mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה

 
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

פרשת וישב   הרב יונתן גרוסמן

 

שני חלומות ושני פתרונות


א. בין שני שרים

בפרשה אנו קוראים על ירידתו של יוסף, שלב אחר שלב, אל עבר עמקי הכלא המצרי: בתחילה השליכו אותו אחיו לבור; לאחר מכן הורידוהו ישמעאלים למצרים; ושם, כשכבר נדמה היה שגורלו משתפר אצל אדונו פוטיפר, שלמד להעריכו באופן מיוחד, הוא הורד שוב ל"בור" – לבית סוהר במצרים.

ודאי הוא שיד ההשגחה מלווה את יוסף לכל אורך שהותו במצרים. כך יתאר זאת יוסף עצמו בעמדו מול אחיו ("כי למחיה שלחני א‑להים לפניכם", מ"ה, ה), וכך גם רומזת התורה, באמצעים ספרותיים שונים, לאורך הסיפור כולו.

בדברים הבאים ברצוני להתמקד בשלב האחרון הנזכר בפרשתנו, שלב המעלה תחילה גם הוא (כסיפור יוסף בבית פוטיפר) ציפיות גבוהות, אולם בסופו נוחל יוסף (ואתו כולנו) אכזבה מרה; כוונתי לפתרון חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים על ידי יוסף (פרק מ'). הנה השתכנע שר המשקים כי הנער העברי המצוי בבית הכלא הוא נער מיוחד, היודע לפתור חלומות באופן מדויק; סביר להניח שבצאתו מבית הסוהר לא ישכח במהרה את הפלא הגדול הזה. ואולם, בסיום הסיפור – שבו גם מסתיימת פרשתנו – אנו קוראים:

ולא זכר שר המשקים את יוסף, וישכחהו  (כג).

חז"ל נתנו דעתם על הפער הבולט שבין ציפיית הקורא לבין ההתרחשות, והעלו כי שכחה זו הנה למעשה עונש ליוסף, שסמך על בשר ודם:

'אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו' (תהילים מ', ה) – זה יוסף, 'ולא פנה אל רהבים' (שם) – על ידי שאמר לשר המשקים 'זכרתני' ו'הזכרתני' ניתוסף לו שתי שנים

  (בראשית רבה פט ג; וברש"י במקום).

מדרש זה מעלה מסר נוקב על אודות יחסי ביטחון בה' והשתדלות, אך מבחינה פרשנית הוא מדרש קשה: אדרבה, יוסף רואה את המאורעות המתרגשים ובאים עליו כהשגחת ה', ודווקא בשל כך הוא רואה לנכון לנצלם! בעמדה דומה דבק יוסף בעמדו לפני פרעה, כשהבין את ההזדמנות שנתפתחה בפניו ועל כן הציע: "ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים" (מ"א, לג); קשה להניח שביקורתם של חז"ל מופנית כלפי יוסף גם בתמונה זו – אף שגם כאן הוא מנצל חלון הזדמנויות שה' פתח בפניו!

בשאלה של שכחת שר המשקים את יוסף יש לדון אפוא באופן רחב יותר. ואולם, ברצוני להעלות את השאלה מצדה השני – מצדו של שר האופים.

בסופו של דבר נזכר שר המשקים ביוסף, ובזכות דבריו הובא יוסף לפני מלך מצרים. לחלומו של שר המשקים יש אפוא תרומה ברורה להתפתחות עלילת יוסף במצרים: גם הוא ממלא תפקיד במגמת ההשגחה להעלות בסופו של דבר את יוסף מן הבור.

יחד עם שר המשקים חלם גם שר האופים חלום מיוחד, וגם את חלומו פתר יוסף באופן מדויק. אלא שחלום שר האופים ופתרונו מעוררים קושי: לכאורה אין בהם כל צורך! החלום ופתרונו אינם נוטלים חלק בהמשך הקורות את יוסף, וגם לולא חלם שר האופים כלל, לא היה נגרע דבר מהתפתחות הסיפור. מאחר שברור שקורותיו של יוסף במצרים מושגחים על ידי ה', יש למצוא גם את התפקיד של חלום שר האופים בהתפתחות הכוללת של סיפורי יוסף במצרים.

ניתן כמובן לטעון שכל עצמו של חלום שר האופים לא בא אלא להגדיל את התרשמותו של שר המשקים: יוסף פתר נכונה לא רק את חלומו שלו, אלא גם את חלום שר האופים. אלא שהסבר זה אינו מספק (גם אם ברור כי אמנם שני פתרונות נכונים לשני חלומות עושים רושם רב יותר מאשר פתרון אחד): הרי בסופו של דבר לא היה די אף בפתרונם של שני חלומות, ושר המשקים שכח את יוסף! ואף כשנזכר בו לאחר שנתיים, קשה להניח שהיה זה אך בשל העובדה שיוסף פתר נכונה גם את חלום שר האופים; סביר יותר שגם לוּ פתר יוסף אך את חלומו של שר המשקים, היה הלה מעלה את דמותו לנגד עיניו עת ביקשו פותר חלומות למלך.

ב. בין שני חלומות

מהי, אם כן, משמעות הופעתו של חלום שר האופים לצד חלומו של שר המשקים? לשם עיון בדבר, אני מבקש להשוות תחילה את שני חלומות השרים ואת שני פתרונותיו של יוסף:

חלום שר המשקים (ט-יא)

חלום שר האופים (טז-יז)

בַּחֲלוֹמִי

אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי

וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי.

וְהִנֵּה

וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם

שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי.

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.

וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן

מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה

וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי

מַעֲשֵׂה אֹפֶה

וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים

וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל

מֵעַל רֹאשִׁי.

וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה

 

וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.

 

ניכר שכל שר חולם על מקצועו: שר המשקים חולם על גפן ויין, ושר האופים על 'מעשה אופה'. בדבר זה יש בכדי לקשור את החלום לעתידם המקצועי (ולא למצבם הבריאותי או למצבם המשפחתי, למשל), כפי שאכן פותר יוסף בהמשך.

יתר על כן, החלומות דומים זה לזה באופן מפתיע. שני השרים חלמו על שלושה עצמים הקשורים בעיסוקם: שר המשקים חלם על שלושה שריגי גפן, ושר האופים – על שלושה סלים; והכתוב מדגיש זיקה זו שבין שני החלומות באמצעות הביטוי המשותף "והנה... שלושה". הדמיון בין החלומות ממשיך גם במעורבותו של פרעה בחלום: שר המשקים חלם שהוא נותן מן היין לפרעה, ואילו שר האופים חלם על "מאכל פרעה", כלומר: מאכל המיועד למלך. כאמור, מדבר זה למד יוסף שהחלומות עוסקים במקצועם של השרים ובעמידתם (או באי-עמידתם...) מול המלך.

עם זאת, ישנם גם כמה פערים חשובים בין שני החלומות, פערים שכנראה הביאו את יוסף לפתרונות השונים שנתן להם. ההבדל הראשון בא עוד לפני סיפור החלום עצמו – בהצגת הדברים מפי שני השרים: שר המשקים פתח "בחלומי", ואילו שר האופים הוסיף "אף אני בחלומי". שוני זה קשור כמובן לכך ששר האופים סיפר את חלומו לאחר שר המשקים, ועל כן הוסיף ביטוי מקשר. עם זאת, נדמה ששר האופים מסגיר בביטוי זה גם את ציפייתו כי פתרון חלומו יהיה כפתרון חלומו של חברו: "אף אני" הוא מדגיש, כמבקש להמשיך את האווירה החיובית של פתרונות יוסף.[1]

בהצגת החלום עצמו ברצוני לעמוד על ארבעה הבדלים חשובים:

א.  שר המשקים ראה גפן לפניו ("והנה גפן לפני"), בעוד ששר האופים ראה את סלי המאפה על ראשו ("מעל ראשי"; והדבר מודגש שנית בסיום החלום: "מן הסל מעל ראשי").

ב.  שר המשקים חלם על מקור הענבים ("שריגים") ועל כל תהליך צמיחתם, בעוד ששר האופים חלם על מקום האכסון של מיני המאפה ("סלי חרי", ולא תנור למשל), וממילא אין מתואר בחלומו תהליך האפייה כלל.

ג.  שר המשקים פעיל בחלום: הוא עצמו מחזיק בכוס פרעה, סוחט את הענבים לתוכה ונותנה לפרעה. שר האופים, לעומתו, פסיבי לכל אורך החלום: גם אם דברים מעניינים מתרחשים ממעל לראשו – הוא אינו נוטל בהם חלק פעיל.

ד.  ההבדל הבולט מכול הוא כמובן בשאלת הגעת מיני המאכל ליעדם: שר המשקים מגיש את היין לפרעה, בעוד שבחלומו של שר האופים מילאו מיני המאכל את כרסם של העופות החגים ממעל לראשו.

נדמה שיוסף מנצל בפתרונו הן את הדמיון בין החלומות והן את ההבדלים ביניהם. וכשם שלשון החלומות הייתה דומה, כך גם לשון הפתרונות שהציע יוסף:

פתרון שר המשקים (יב-יג)

פתרון שר האופים (טז-יז)

וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ

וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ

שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים –

שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.

שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים –

שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.

בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים

יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ

בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים

יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ

וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ

וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ

וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ

וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ.

כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן

אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ.

 

הדמיון בלשון הפתרונות כה גדול, עד כי נדמה שיוסף 'היתל' בכוונה בשר האופים ויצר תחושה ראשונית שאמנם מדובר בפתרונות זהים. תחילה פירש את סמל המספר שלוש באותו האופן ובאותה הלשון: "שלשת ימים הם". אחר כך פתח באותן המילים – "בעוד שלשת ימים" – ובמילים זהות המשיך: "ישא פרעה את ראשך". כמעט יכולים אנו לראות בדמיוננו את החיוך המתחיל להתפשט על פניו של שר האופים: אכן, גם חלומו עומד להיפתר כדרך שנפתר חלום שר המשקים.

אך הנה מוסיף יוסף מילה אחת: "ישא פרעה את ראשך – מעליך"! בניגוד לשר המשקים, שיחזור למשרתו, עתיד שר האופים המסכן – כפי שמסתבר לו עתה – להיתלות על עץ.[2]

ג. בין שני פתרונות

עיצוב הפתרון באופן הנראה בתחילה דומה ורק לבסוף משתנה מייצג את שני הצדדים שהוזכרו קודם לכן: מחד, אלו חלומות דומים מאוד, אך מאידך יש ביניהם הבדלים, שאותם ניצל יוסף לפתרון שונה. נחזור לנקודה זו בסוף דברינו, אך עתה עלינו לברר: האומנם יש קשר בין ההבדלים שהזכרנו ובין הפתרונות השונים?

על מנת לדון בכך עלינו להקדים ולומר שישנם שני סוגי פתרון חלומות. סוג אחד הוא החלומות הסימבוליים: חלומות שבהם 'עץ' אינו באמת עץ אלא רומז לדבר מה אחר (צמיחה? גדילה?); 'בית' אינו מבטא בית ריאלי אלא מסמל משהו אחר (ביטחון?); וכן הלאה (פרויד, כידוע, פיתח באופן מיוחד פתרון חלומות מסוג זה). על הדרך הזו פירש יעקב את חלומות יוסף בתחילת הפרשה: השמש והירח המשתחווים ליוסף סימלו את "אני ואמך", ואחד עשר הכוכבים סימלו את "אחיך". לעומת זאת, ישנם חלומות שהחפצים או הדמויות המופיעים בהם משקפים את ממשותם הריאלית: עץ הוא עץ ובית הוא בית, ופשר החלום נעוץ בעיקר בהתרחשות המלווה עצמים אלו. כך, למשל, הבינו רוב הפרשנים את חלום יעקב בברחו לחרן: המלאכים העולים ויורדים בסולם לא סימלו דבר מה אחר, כי אם את עצמם, ועלייתם וירידתם במקום זה ביקשה לרמוז ליעקב ש"זה שער השמים", כפי שאכן אמר יעקב כשהתעורר מחלומו.

בסיפורנו מבדיל יוסף בין שני החלומות ופותר כל אחד מהם בדרך שונה. פתרונו לשר המשקים אינו מנצל את העצמים שבחלום כסמלים לדבר מה אחר (למעט, אולי, שלושת השריגים, הרומזים לשלושה ימים): שר המשקים חלם שהוא סוחט יין עבור פרעה ומגיש לו, ויוסף אומר שאכן כך יהיה; חלומו עתיד להתגשם במציאות, והוא ישוב להשקות את פרעה כאשר עשה.[3] בפתרון לשר האופים, לעומת זאת, מיני המאכל שאכלו העופות אינם מכוונים למיני מאכל אמתיים, כי אם לשר האופים עצמו – שאת בשרו יאכלו העופות; והסל שבו היו מונחים אותם מיני מאכל (שבחלום היה נתון על ראשו של שר האופים), מסמל בפתרון את העץ שעליו יהיה 'מונח' שר האופים.

מה פשר השינוי המתודי-העקרוני בדרך שבה פתר יוסף את החלומות? דומה שההבדלים שהוזכרו לעיל הם שהורו ליוסף כי אמנם שני טיפוסים שונים של חלום עומדים בפניו. בחלומו של שר המשקים ישנה התרחשות שהוא נוטל בה חלק: הגפן נמצאת 'לפניו' מפני שהוא פועל בה – סוחט את ענביה ומגיש את היין לפרעה. לעומת זאת, בחלום שר האופים הוא אינו פעיל: ההתרחשות נעשית 'מעל ראשו', ולולא חלם, לא יכול היה אפילו לראות את שנעשה שם... ממילא, על מנת שחלומו של שר האופים יהיה בעל משמעות לחולם אותו, יש לתת את הדעת על הסמליות הגלומה בעצמים ובחפצים המוזכרים בו; בעוד שחלומו של שר המשקים, שהלה היה, כאמור, אקטיבי בו, יכול להיות לפיכך בעל משמעות מתוך עצמו, ללא סמלים ורמיזות חיצוניים לו.

ד. ושוב: בין שני שרים

לאור דברים אלו אני מבקש לחזור לשאלה שבה פתחנו: משמעותו של חלום שר האופים בהתפתחות קורותיו של יוסף במצרים. מסתבר שהתורה מדגישה שוב ושוב את העובדה שמדובר בצמד שרים ובצמד חלומות, ולא בשר אחד שחלם חלום בודד. כבר בתחילת הסיפור נאמר:

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.

וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים   (א-ב).

האריכות המיוחדת ניכרת לעין: לאחר שכבר תיאר הכתוב את החוטאים למלך מצרים ("משקה מלך מצרים והאֹפה") – מה צורך יש עוד בחזרה הכפולה בפסוק הבא: "על שני סריסיו / על שר המשקים ועל שר האֹפים". כבר בהצגה זו יש כדי למקד את תשומת לבנו בעובדה שמדובר ב"שני סריסים", בצמד שאינו נפרד איש מאחיו.

גם בהמשך מדגישה התורה כי מדובר בחלום כפול, אשר נחלם על ידי שני שרי המלך:

וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם

אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד

אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ

הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם   (פס' ה).

הדגשה זו אינה מקרית כמובן, וניכר כי העובדה שמדובר בשני חלומות נוטלת תפקיד חשוב בהבנת הסיפור.

למרבה ההפתעה, כשיעמוד שר המשקים לפני פרעה וייזכר בפתרון המדויק של יוסף לחלומו, הוא ידגיש שוב את העובדה שהיו אלה שני חלומות של שני שרים:

פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים, אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים. וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ... וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה  (מ"א, י-יג).

כאילו אין די בהדגשת התורה בתוך תיאור המעשה עצמו כי מדובר בשני חלומות, הנה גם לאחר שנתיים, כשנזכר המעשה מפי שר המשקים, הוא שב ומדגיש דבר זה. מה פשר הדבר?

דומה שהפתעתנו לנוכח ההדגשה החוזרת בפי שר המשקים היא למעשה המפתח לפתרון הדבר. גם חלום פרעה היה חלום כפול: תחילה חלם על שבע הפרות הדקות והבריאות, ואחר כך על השיבולים הדקות והבריאות. חלום כפול זה הוא שמכה לפתע בשר המשקים ומזכיר לו את החלום הכפול שחלמו הוא וחברו בשבתם בבית הסוהר. הרושם הגדול שהותיר יוסף בשר המשקים לא הסתכם בפתרון נכון כשלעצמו; הוא נבע מן היכולת להבדיל בין שני חלומות הנראים, במבט ראשון, דומים מאוד.

סביר להניח שדבר זה הוא שביקש שר המשקים להדגיש באוזני המלך: אפשר ששני חלומותיך אינם מבשרים אותה בשורה; ייתכן שיש לחלק ביניהם חילוק עדין – שאותו יֵדע לעשות הנער העברי, עבד לשר הטבחים. ואפשר שדבר זה הוא גם ששכנע את פרעה 'להריץ את יוסף מן הבור': יכולתו לפתור באופן שונה שני חלומות שנחלמו בלילה אחד ולשניהם מוטיבים דומים – ובכל זאת פשרם שונה.

מעתה מובן תפקידו של חלום שר האופים: אין מדובר בכמות החלומות שפתר יוסף נכונה, כי אם בהבחנתו העדינה בין חלום לחלום – בין "ישא פרעה את ראשך" לבין "ישא פרעה את ראשך מעליך".

ואמנם, הכתוב רומז להקבלה בין תגובת השרים לחלומותיהם ובין תגובת פרעה לחלומותיו. תגובת שרי המלך לחלומם ניכרת בבוקר:

ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אֹתם והנם זֹעפים  (מ', ו).

ובאופן דומה נאמר על פרעה:

ויהי בבקר ותפעם רוחו  (מ"א, ח).

שרי המלך אומרים ליוסף:

חלום חלמנו ופֹתר אין אֹתו  (מ', ח).

ובהקבלה אומר מלך מצרים ליוסף:

חלום חלמתי ופֹתר אין אֹתו  (מ"א, טו).[4]

ומול דברי יוסף לשרים:

הלוא לא‑להים פתרֹנים  (מ', ח).

אומר הוא גם לפרעה:

בלעדי, א‑להים יענה את שלום פרעה   (מ"א, טז).

אמנם באופן אירוני, בסופו של דבר אין יוסף מנצל את כוחו המיוחד בעמדו לפני פרעה. דווקא את חלומו הכפול של פרעה פותר יוסף באופן זהה – "חלום פרעה אחד הוא" (מ"א, כה) – ואת הישנות החלום הוא רואה כרמז לקרבת המאורעות שעליהם חלם פרעה. אלא שבשלב זה כבר אין לכך חשיבות: פרעה כבר הספיק להתרשם מן הדמות העומדת לפניו ולתִתה על כל ארץ מצרים.

נמצא ששני חלומות של יוסף – שאחיו משתחווים לו – גרמו להשלכתו הבורה (בארץ כנען), ושני חלומות של שני שרי המלך, שהכינו את הקרקע לשני חלומות פרעה, גרמו ליציאתו 'מן הבור' (בארץ מצרים).

עתה לא נותר אלא לתהות: האם שני החלומות שחלם יוסף בארץ כנען, על אודות השתחוות המשפחה לפניו, מבשרים בשורה זהה, או שמא גם עליהם יש להחיל את מיומנותו המיוחדת – הבדלה בין שניים הנראים כה דומים?

 

 

 

 

 

 

*

**********************************************************

*

באר שבע

* * * * * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תשס"ה

עורך: בעז קלוש

*******************************************************

 

בית המדרש הווירטואלי שליד ישיבת הר עציון

האתר בעברית:   http://www.etzion.org.il/vbm

האתר באנגלית:   http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הווירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דואל: office@etzion.org.il

* * * * * * * * * *

*

**********************************************************

*

 



[1]   בדבר זה משתלבת אף הפתיחה "וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוסף" (טז), כלומר, מאחר שראה שר האופים את פתרונו הטוב של יוסף, החליט גם הוא לספר לו את חלומו.

[2]   ההוראות השונות של הפועל 'יִשא' ימשיכו ויגיעו לשיאן במקום השלישי שבו ייזכר פועל זה בסיפור, עת פוקד פרעה את שריו: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו" (כ) ("וישא – לשון מנין", בלשונו של רש"י במקום).

[3]   חז"ל במדרש הרחיבו את פתרונו של יוסף וראו בחלום שר המשקים גם משמעות סימבולית: " 'והנה גפן לפני' - אלו ישראל, שנאמר 'גפן ממצרים תסיע' (תהילים פ', ט). 'ובגפן שלשה שריגים' - משה אהרן ומרים. 'היא כפורחת' - הפריחה גאולתן של ישראל. 'עלתה נצה' - הנצה גאולתן של ישראל" (בראשית רבה פח ה).

[4]   ר"י בכור שור הוסיף בהסבר דברי השרים: "שאם לא היינו במשמר, היינו הולכים אצל החרטומים והחכמים", ממש כשם שעשה פרעה. רמב"ן הציע שאמנם הם שלחו לחרטומים וביקשו את עזרתם, אך הפתרון שקיבלו לא הניח את דעתם – כשם שלא הניח פתרונם את דעתו של פרעה.