!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

הרב יהודה עמיטל שליט"א

עשיית מצוות בדרך טבעית


שיחה לפרשת תרומה*

"אמר חזקיה, אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן, אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר 'עצי שטים עֹמדים' "   (סוכה מה:).

הגמרא מתכוונת לומר, שיש לקחת חפצי מצווה כמו ארבעת המינים בדרך גדילתם. ברם, ניתן להוציא מדברי הגמרא מסר הנוגע לעבודת ה' בכלל: יש לעבוד את ה' מתוך תחושה טבעית. יש החושבים שירא שמיים אמיתי הוא זה שכל הזמן חרד ועצבני שמא לא קיים את המצוות כהלכה, וכל מה שמתיישב עם תחושתו הטבעית של האדם אינו בגדר יראת שמיים. הגמרא קובעת, אפוא, שיש לקיים את המצוות בצורה טבעית, ולא לברוח מן הטבעיות ולחפש עשייה מלאכותית של המצוות.

ר' אלימלך מליז'נסק נהג לומר, שאם לאחר שיעלה למרום ישאלוהו מדוע לא היה הרמב"ם או הבעל שם טוב, תהיה לו תשובה טובה: הוא נולד כפי שהוא, ולא היו לו התנאים הנדרשים להיות הרמב"ם או הבעש"ט. ברם, על שאלה אחת לא תהיה לו תשובה טובה: מדוע לא היה אלימלך.

אדם צריך להיות מה שהוא, לא לנסות להיות מישהו אחר. מובן שאין לסטות במאומה מתרי"ג המצוות ומן השו"ע, אולם בכל הנוגע למה שמעבר להלכה המינימלית, אל לו לאדם לחקות אנשים אחרים ולעשות דברים שאינו מזדהה עמם, אלא עליו להיות הוא עצמו.

הגמרא בברכות אומרת:

"תנו רבנן: 'ואספת דגנך', מה תלמוד לומר? לפי שנאמר 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך', יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: 'ואספת דגנך' - הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים... ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי עצמן... ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן... אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן"   (לה:).

הבעל שם טוב (פרשת בראשית סי' קע"ו) הסביר, שרבים עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, כיוון שעשו כרשב"י, היינו שראו את רשב"י וניסו לחקותו, אף שלא היו במדרגה זו, במקום לנהוג באופן שמתאים למדרגתם. פעם היו מספרים סיפורי צדיקים על חומרות שונות שבהן נהגו החזו"א, הגרי"ז ואחרים. היום כבר אין סיפורים כאלו, כיוון שכולם מנסים לחקות את אותם גדולים, וכל חומרה שנהגו הופכת להיות נחלת רבים.

בגמרא בחולין נאמר:

"אמר מר עוקבא: אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא - כי הוה אכיל בשרא האידנא, לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא, ואילו אנא - בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא אכילנא"     (קה.).

מר עוקבא קובע, שלעניין מסויים דרגתו נמוכה מזו של אביו, שכן אביו המתין עשרים וארבע שעות בין בשר לגבינה, ואילו הוא עצמו מחכה רק מסעודה לסעודה. מדוע באמת לא נהג בעניין זה כמו אביו? - מר עוקבא חש, שחומרה זו מתאימה לדרגתו של אביו, אך לא לדרגה שלו. הוא לא רצה לאמץ חומרה שאינה הולמת את מדרגתו.

בהמשך הגמרא שם נאמר:

"אמר שמואל: אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא - הוה סייר נכסיה תרי זמני ביומא, ואנא - לא סיירנא אלא חדא זימנא".

שמואל מרגיש נחיתות ביחס לאביו בעניין אחר: אביו סייר בנכסיו פעמיים ביום, ואילו הוא עושה כן פעם אחת בלבד. וכי הגמרא באה לתת לנו עצות טובות בענייני חקלאות? הגמרא רוצה לומר, שלא כל מה שמתאים לאב מתאים לבן. בן אינו צריך לחקות את אביו באופן אוטומטי.

ר' מנחם מנדל מוויטבסק אמר (פרי הארץ, מכתב כ"ב), שמחשבות זרות באות לאדם בתפילתו, כיוון שהוא מנסה להגיע למדרגות שלמעלה ממנו. ביאור הדבר הוא, שכאשר אדם מדבר עם חברו, בדרך כלל לא באות לו מחשבות זרות באמצע דבריו, כיוון שדיבורו עם חברו הוא טבעי, ולכן הוא יכול להתרכז במה שהוא אומר. לעומת זאת, כאשר אדם מדבר עם קונו, ומנסה להעפיל לגבהים שאינם מתאימים למעלתו, דיבור זה אינו טבעי, ולכן אינו שוטף, ומחשבות זרות עלולות לבוא ולהפריע לו.

"ואכלת לפני ה' א-להיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירֹשך ויצהרך, ובכֹרֹת בקרך וצאנך, למען תלמד ליראה את ה' א-להיך כל הימים"    (דברים י"ד, כג).

לא תמיד זקוקים לספרי מוסר ומחשבה כדי ללמוד "ליראה את ה' א-להיך", גם שמחה טבעית שבאה מתוך אכילה ושתייה יכולה להביא לידי יראת שמיים. אדם צריך לעבוד את ה' מתוך שמחה טבעית, לא מתוך חרדה תמידית שמא לא דקדק מספיק במצוות שקיים.

ידועים דבריו של הר' מקוצק על הפסוק "ואנשי קודש תהיון לי" (שמות כ"ב, ל) – לקב"ה יש מלאכים בשפע, הוא לא רוצה שנהיה מלאכים, אלא שנהיה אנשים. אסור לנו לאבד את התחושות האנושיות. יש אנשים שמנסים להתעלם מתחושות צער, וגם אם קורה להם אסון חלילה, ומישהו קרוב אליהם נפטר, הם מנסים לדכא את הצער ולמצוא נקודות חיוביות במה שאירע, כגון לומר שהדבר הועיל לעם ישראל וכד'. זוהי התנהגות פסולה לחלוטין. התורה אינה רוצה שנדכא את תחושותינו, אלא שנעבוד את הקב"ה מתוך התחושה הטבעית שלנו.

 

*

**********************************************************

*

* * * * * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תשס"ה

עורך: מתן גלידאי

*******************************************************

 

בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון

האתר בעברית:   http://www.etzion.org.il/vbm

האתר באנגלית:   http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דואל: office@etzion.org.il

* * * * * * * * * *

*

**********************************************************

*

 



*  השיחה הועברה בסעודה השלישית של שבת פרשת תרומה תשנ"ז, וסוכמה ע"י מתן גלידאי.