ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

 

רסק תפוחים - ברכתו

 

הרב שמואל דוד

 

  במסכת ברכות (ל"ח.) איתא:

 

הלכתא: תמרי ועבדינהו טרימא (רש"י - "דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק"), מברכים עלוייהו בורא פרי העץ.   מאי טעמא?   במלתייהו קיימי כדמעיקרא".

 

  וכן פסקו הרי"ף (כ"ז. באלפס) והרא"ש (פרק ו', סוף סימן י"ב).   וכן פסק הרמב"ם (הלכות ברכות פ"ח, ה"ד) וז"ל:

 

"תמרים שמעכן ביד והוציא גרעינים שלהם, ועשאם כמו עיסה, מברך עליהם תחילה בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש".

 

  והנה, כתבו הפוסקים שעל פי הגדרת הראשונים לטרימא, קיימת מחלוקת ביניהם לענין רסק כמו רסק תפוחים.   דרש"י שכתב כתוש קצת ואינו מרוסק, ודאי יסבור שברסק מברכים שהכל ולא בורא פרי העץ.   כך יוצא אף מן הריטב"א שהוסיף: "ושמעינן מינה דטעמא משום דבמילתייהו קיימי, הא נתרסקו לגמרי עד שעברה צורתם - לא,   ואין מברכים עליהם אלא שהכל".   ומשמע ש"במילתייהו", היינו שקיים הפרי כפי שהוא אלא שהוא חתוך לחתיכות דקות, אבל נתרסק לגמרי מברך שהכל.   וכך פסק מפורשות ¯בהלכותיו (פרק א', הלכה כ"ד): "כל פרי שנעשה חתיכות דקות ונעשה ממנו אוכל¯ וגופו קיים וראוי לאכילה, מברך עליו ברכתו הראויה לו".   ואם כן, מפורש שדוקא בחתיכות שבהן קיים עדיין גוף הפרי, אבל ברסק, אין ברכתו אלא שהכל.   וכך אף בטור: "תמרים שכתשם קצת   ו א י נ ם   מ ר ו ס ק י ם   ל ג מ ר י - בורא פרי העץ".

 

  אך לא כך דעת הרמב"ם, שהרי מפורש כתב שגם בעשאן כמו עיסה מברך את ברכת הפרי.   וכן משמע בערוך והובא באור זרוע (הלכות סעודה, סימן קס"ו).   וזה לשון האור זרוע:

 

"הלכתא: תמרים דעבדינהו טרימא, מברכים עליו בורא פרי העץ דבמילתייהו קיימי כמעיקרא.   פירש בערוך: לוקחים גופם של תמרים כמות שהם וטורפים אותו ומוציאים גרעינים ולשים בהם שומשמין וכיוצא בהם".

 

 

  ובבית יוסף, אחרי שהביא את המשתמע מרש"י ומהטור, כתב:

 

"אבל הרמב"ם כתב וכו' וכתבו רבינו בסמוך, וכתב דאפשר שגם רבינו יצחק מודה לרמב"ם".

 

  וזה לשון הטור: "אפשר שגם רבינו יצחק מודה בזה הענין, כיון שהם בעין, חשובים כעיקר הפרי".   ולפיכך יוצא, שיש לברך בורא פרי העץ.   ומהאור זרוע הנזכר אכן ראיה לכך, שבהתחלה כתב, שבמילתייהו קיימי כדמעיקרא, ואחר כך הביא פירוש הערוך, ולא הרגיש שיש סתירה ביניהם.   ברם, יתכן שאין מכאן ראיה משום שלא כתב שלשים אותם כעיסה. ועיין עוד בבית יוסף ובדרכי משה (סוף סימן ר"ד).   הב"ח הביא דעה אמצעית וכנראה שסובר שהפרי יורד בדרגה אחת.

 

  מכל מקום בשולחן ערוך (סימן ר"ב סעיף ז') פסק כמו הרמב"ם, והרמ"א הוסיף:

 

"ויש אומרים לברך עליהם שהכל, וטוב לחוש לכתחילה לברך שהכל.   אבל אם בירך בורא פרי העץ יצא, כי כן נראה עיקר".

 

ומה שכתב, כי טוב לחוש לכתחילה לברך שהכל, זהו מפני תרומת הדשן שם שכתב:

 

"ואף על פי שאין אלו החילוקים ברורים לי, מכל מקום לא יעשו ספק בדבר.   ופסקו רבוואתא דכל היכא דאיכא ספיקא בברכה ראשונה, מברך שהכל נהיה בדברו".

 

  והיינו כמו שכתב בהתחלה, שממשמעות הדברים יש לברך בורא פרי העץ, אבל מספק יברך שהכל, ועל כן כתב אף הרמ"א, שנראה עיקר לברך ברכת הפרי, אך טוב לחוש לכתחילה לברך שהכל.

 

  ועיין בט"ז   (ס"ק ד'), שמוכיח מגמרא ומפוסקים שיש לברך בורא פרי העץ, וסיים:

 

"ובכל יום אנו נוהגים כשמבשלים תפוחים עד שנתרסקו לגמרי שמברכים עליהם בורא פרי העץ... ולית כאן בית מיחוש ברכה לבטלה".

 

וידוע שאין אומרים "ספק ברכות להקל" נגד מנהג, וכל שכן, שכך פסק מרן בשולחן ערוך. אך הב"ח כתב, שהעולם נוהגים לברך שהכל.

 

  והמגן אברהם (ס"ק י"ח), כתב בשם הרוקח, שתמרים כתושים מבושלים, ברכתם בורא פרי העץ, והוא כדעת הרמב"ם.   והוסיף המגן אברהם, שבסימן ר"ד סעיף י"א, מפורש בשולחן ערוך שאפילו אם הפרי כתוש ביותר מברך עליו בורא פרי העץ, והרמ"א אינו חולק.

 

  והמשנה ברורה (ס"ק מ"ב) פסק:

 

"להלכה קיימא לן כדעת המחבר, דהיכא שממשם קיים - לא נשתנית ברכתם, ¯ורק בפאווידלא שאבד כל צורתו ולא ניכר כלל מה הוא, אז לכתחילה מברך¯שהכל".

 

וכן כתב בביאור הלכה בשם הרבה אחרונים, דאם ניכר במקצת מהות הפרי - לא נשתנית ברכתן, וכיון שברסק תפוחים ניכר שהוא רסק תפוחים - יש לברך עליו בורא פרי העץ.   ואם אכן אין ניכר מה הוא - ברכתו שהכל.   וכן ממרח תמרים או ריבה וכדומה - ברכתם שהכל נהיה בדברו (ראה   בית יוסף סוף סימן ר"ד ובקיצור שולחן ערוך סימן ו' ובילקוט יוסף סימן ל"ו סעיף ט').   ואף שדעת הבן איש חי (רב פעלים חלק ב' סימן כ"ח), לברך שהכל - כל שהוא מעוך, שאין ניכר בו צורת הפרי, אף שניכר מאיזה פרי הרסק עשוי, ודלא כמרן, מנהגי להשוות המנהגים במקום שאפשר (וכל שכן מקום שמרן מסייע).   לכן לענ"ד, ראוי לנהוג כדעת המשנה ברורה.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

   MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון