ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

***********************************

פרשת השבוע

 *********

 

סיבת גלות מצרים - חלק ב' / הרב ניר וינברג

 

 

 

עד ימיו של אברהם אבינו חטאה האנושות בשלשה חטאים כבדים אשר גרמו להרחקת השראת השכינה מעל זרע האדם:

 

"הראשון" הוא חטאו של אדם הראשון בגן עדן, שבציווי הקב"ה לאדם נאמר: "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב', יז) נמצא שבמאכל האדם מעץ הדעת גרם לשפיכות דמים של עצמו ושל כל העולם - שברגע זה החל המוות בעולם.   אכן לאחר הגרוש מגן עדן "ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו" לא רק שהאדם נמצא בתהליך גסיסה איטי עד למותו בעקבות החטא אלא גם בני אדם המלאים כעס ורגשות קנאה מסוגלים ליטול חיים אף מאחיהם.

 

"השני" הוא חטא דור המבול שעליו נאמר: "וירא א-לקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (בראשית ו', יב), וברש"י בשם חז"ל: "אפילו בהמה ועוף נזקקין לשאינן מינן (סנהדרין ק"ח, ע"א) וכן בגמרא סנהדרין (נ"ז, ע"א) ותשחת הארץ לפני האל-קים ותנא דברי ר' ישמעאל בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה". גילוי עריות היה גם בין בני אדם וגם בין בעלי החיים שהשחיתו דרכם - כידוע גילוי העריות הוא אולי המאפיין הברור ביותר של תאוה שלא על מנת ללדת ילדים, כאשר בעלי החיים שנזקקו לשאינן מינן ודאי לא יכלו לפרות ולרבות, ואילו מבני אדם הבאים חלילה על בני איסורי עריות נולדים ילדים פגומים.

 

החטא "השלישי" הוא בדור הפלגה - "ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" (בראשית י"א), בסנהדרין (ק"ז, ע"א) במשנה נאמר: "דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא".   ובגמרא (ק"ט, ע"א): "תניא ר' נתן: כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו, כתיב 'הבה נעשה לנו שם' וכתיב התם: 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו', מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים וכן בספורנו (בראשית יא, ד) "נעשה שם, עבודה זרה שתהיה במגדל ויצא בכל המין האנושי שם גובה וגודל עירה, באופן שתחשב אלהי האלהים אצל כל בני האדם ואליה ידרשו כולם".

 

שלשת החטאים אלה החמורים ביותר שעליהם נמנו וגמרו בבית עליית בית נתזה בלוד "כל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם עבור ואל תהרוג, יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים" (סנהדרין עב). הם החטאים שגרמו לסילוק השכינה למעלה ברקיע השביעי ובמקום לתקן חטאו של אדם הראשון נמצאו חוזרים ומקלקלים ומוסיפים חטא על פשע.

 

כל זאת עד שהגיע אברהם אבינו שממנו עתיד לצאת עם חדש העתיד לתקן עולם במלכות ש-די ולגרום לכל בני בשר לקרוא בשם ה'.   אך לשם כך צריך אותו עם לעמוד ב"כור היתוך" של עם אחר ה"נגוע" בשלושת העבירות חחמורות האלה, לא להכנע לו ולצאת ממנו ביד רמה וב"רכוש גדול"...

 

ואכן מצרים היתה נגועה מאד בעבירות חמורות אלה.   "שפיכות דמים": "ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשלכהו" (שמות א', כ"ב) אף על ילדי מצרים לא חס "'ויצו פרעה לכל עמו' - א"ר יוסי בר' חנינא אף על עמו גזר" (סוטה יב, ע"א).

 

"גלוי עריות": בפתיחה לפרשת עריות (ויקרא י"ח): "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו..." ובתאור הנביא: "...אמר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" (יחזקאל כ"ג, ע"ש).

 

"עבודה זרה": אין צורך להרבות בראיות בענין, רק נאמר שהקב"ה לפני מכת בכורות מבטיח "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני ה'" (שמות י"ב, יב), ובנביא: "הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני..." (יחזקאל כט), כאשר פרעה ראה עצמו אליל.

 

זרע אברהם שנבחר למשימה של השראת השכינה המחודשת צריך לתקן את הקלקול הזה ולברר ברור אחר ברור את החטאים הללו.   וכנגד אדם הראשון שגרם לשפיכות דמים בעולם - ניסו המצרים להכניס גם בישראל מדה זו. כאשר משה יוצא בפעם הראשונה וראה שאיש מצרי מכה איש עברי, וביום השני יוצא ורואה שני אנשים עברים ניצים - ללא ספק היתה קרובה הדרך להגיע גם לרציחה ושפיכות דמים כמצרים.   אך משה לא מוותר: "ויאמר לרשע למה תכה רעך", לעומת המצרי, אותו ממית ומטמין בחול ללא נסיון תיקון.

 

וכנגד דור המבול - שעסק בגילוי עריות ולא בישוב הארץ, נגזרה על עם ישראל הגזרה שכל הבן הילוד יושלך ליאור כאותו דור שכוסה במבול.   אך עם ישראל אינו מוותר: "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי ותהר האשה ותלד בן... ותקח לו תבת גומא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד" (שמות ב,). כמו נח בתיבה אשר נועד להמשיך את זרע בני האדם ואת קיום מצות פרייה ורביה שהרי "לא תהו בראה, לשבת יצרה" (עיין חגיגה ב: "לא נברא העולם אלא לפרייה ורבייה"). כן גם משה בתיבה - מתוך מסירות נפש מסתכן העם, אינו מוכן לוותר ובונה תיבת הצלה שממנה יוצא מנהיג ישראל.

 

וכנגד דור הפלגה - שחטאו בע"ז, אנו מוצאים את גזרת פרעה: " ה ב ה   נ ת ח כ מ ה   ל ו   פ ן   ירבה..." מול הפסוקים המתארים את כוונותיהם של דור הפלגה: " ה ב ה   נ ל ב נ ה   לבנים... ה ב ה   נ ב נ ה   לנו עיר וראשו בשמים ונעשה לנו שם   פ ן   נפוץ על פני כל הארץ". בנוסף לכך הלבנים מופיעים גם בדור הפלגה וגם במצרים: "בעבודה קשה בחמר ובלבנים..." וכן בדור הפלגה בנו עיר ומגדל ובמצרים בנו ערים לפרעה. ומשמעות הענין, שבדור הפלגה בנו להם עיר ומגדל לע"ז נגד הקב"ה, ובני ישראל במצרים נצטוו לבנות ערים לפרעה - שהוא האליל המצרי.   אך בני ישראל שועבדו בגוף ולא נכנעו ברוח "וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ..." כך עם ישראל, שם בגלות מצרים נזדככו ונתלבנו כצירוף הזהב מן הסיגים ביוצאו מן האדמה.   וכנגד חטאי האנושות, עמדו בגזירות פרעה, ותקנו ובררו חטאים אלה.   עלו מעלה מעלה, התעלו לדור דעה (חזרה לעולם קודם של אדם הראשון), זכו לקבל תורה פנים בפנים ולשמוע קולו של הקב"ה בהר-סיני.

 

***************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

   INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון