן בשש שעות ומחצה (ולא משנה מה נהגו - העיקר הוא זמן הקרבתו על פי דין).   וכך משמע בשו"ת הרי"ף סי' ש"כ.

2.   תפילות כנגד אבות תיקנום - תפילת האבות היתה בשש שעות (עיין בחלק השני של מאמר זה למקור וביאור דבר זה).   והפסוק שעליו נסמכו התפילות ("ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה") מתייחס לצהרים, ועל כן עדיף להתפלל דווקא מנחה גדולה (וכן משמע בשו"ת הרא"ש כלל ד' סי' ט', ובריטב"א יומא כח:).

3.   יתכן שאנו פוסקים שתפילות נתקנו גם כנגד תמידים וגם כנגד אבות וכך כתב מו"ר הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק יצ"ו במאמר "רעיונות על התפילה" (מופיע ב"איש הלכה"): "אין המאמר 'תפילות אבות תקנום' סותר את המאמר השני 'תפילות - כנגד תמידים תיקנום'.   הרמב"ם הביא את שתי הסברות - משלימות הנה הדדית".   אמנם זמן של "אבות" מתחיל במנחה גדולה ואפילו אם נניח שיש קיום מיוחד להתפלל בזמן שנהגו להקריב, יש כאן גורם נוסף של "זריזים מקדימים למצוות" שאולי גובר על קיום יותר גדול בזמן מאוחר יותר   .   (1)

 

לסיכום:

 

  הרמב"ם והשו"ע בעקבותיו פסקו שמנחה קטנה עדיפה על מנחה גדולה.   אך מצאנו הרבה ראשונים החולקים על דעה זו.   (לדעת הרב עובדיה יוסף אילו השו"ע היה רואה את כל הפוסקים שסוברים שמותר להתפלל מנחה גדולה לכתחילה היה פוסק כמותם - ולכן פסק שאם יש סיבה נוספת - למשל, אם יש מנין למנחה גדולה או שרוצים לאכול אחרי זמן תפילת מנחה   ע ד י ף   להתפלל מנחה גדולה. עין בשו"ת "יחוה דעת" ח"ד, סי' י"ט.)

 

ב.   התחלת הזמן

 

  הגמ' ביומא (כח:) אומרת: "צלותיה דאברהם (הכוונה לתפילת מנחה שנתקנה על ידי יצחק - עיין ב"ערוך" על הגיליון שם בגמרא ובכל הראשונים) - מכי משחרי כותלי".   רש"י ורוב הראשונים פירשו שהזמן מתחיל בדיוק בחצות היום והריטב"א מוסיף שכוונת בעל המימרא להודיע לנו שכך ראוי להתפלל.   אחר כך שואלת הגמרא - הרי זמן הקרבת תמיד של בין הערבים הוא שש שעות ומחצה (ואם אפשר להקריב לפני כן - למה לא הקריבו   בחצות - רש"י?)   ומתרצת הגמרא: "מאי קושיא ודילמא כותלי בית המקדש בשש ומחצה משחרי משום דלא מכווני טובא".   רוב הראשונים (הריטב"א, רבינו תם בספר הישר סי' ש"ח ועוד) לומדים שמצד הדין מותר להקריב קרבן התמיד מחצות היום, ומחמת חשש טעות שיקדימו עוד יותר הרחיקו את קרבן התמיד לאחר שש שעות ומחצה.   אמנם רש"י בפסחים (נח. ד"ה "אלא אמר רבא") אומר שהדין הזה הוא מהתורה   (2), וכך מפורש במאירי על המשנה בפסחים שם.

 

  למדנו במסכת פסחים (ה.) שלדעת רבא חמץ אסור בערב פסח מזמן שחיטת הפסח. תוס' שם ד"ה "לא תשחט" שואל, איך יתכן שחמץ אסור מיד מחצות, הרי שחיטת הפסח היא אחרי התמיד ואם כן זמן איסור חמץ צריך להתחיל בכדי שהיית הזמן הדרוש להקרבת קרבן התמיד?   תוס'   מתרץ שבדיעבד קרבן פסח כשר גם אם שחטו לפני התמיד.   בכל אופן, משמע מכאן שזמן התמיד הוא מחצות היום מהתורה וההרחקה של חצי שעה היא מדרבנן וקשה על רש"י ועל המאירי   (3).   הגמרא ביומא שם מסיימת ואומרת שאברהם שונה, בגלל שהיתה לו איצטגנינות גדולה, או משום שזקן היה ויושב בישיבה.

 

  מסקנת הגמרא היא שאברהם (או יצחק) אכן התפלל בחצות, אך תמיד של בין הערביים מתחיל רק בשש שעות ומחצה, ומשמע שתפילת מנחה חייבת להתאים לדין קרבן התמיד ומתחילים חצי שעה אחרי חצות.

 

  להלכה: עיין שו"ע או"ח סי' רל"ג סק"א, שם נאמר שמי שהתפלל תפילת מנחה לאחר ו' שעות ומחצה ומעלה יצא. המג"א וכן המ"ב על אתר פירשו שתפילות כנגד תמידים תקנום, ומדאורייתא מקריבים משש שעות ומחצה   (4).

 

  משמע מלשון המחבר שאם התפלל מו' שעות ומחצה יצא אך אם התפלל מנחה   ב ח צ ו ת   לא יצא, וכך דייקו המג"א ודה"ח.   לכאורה אפשר להבין דבר זה רק אם נפרש שהמתנת חצי שעה היא מדאורייתא (כמאירי( והחכמים שתקנו תפילות כנגד תמידים אמרו שזמנו אינו מתחיל אלא כנגד תמידים).   אך אם נסיק כרוב הראשונים שמהתורה זמנו מחצות, וחצי השעה היא דרבנן, מסתמא אם התפלל יצא בדיעבד (אלא אם כן נפרש שחכמים החמירו והפקיעו את הקיום בכלל, ועיין תוס' סוכה ג. ועוד)   (5).

 

  ועוד אפשר לשאול על פסק זה: הרי תפילות כנגד אבות תקנום ואברהם (או יצחק) התפלל מנחה מחצות כדאיתא ביומא שם, ואם כן מי שהתפלל מחצות לכאורה קיים תפילת מנחה כנגד אבות אף אם לא קיים תפילות כנגד תמידים, ומדוע לא יצא כשהתפלל מחצות?

 

סיכום:

 

  רוב הראשונים חושבים שזמן הקרבת קרבן התמיד הוא מחצות   מ ד א ו ר י י ת א, ומדרבנן מחכים חצי שעה.   המאירי חושב   ש מ ה ת ו ר ה   לא מקריבים עד שש שעות ומחצה. תפילת האבות היא משש שעות.   לכתחילה אין מתפללים מנחה גדולה באותה חצי שעה, אך יש מחלוקת אחרונים אם מי   שהתפלל באותה חצי שעה יצא בדיעבד.

 

 

הערות:

 

(1)   בתורה תמימה על הפסוק "ושמרתם את המצות" יש דיון בהתנגשות כללית בין "הידור מצוה" לבין "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה".

 

(2)   עיין גליון הש"ס שם שמביא עוד מקומות שרש"י דן בכך ויש בזה סתירות בשיטת רש"י ומצוה לישב אך אין כאן המקום.

 

(3)   עיין אבן האזל הל' תמידין ומוספין פרק א', הלכה ג' שכך הקשה.

 

(4)   פלא בעיני שהמג"א והמ"ב פסקו כדעת המאירי נגד דעת רוב הראשונים ועיין במג"א סי'¯תנ"ח סק"א ובחק יעקב שם וצ"ע.

 

(5)   עיין בערוך השולחן סי' רל"ג ס"ק י"ג שהביא את דיוק המג"א בשו"ע שלא יצא באותה חצי שעה ומסיק שקשה לומר כן שהרי ההמתנה היא דרבנן!

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

   GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון