הרב יהודה עמיטל

 

צדיק בדורותיו*

 

 

על פרשה זו יש להסתכל בשתי בחינות. האחת, מוקדה במעשי האדם שהביאו עמם את השחתת היקום כולו, ובעקבותיה - את העונש החמור של המבול. האחרת, מוקדה במעשי הקדוש-ברוך-הוא, הבאת המבול על פני הארץ בו נגלתה הנהגת הבורא כלפי ברואיו.

 

מדברי חז"ל עולה כי אנשי דור המבול הגיעו להשגים עצומים בתחום הטכנולוגיה. הגמרא בסנהדרין (   ) מתארת אותם זורעים "אחת לארבעים שנה", מגיעים מסוף העולם ועד קצהו בשעה קלה, ועוד כהנה וכהנה. מתוך שנתגאו על כל אלה - כשלו. השגיהם הכבירים הביאו לכך שלא היה להם די במילוי תאוותיהם ונזקקו לחפש אחר תאוות חדשות עד שבאו על שאינן מינן. בני אותו דור לא ידעו כיצד להיעזר בהשגיהם לשם המשך פיתוח העולם.

 

העונש מבטא את מחיית התרבות, את מחיקת הציביליזציה המתקדמת. גם ההשגים הגדולים ביותר לא יועילו לה לאנושות אם לא יהיו מלווים בתורה. לפי הזוהר, דור זה, שהיה בעל פוטנציאל כה רב, היה ראוי לקבל את התורה. פתיחת ארובות השמיים סימלה את פתיחת שערי המדע והחכמה, המשולבים זה בזה. אולם כל עוד לא קיבל את התורה, הכוחות העצומים הופנו ונוצלו לכיוון לא רצוי, וכיוון שכך דינו של היקום כולו לילך לאבדון. בלא תורה אין ערך להתפתחות המדעית.

 

הבעייה של דור המבול קיימת גם בימינו. האנושות מגיעה להשגים עצומים בכל השטחים. המאמצים המושקעים בפיתוח הטכנולוגיה עצומים וגדולים. הפוטנציאל הטמון באנושות הוא אדיר. אך בלא תורה שתלווה את כל אלה - הפוטנציאל מנוצל בחלקו למטרות שליליות. אכן, מחיית היקום בימינו אינה פיתרון הולם. הקב"ה נשבע שלא יבוא עוד מבול על הארץ. מעתה ואילך הפיתרון נעוץ בכיוון הפוטנציאל וניצולו למטרות נעלות. זאת ניתן לעשות רק מתוך הכיוון שמתווה לנו התורה.

 

"נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו". מבחנו של הצדיק אינו רק בדורו-שלו, ביחס שבינו לבין הסובבים אותו. השאלה שצריכה להנחות אותו היא האמנם עושה הוא שימוש בכל הפוטנציאל הטמון בו.   האם מפעיל הוא את כוחותיו החיוביים באותה רמת עוצמה ומוטיבציה בה מפעילים חבריו את כוחותיהם השליליים.  

 

 

 

* שיחה שניתנה בישיבה בשבת פרשת נח, תשל"ב. כתב: הרב אליהו בלומנצוויג. ערך: אביעד הכהן