!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

הרב ישראל רוזן

מכונות גילוח*

נושא הגילוח בכלל ומכונות הגילוח בפרט הינו נושא בעייתי, הן מבחינת ההגדרות ההלכתיות והן מבחינת יישומן במציאות הטכנולוגית של ימינו.

גדרי איסור הגילוח

ראשית, יש לחלק בין איסור הקפת הראש, בו לא נעסוק בשיעור זה, לבין איסור השחתת פאת הזקן.

גילוח בתער

איסור גילוח פאת הזקן מופיע בתורה בשני מקומות: בפרשת קדושים לכלל ישראל (ויקרא י"ט, כז), ובפרשת אמור לכוהנים (ויקרא כ"א, ה):

"וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ"

"וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ"

הציווי לכוהנים ולישראל זהה, והגמרא לומדת משני הציוויים זה על זה. בישראל נאמר שאסור להשחית, ולגבי כוהנים נאמר איסור גילוח, ולכן אומרת המשנה במכות בפרק ג' במשנה ה':  

"הַקּוֹרֵחַ קָרְחָה בְּראשׁוֹ, וְהַמַּקִּיף פְּאַת ראשׁוֹ, וְהַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ, וְהַשּׂוֹרֵט שְרִיטָה אַחַת עַל הַמֵּת - חַיָּב.. וְאֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט אוֹ בִּרְהִיטְנִי - חַיָּב."

הסיבה שהחיוב הוא רק אם נטל בתער היא שהתורה אסרה רק גילוח דרך השחתה, כפי שנאמר באיסור לישראל בפרשת קדושים.

בפאת הזקן יש חמישה חלקים שעליהם חל האיסור. קשה לזהות במדוייק את אותם אזורים, ועל כן אנו מחמירים ומתייחסים לכל הזקן כפאת הזקן מלבד השפם, שהוא ודאי איננו חלק מהזקן.

כפי שראינו במשנה, רבי אליעזר מחייב גם במלקט ברהיטני או במלקט. מכשירים אלו הם מכשירים שנועדו לתלישת השיער. על משנה זו אומרת הגמרא (מכות כא ע"א):

"תנו רבנן: 'ופאת זקנם לא יגלחו' - יכול אפילו גילחו במספרים יהא חייב? תלמוד לומר: 'לא תשחית'. אי 'לא תשחית', יכול אם לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב? תלמוד לומר: 'לא יגלחו'. הא כיצד? גילוח שיש בו השחתה, הוי אומר - זה תער"

ההגדרה הבסיסית בדברי הגמרא היא שאיסור התורה הוא בגילוח שיש בו השחתה.

גילוח במלקט וברהיטני

ממשיכה הגמרא ודנה בדברי רבי אליעזר:

"מה נפשך, אי גמיר גזירה שוה - ליבעי תער, אי לא גמיר גזירה שוה - מספרים נמי [לא]? לעולם גמיר גזירה שוה, וקסבר הני נמי גילוח עבדי."

הראשונים מסבירים שלדעת רבי אליעזר המושג גילוח איננו אפיון טכני, אלא אסור להתגלח בכל כלי שרגילים להתגלח בו. כיוון שאין רגילים להתגלח במלקט וברהיטני - מותר להתגלח בהם לדעת ר' אליעזר.

מה ההבדל בין שימוש בתער לבין שימוש במספריים? מדוע אפילו לדעת ר' אליעזר מותר להתגלח במספריים? המיוחס לרש"י (ד"ה ת"ל, גילוח) מסביר:

"ומספריים אינן משחיתים, שאין חותכין שיער בצד עיקר כתער.

גילוח שיש בו השחתה - דרך לגלח בו ומשחית, והיינו תער. אבל רהיטני - משחית ואין דרך לגלח בו, ומספרים מגלחין ואין משחיתין."

השחתה היא הסרת השיער כולל העיקר שלו - השורש של השיער, ומספריים אינם עוקרים את שורשי השיער. לכן, לסיכום, מכשיר שעוקר את השורש ורגילים לגלח בו (כמו תער) - אסור להתגלח בו, מכשיר שאינו עוקר את השורש (כמו מספריים) - מותר להתגלח בו, ומכשיר שעוקר את השורש אבל אין רגילים לגלח בו (כמו מלקט ורהיטני) - מחלוקת תנאים.

מספריים כעין תער

על איזה אורך של שיער חל איסור הגילוח? כפי שנראה להלן, שאלה זו היא שאלת מפתח בכל הנוגע למכונות הגילוח של ימינו.

כידוע, נזיר אסור בגילוח בכל ימי נזירותו, אך בסוף ימי נזירותו - חייב לגלח את כל גופו. וכך כותבת המשנה בנזיר לט ע"א:

"סתם נזירות שלושים יום. גילח או שגילחוהו לסטים - סותר שלושים יום. נזיר שגילח, בין בזוג בין בתער או שסיפסף כל שהוא - חייב."

לנזיר אסור לגלח לא בתער ולא במספריים, ואף אם גילחוהו באונס - הוא סותר את שלושים הימים, וצריך להתחיל מהתחלה. על דין זה מביאה הגמרא ברייתא בע"ב:

"נזיר שגילחוהו ליסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו - אינו סותר."

אם נשאר אורך מסויים של שיער - "כדי לכוף ראשו לעיקרו" - הגילוח אינו נחשב לגילוח, והנזיר אינו סותר את נזירותו. הגמרא בהמשך כותבת שקים להו לרבנן שזהו שיעור צמיחה של שבעה ימים, ובאחרונים כתוב ששיעור זה איננו 'קדוש', שהרי בעינינו רואים שישנו הבדל במהירות צמיחת השיער בין בני האדם.

הגמרא בהמשך (מ ע"א) מביאה את הדיון הבא:

"אמר רב חסדא: ללקות באחת, לעכב בשתים, לסתור אינו סותר אלא ברוב ראשו בתער. בתער - אין, במידי אחרינא - לא?! והקתני 'מנין לרבות את כל המעבירין'? אלא אימא: כעין תער."

ומסבירים התוספות (מ ע"א ד"ה ובתער):

"שעוקר השער ומשחיתו מעיקרו."

תער, אם כן, מאופיין במריטה סמוך מאוד לשורש השיער. לכן, אם נזיר יסתפר אך ישאיר שיער בכמות מספקת - הוא לא יהיה חייב ולא יסתור את ימי נזירותו.

הלכה למעשה, כפי שנראה בהמשך, הביטוי הקריטי הוא 'כעין תער'. ה"שולחן ערוך" פוסק (יו"ד קפ"א, י):

"אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער, אבל במספריים מותר אפילו כעין התער."

נראה שהרמ"א איננו חולק על פסק ה"שולחן ערוך":

"ומכל מקום נזהרים כשמסתפרין שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות, ולא בתחתון, פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער."

אמנם, ברמב"ם דין זה איננו מוזכר (הל' עבודה זרה י"ב, ז):

"ואינו חייב עד שיגלחנו בתער, שנאמר: 'ולא תשחית את פאת זקנך' - גלוח שיש בו השחתה. לפיכך, אם גלח זקנו במספרים - פטור."

מפרשי הרמב"ם מסבירים שכוונת הרמב"ם איננה ל'פטור אבל אסור', אלא ל'פטור ומותר'.

שתי שערות

משנה נוספת העוסקת בשיעור אורך השיער שמגלחים היא המשנה בנידה (נב ע"ב):

"שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום - כדי לכוף ראשן לעיקרן, דברי רבי ישמעאל. רבי אליעזר אומר: כדי לקרוץ בציפורן. ר' עקיבא אומר: כדי שיהו ניטלות בזוג."

על משנה זו אומרת הגמרא:

"אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: הלכה כדברי כולן להחמיר."

נראה שהשיעור הארוך ביותר המובא במשנה הוא "לכוף ראשו לעיקרו". בשאלה מהו השיעור הקצר ביותר נחלקו רש"י והרמב"ם: הרמב"ם אומר ש"ניטל בזוג" הוא הקצר ביותר, ורש"י מסביר ש"כדי לקרוץ בציפורן קצר יותר". בכל אופן, הגמרא פוסקת שצריך להחמיר כשלוש השיטות.

השאלה המרכזית העולה מסוגייה זו היא האם שיעורים אלו נאמרו גם למקרים אחרים, מלבד המקרים המצוינים בתחילת המשנה. האם יש למשנה זו השלכה לדיני נזיר, לאיסור גילוח וכדומה? אם נאמר שהתשובה חיובית - נצטרך להחמיר באיסור גילוח ובנזיר. אמנם, רבים מפרשים שבגלל הכותרת במשנה - כוונתה רק לנושאים המוזכרים בכותרת זו, והמשותף להם הוא שיש צורך בשתי שערות דווקא, מה שאין כן בנזיר ובגילוח.

הדיון באחרונים

עד כה עסקנו במקורות הקיימים בנושא זה במשנה ובגמרא. עיקר הדיון נסוב סביב תשובות שונות שניתנו באחרונים לשאלה זו. הדיון המרכזי הוא בין ה"נודע ביהודה" ל"חתם סופר".

ה"נודע ביהודה" נשאל (יו"ד מהד"ת סי' פ') האם אפשר להתגלח בשני שלבים: בשלב הראשון - להסתפר במספריים עד שהשיער קצר יותר מלהיקרא שיער, ובשלב השני - לגלח את השארית על ידי תער, שהרי אין על זה שם שיער. ה"נודע ביהודה" מביא ששאלה זו נשאלה כבר בשו"ת "בשמים ראש"[1], ושם הסיק להתיר: השלב הראשון נעשה במספריים, והשלב השני אינו נחשב לגילוח (כי השיער אינו נחשב לשיער). ה"נודע ביהודה" עצמו אינו מסכים עם דברי ה"בשמים ראש", אך מסיבה צדדית. לדבריו, אין שיעור ל'שיער' בהקשר של גילוח, ולכן אין שיער ש'אין עליו שם שיער' לעניין גילוח. ה"נודע ביהודה" מסתפק באמירה זו, וכותב שהוא אינו רוצה להאריך בכך, כיוון שעצם ההיתר עלול להוביל לכל מיני קלקולים.

מעבר לדברי ה"נודע ביהודה", נראה שקיימת בעיה מציאותית עם הצעת השואל, כי קשה מאוד לחתוך במספריים את כל שערות הזקן, כך שלא תישאר אף שערה עם שיעור של שיער.

ה"חתם סופר" תוקף בחריפות את דברי ה"נודע ביהודה", ופשיטא לו שזהו איסור מוחלט, ולא מסיבות צדדיות. למעשה, ה"חתם סופר" חולק על ה"שולחן ערוך", וסובר שמספריים כעין תער אסור, ומה שנאמר בגמרא שבמספריים מותר - הכוונה רק למספריים שכלל אינם משחיתים את השיער. לכן, לדעתו, כבר בשלב הראשון של ההצעה - בשעה שחותכים את השיער במספריים ומשאירים שיער בגובה זעום - עוברים על איסור. אף ה"צמח צדק" מאריך בעניין זה, ואומר שפסק ה"שולחן ערוך" לא מוסכם.

גילוח בחול המועד

המניע העיקרי של ה"חתם סופר", שהביא אותו לעסוק בשאלה זו, הוא שאלת הגילוח בחול המועד. ה"נודע ביהודה" בשאלה אחרת התיר לגלח בחול המועד למי שמאוד נצרך לכך, כגון אדם שנצרך ללכת לפני שרים וכדומה. הוא התיר להתגלח בחול המועד על ידי עני שאין לו מה לאכול, בתנאי שאותו אדם לא נכנס מנוול לחג. היו שהסבירו את היתרו של ה"נודע ביהודה" בעובדה שאותם אנשים שהיו נפגשים עם שרים היו נוהגים להתגלח בתער, ועל כן התיר ה"נודע ביהודה" להתגלח בכל יום, כדי שלפחות לא יעברו על איסור תורה: אם מתגלחים בכל יום - לא עוברים על איסור תורה, כי השיער לא מספיק לצמוח כל כך ולהגיע לשיעור שנאסר בגילוח בתער. ה"חתם סופר" חלק על כך מכל וכל, וטען שאף במקרה זה אנשים אלו עוברים על איסור תורה.

הרד"צ הופמן, בעל ה"מלמד להועיל", נשאל על ידי חולה שרופאיו אמרו לו שהוא חייב להתגלח בתער בכל יום, האם הוא יוכל להשתמש בהיתרו של שו"ת "בשמים ראש". הרב הופמן מתרעם על דברי ה"חתם סופר" על ה"בשמים ראש", ונוטה להתיר לסמוך על דבריו.

נסכם ונאמר של"חתם סופר" ולסיעתו אסור לגלח את השיער אפילו במספריים, וכמובן שאסור להתגלח בכל מכונת גילוח שהיא, ויש בזה חשש גדול של איסור תורה.

מכונות הגילוח

הציבור הרחב לא קיבל את הפסק הזה. אמנם, יוצאי הונגריה שנהגו כשיטת ה"חתם סופר" נהגו להשאיר זיפי זקן ולא לגלחו לגמרי. שאר העם נוהג כדברי ה"שולחן ערוך" שה"חתם סופר" חלק עליהם, ולהתיר גילוח במספריים כעין תער. על כן, השאלה המרכזית בה אנו צריכים לדון היא מהי ההגדרה של 'מספריים כעין תער' שמותר, ומהו ההבדל בינה לבין תער שאסור.

ניתן לומר שלמעשה כל מכונות הגילוח מותרות, כיוון שיש בהן חציצה בין הסכין לבין העור. הרב צבי פסח פרנק, בשו"ת הר צבי, כותב את הסברא הזו כבדרך אגב. הוא נשאל שם אם מכונת גילוח נחשבת כחיתוך בידיים, וענה תשובה חיובית למרות שהמנוע החשמלי הוא שמבצע את הפעולה. בתוך הדברים הוא הזכיר את העיקרון שאמרנו. אמנם, זו איננה אמירה הלכתית ברורה של הרב פרנק, והתשובה הנ"ל כלל אינה עוסקת בגילוח על ידי מכונה.

הרב רבינוביץ' מישיבת מעלה אדומים, בספרו "מלומדי מלחמה", עוסק בשאלה הזו, ומתיר להתגלח בכל מכונות הגילוח, כי הם נחשבות ל'רהיטני' ו'מלקט'. לדעתו, שני המכשירים האלו מתאפיינים בכך שהם חותכים כל שערה בנפרד, בדיוק כפי שעושה מכונת הגילוח, בניגוד לתער שחותך כמה שערות ביחד.

אמנם, נראה שקשה להסתמך על הסברא הזו באיסורי תורה, שהרי הראשונים מסבירים שההיתר במלקט ורהיטני הוא משום שהם אינם מיועדים לגילוח, ולא משום שהם חותכים כל שערה בנפרד. כמובן, קשה להניח שמכונות הגילוח נחשבות למכונות שאינן מיועדות לגילוח.

דרך הבחנה שונה בין תער לבין מספריים מתבססת על כך שהמספריים חותכות את השערות בעזרת שני להבים, ואילו התער חותך בעזרת להב אחד בלבד. אם זוהי ההבחנה בין מספריים לבין תער - הרי שיש לדון בשאלה המעשית: האם מכונת הגילוח חותכת בעזרת להב אחד או בעזרת שני להבים (המפגש בין להב הסכין לבין חורי הרשת).

לכאורה, כיוון שמכונת הגילוח חותכת את השיער מבעד לרשת, צריך היה להישאר שיער בעובי הרשת החוצצת. כמובן, לא נשאר שום שיער, והסיבה הביולוגית לכך היא שהשיער הוא גמיש, ובתהליך החיתוך הוא נשאב לתוך המכונה ואחר כך השיער שנשאר שוקע בתוך העור. כמובן, מציאות זו מעוררת שאלה: האם הולכים לפי התוצאה הפיסית - שמעט שיער נשאר לא-חתוך, או לפי התוצאה הנראית לעין - שלא נשאר כלל שיער לא-מגולח.

פרט לשאלה זו, יש לדון בעוד שתי נקודות עדינות, שעשויות להיות רלוונטיות לפסיקת ההלכה:

א. האם הסכין נוגע בעור? לכאורה, אם המכונה מושכת את השערה, ייתכן שגם העור נמשך אל תוך חורי הרשת.

ב. האם המכונה חותכת את השערה באמצעות להב הסכין בלבד (כמו מכסחת דשא), או באמצעות המפגש בין להב הסכין לבין הרשת (כמו מספריים)?

נקודות אלו צריכות ביאור מציאותי, ורק אז ניתן להכריע את ההלכה.

הרב רפפורט, בתחומין י"ג, סובר שהשאלה העיקרית היא השאלה השנייה: האם המכונה מגלחת באמצעות הלהב בלבד, או באמצעות הלהב והרשת. לדעתו, ניתן לבדוק אם המכונה 'כשרה' או 'פסולה' באמצעות בדיקה אם היא מגלחת גם בלי הרשת: אם הלהב אינו יכול לחתוך בלי הרשת - המכונה מותרת בשימוש. אמנם, גם כאשר הלהב חותך בלי הרשת - עדיין ייתכן שהמכונה 'כשרה', שכן ייתכן שכאשר יש רשת - הסכין חותך עם הרשת; וכן יש לדון בשאלה הראשונה שהוזכרה.

שאלה נוספת שצריך לדון בה היא מה הדין אם רוב השערות נחתכות עם הרשת, אך שערות בודדות נחתכות רק על ידי הסכין.

בעבר, מכון צומ"ת היה בודק מכונות מסוגים שונים ומפרסם אם מותר להתגלח בהן, על פי הקריטריון של הרב רפפורט: אם המכונה אינה יכולה לגלח את השיער בלי הרשת - מותר להשתמש בה. בשנים האחרונות מכון צומ"ת הפסיק לעסוק בשטח זה, כיוון שצילומי תקריב שנעשו בחברת 'פיליפס' גילו שגם במכונות שנחשבו ל'כשרות', להב הסכין חותך את השערות עוד לפני שהן נוגעות ברשת. ממילא, השאלה חוזרת להיות עקרונית: או שכל המכונות כשרות, או שכולן פסולות. אמנם, הרב רפפורט עצמו ממשיך להחזיק בדעתו, וממשיך לבדוק מכונות כשם שעשה לפני פרסום צילומי התקריב.

נסיים ונאמר שהפוסקים בני דורנו מקבלים את העובדה שהציבור נוטה להקל, אך קשה להם למצוא היתרים ברורים לכך.

 

*

**********************************************************

*

* * * * * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תשס"ד

עורך: אביעד סוקולובר

*******************************************************

 

בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון

האתר בעברית:   http://www.etzion.org.il/vbm

האתר באנגלית:   http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דואל: office@etzion.org.il

* * * * * * * * * *

*

**********************************************************

*

 

 



*   השיעור הועבר בישיבה בשבט תשס"ב.

[1]   שו"ת בשמים רא"ש מיוחס לרא"ש, אך קיים ויכוח נרחב אם הוא אותנטי או זיוף. ה"חתם סופר" שיובא להלן, שחלק על ה"נודע ביהודה", כינה אותו בשם "כזבי הרא"ש". ואמנם, די תמוה שהרא"ש יתיר הערמה שעלולה להביא לגילוח בתער.