ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

 

ע¯ב¯ו¯ד¯ת¯ ¯כ¯ה¯ן¯ ¯ג¯ד¯ו¯ל¯ ¯ב¯י¯ו¯ם¯ ¯ה¯כ¯י¯פ¯ו¯ר¯י¯ם

 

¯ה¯ר¯ב¯ ¯י¯א¯י¯ר¯ ¯ק¯א¯ה¯ן

 

 

  עבודת יום הכיפורים אינה כשרה אלא בכהן גדול כפי שמפורש בהוריות (דף יב:).   הלכה¯ זו היא המוקד למחלוקת המפורסמת בין בעל המאור לרמב"ן:

 

1.  בעל המאור טען שביום הכיפורים לא היו פייסות, שהרי כהן גדול עושה את כל העבודות ¯בעצמו.   לפיכך קבע שכל הפייטנים "שהכניסו בפיוטיהן... ארבע פייסות טעו כולן ¯במשנתינו... לפי שכל עבודת היום אינה כשירה אלא בכהן גדול".

 

2.   הרמב"ן הגיב: "גם בעיני יפלא אבל... מימי אבותינו כתוב בו פייסות... ואי אפשר¯ שיטעו כל רבותינו, ולבעל המאור הזה לבדו נתנה חכמה ואין לזרים אתו, ונתתי לבי¯ לדרוש ולתור...".   לדעתו העבודות שהוגרלו בפייסות נעשו על ידי כהן הדיוט.

 

ת¯ר¯ו¯מ¯ת¯ ¯ה¯ד¯ש¯ן

 

  הפייס הראשון היה על תרומת הדשן (יומא דף כב.), ולפי בעל המאור גם תרומת הדשן ¯אינה כשירה אלא בכהן גדול.   דבריו מקבלים חיזוק מהגמרא:

 

"בכל יום תורמין את המזבח בראית הגבר... ביוה"כ דאיכא חולשא¯ דכהן גדול עבדינן מחצות"¯ (יומא כ:).

 

  רואים בבירור, שביום הכיפורים כהן גדול חייב לתרום את הדשן בעצמו.   וכך מפורש ¯ברש"י שם.   (ייתכן הבדל בין רש"י לבעל המאור, לרש"י עדיף ¯ל¯כ¯ת¯ח¯י¯ל¯ה שכהן גדול יתרום את ¯הדשן, אבל אין זה לעיכובא, ולפי בעל המאור הצורך בכהן גדול מעכב).

 

  תוס' שם (ד"ה משום) מציינים את החידוש בהבנה זו של הגמרא "דאפי' תרומת הדשן שהיא ¯עבודת הלילה אינה כשרה אלא בו".   לכאורה ניתן לחלוק על תוס' ולומר שאע"פ שתרומת הדשן¯ מתבצעת בלילה, בכל אופן יש להגדירה כעבודת יום.   ועיין בדף כב. - "קידש ידיו לתרומת ¯הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה", ומדייקת הגמרא שתרומת הדשן "¯ת¯ח¯י¯ל¯ת¯¯¯ ע¯ב¯ו¯ד¯ה¯ ¯ד¯י¯מ¯מ¯א".   כלומר אע"פ שבפועל תרומת הדשן מתבצעת קודם עלות השחר, מכל מקום היא ¯תחילת עבודות היום, וממילא ביום הכיפורים טעונה כהן גדול כפי שטען בעל המאור.

 

  הריב"א (בתוס' שם) מקשה:

 

"א"כ ליחשביה להא טבילה דטביל (כהן גדול לפני שמרים את הדשן) ¯בהדי חמש טבילות ועשרה קידושין שכהן גדול טובל בו ביום".

 

  וכך גם שואל הרמב"ן:

 

"ועוד שאם היה כהן גדול תורם הדשן, א"כ כבר היה צריך לטבול ¯ולקדש וללבוש בגדי זהב כדתנן בתמיד... ואם אתה אומר תרומת הדשן¯ בכהן גדול, נפישי להו טבילות וקדושין, ועוד כשבא לקרוץ את ¯התמיד למה הוא טובל ומקדש (כמפורש במשניות בפרק ג') והרי כבר ¯טבל לתרומת הדשן ולסדור מערכה, והיאך שנינו הביא לו בגדי זהב, ¯והרי הוא לבוש אותם מחצות".

 

1.   בגלל קושיה זו גורס הריב"א "חולשא ¯ד¯כ¯ה¯ן", ולפיו באמת כהן ¯ה¯ד¯י¯ו¯ט תורם את המזבח, ¯ונחלש בשל התענית.

 

2.   הר"י והרמב"ן גורסים "משום חולשא ¯ד¯כ¯ה¯ן¯ ¯ג¯ד¯ו¯ל", אבל מסבירים שכהן הדיוט תורם את ¯המזבח מחצות, כדי שכהן גדול יתחיל את סדר העבודה השכם בבוקר.   לפי הבנה זו, אף¯ביום הכיפורים כהן הדיוט   תורם את הדשן, וממילא מובן הפיס הראשון.

 

3.   תוס' ישנים (פ"ח ד"ה משום) סוברים כמו רש"י ובעל המאור, שביום הכיפורים רק כהן ¯גדול היה תורם את הדשן.   הם מסבירים שטבילה זו אינה נמנית במניין הטבילות "לפי ¯שהיתה (הטבילה לתרומת הדשן) בעוד לילה קודם שיתחיל עבודת היום, היה יכול לצאת ¯חוץ לעזרה". וממילא, אם היה יוצא חוץ לעזרה - טעון קידוש וטבילה נוספת.   הבעיה לפי¯זה היא שאם לא יצא מהעזרה באמת אין צורך בטבילה וקידוש ידיים נוספים לפני קרבן ¯התמיד, ומפשט המשניות בפ"ג נראה בפירוש שיש צורך בטבילה לפני קרבן התמיד.

 

  אנו נשארים בצ"ע - מדוע לפי בעל המאור טובל כהן גדול לפני שחיטת התמיד?

 

ה¯ט¯ב¯י¯ל¯ה¯ ¯ש¯ל¯פ¯נ¯י¯ ¯ק¯ר¯ב¯ן¯ ¯ה¯ת¯מ¯י¯ד

 

  יש עוד קושי בנוגע לטבילת כהן גדול לפני שחיטת התמיד.

 

"חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום, וכולן¯בקדש על בית הפרוה חוץ מזו (הראשונה) בלבד" (יומא ל:).

 

  המשנה סותרת מקרא מפורש: "ורחץ את בשרו במים ¯ב¯מ¯ק¯ו¯ם¯ ¯ק¯ד¯ו¯ש" (ויקרא, ט"ז, כד)!¯   מהפסוק יוצא שטבילות יוה"כ טעונות מקום קדוש, ולמה טבילה ראשונה יצאה מכלל זה?

 

1.   רש"י על המשנה מפרש שהטבילה הראשונה "אינה באה חובה ליום הכיפורים", ובדף לב:¯ מסביר רש"י ¯ש¯ה¯ט¯ב¯י¯ל¯ה¯ ¯ה¯ר¯א¯ש¯ו¯נ¯ה¯ ¯ה¯י¯א¯ ¯מ¯ד¯ר¯ב¯נ¯ן.   לפי רש"י הטבילה הראשונה ביום הכיפורים¯ היא הטבילה שמחוייב בה כל מי שנכנס לעזרה, והיא נועדה "כדי שיזכור טומאה ישנה¯ שבידו ויפרוש" (ל.), וממילא הפסוק "מקום קדוש" לא נאמר לגביה.   הרעיון של רש"י,¯ שטבילה ראשונה היא מדרבנן, קשה מפשטות הסוגיא (דף לב.) "גמירי חמש טבילות ועשרה ¯קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום".   מגמרא זו יוצא, שכל חמש הטבילות נלמדו¯ בהלכה למשה מסיני, והלוא לפי רש"י טבילה ראשונה אינה אלא מדרבנן.

 

2.   תוס' ישנים (דף לא. ד"ה חמש) טוענים שהטבילה הראשונה נלמדת בקל וחומר מארבע ¯הטבילות האחרונות, ולדעתם יוצא שהטבילה הראשונה היא מדאורייתא, אלא שק"ו זה מלמד ¯רק על ¯ע¯צ¯ם הטבילה ולא על ¯מ¯י¯ק¯ו¯ם הטבילה במקום קדוש.   אבל גם לדבריהם נשארנו בקושיה,¯ שהרי לפי הפשט כל חמש הטבילות הלכתא גמירי לן (וע' תוס' ישנים דף לב. ד"ה גמירי).

 

ה¯פ¯ס¯ו¯ק¯י¯ם¯ ¯ל¯ע¯ו¯מ¯ת¯ ¯ה¯ה¯ל¯כ¯ה

 

  הסוגיה בדף לב. תמוהה בין כך ובין כך, שהרי נאמר בה:

 

"אמר רב חסדא חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו¯ ביום... תניא אמר ר' יהודה מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין¯ שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום ת"ל...".

 

  ועיין בתוס' שמקשים "תימה לי אי הילכתא קרא למה לי", כלומר, אם הדבר נלמד בהלכה¯ למשה מסיני, מדוע מובאים פסוקים?

 

1.   תוס' שם מתרצים "אי לאו קרא הוה אמינא חמש טבילות יטבול אפילו בזה אחר זה כולם ¯ביחד, להכי איצטריך קרא דכשהוא משנה מעבודה לעבודה עביד להו...".   דברי תוס' ¯מתייחסים לשלב ההו"א, מה היה קורה אילו היה רק אחד משני המקורות.   אך למסקנה מקור¯ אחד מלמד על השני, ונשאר דין אחד של חמש טבילות, כאשר החלפת עבודה גוררת טבילה.

 

2.   מאידך, אפ¯ש¯ר¯ ¯ל¯ו¯מ¯ר¯ ¯ש¯ל¯מ¯ס¯ק¯נ¯ה¯ ¯י¯ש¯ ¯ש¯נ¯י¯ ¯מ¯ס¯ל¯ו¯ל¯י¯ם¯ ¯נ¯פ¯ר¯ד¯י¯ם¯ ¯ב¯ט¯ב¯י¯ל¯ו¯ת¯ ¯ש¯ל¯ ¯כ¯ה¯ן¯ ¯ג¯ד¯ו¯ל:

א.   מהפסוקים לומדים ¯ש¯ה¯ח¯ל¯פ¯ה¯ ¯מ¯ב¯ג¯ד¯י¯ ¯ז¯ה¯ב¯ ¯ל¯ב¯ג¯ד¯י¯ ¯ל¯ב¯ן¯ ¯ו¯ל¯ה¯י¯פ¯ך¯ ¯ט¯ע¯ו¯נ¯ה¯ ¯ט¯ב¯י¯ל¯ה.

ב.   מההילכתא אנו לומדים ¯ש¯צ¯ר¯י¯כ¯י¯ם¯ ¯ט¯ב¯י¯ל¯ה¯ ¯כ¯ח¯ל¯ק¯ ¯מ¯ס¯ד¯ר¯ ¯ע¯ב¯ו¯ד¯ת¯ ¯ה¯י¯ו¯ם¯ ¯ש¯ל¯ ¯י¯ו¯ה¯"¯כ.   טבילה זו מגדירה ותוחמת את הפרקים השונים בתוך סדר העבודה.

 

  הבנה זו בהילכתא מאירה את דברי הגמרא בדף לב.:

 

"ת"ר 'ובא אהרן אל אהל מועד' - למה הוא בא?   אינו בא אלא להוציא ¯את הכף ואת המחתה.   הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה, מאי¯טעמא?   אמר רב חסדא גמירי חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן¯ גדול ומקדש בו ביום, ואי כסדרן לא משכחת להו אלא שלש טבילות¯ וששה קידושין".

 

  כלומר, הגמרא מלמדת אותנו שחמש הטבילות הן ביסודן קבלה שקיבלנו מסיני, האומרת ¯שעבודת יוה"כ מתחלקת לחמישה חלקים, ומכך הוכיח רב חסדא שעבודת הפנים בקודש הקודשים ¯מתחלקת לשניים.

 

  לפי דברינו מובן ההבדל בין הטבילה הראשונה לבין יתר הטבילות.   לשאר הטבילות אופי¯ כפול; מצד אחד חיובן נובע מהפסוק המחייב טבילה בכל החלפת בגדי כהונה, ומצד שני הן גם ¯חלק מסדר עבודת היום.   לעומת זאת, הטבילה הראשונה אינה באה בשעת החלפת הבגדים, ולפיכך ¯אין הפסוק מחייבה.   טבילה זו מקורה רק בהילכתא, והיא פותחת את סדר עבודת היום.   לפי זה ¯החיוב לטבול ב"מקום קדוש" השייך לדין הנלמד מהפסוקים שייך רק לשאר הטבילות.   וממילא ¯אע"פ שהטבילה הראשונה מן התורה (מההילכתא) "כולן בקודש... חוץ מזו בלבד" דף ל.).

 

  השתא דאתית להכי נחזור לדברי בעל המאור, בהם פתחנו.   הרמב"ן שאל - אם כהן גדול כבר ¯טבל וקידש לפני תרומת הדשן וכבר לבש בגדי זהב, למה עליו לפשוט את בגדי הזהב, לטבול ¯ולקדש שוב?   לפי מה שכתבנו אין מקום לקושיה זו, שהרי למרות שתרומת הדשן טעונה כהן ¯גדול מפאת היותה עבודה השייכת ליום, מכל מקום אין היא חלק מסדר עבודת היום המתחיל רק ¯לאחר עלות השחר עם שחיטת התמיד.   הטבילה והקידוש הראשון, המהווים חלק מסדר עבודת ¯ה¯י¯ו¯ם ¯חייבים להיות דווקא אחרי עלות השחר, אע"פ שכבר טבל וקידש בלילה לפני תרומת הדשן.   ¯והרי מפורש בגמרא "חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש ¯ב¯ו¯ ¯ב¯י¯ו¯ם" (דף לב.).¯   ואדרבה לפי הרמב"ן הסובר שאפשר לטבול וללבוש בגדי כהונה לפני עלות השחר, לא מובן למה¯ באמת לא הקדים כהן גדול לטבול, והרי לדבריו חולשא דכהן גדול מחייבת התחלת סדר העבודה¯ בהקדם האפשרי.   אלא על כרחך הטבילה היא חלק מסדר העבודה כפי שאמרנו, וממילא חייבת ¯להיעשות ביום (והמעיין בדברי הרמב"ן יגלה שאף הוא מסכים עקרונית לתפיסה זו).

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון