!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

 ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

***********************************

פרשת השבוע

 *********

 

פרשת וישב

 

לרגל פרשיות יוסף ואחיו (וישב - מקץ - ויגש), אנו מתכבדים להביא את מאמרו היסודי של הרב יואל בן-נון (מתוך "מגדים" גליון א'), שיישלח בשלשה חלקים.   כל חלק ידון במהלך פרשני אחר בהסבר הנושא.

 

הפילוג והאחדות: כפל הטעות המרה והלם הגילוי

 

מפני מה לא שלח יוסף (שליח) אל אביו?

 

הרב יואל בן-נון

 

 

  קושיה עצומה הקשה רבנו הרמב"ן, ומאז היא מהדהדת בכל מקום שבו קוראים ולומדים בספר בראשית:

 

  "כי יש לתמוה, אחר שעמד יוסף במצרים ימים רבים, והיה פקיד ונגיד בבית שר גדול   במצרים, איך לא שלח כתב אחד לאביו להודיעו ולנחמו, כי מצרים קרוב לחברון כששה   ימים, ואילו היה מהלך שנה, היה ראוי להודיעו לכבוד אביו...

  ולולא כן, היה יוסף חוטא חטא גדול לצער את אביו ולהעמידו ימים רבים בשכול ואבל על   שמעון ועליו, ואף אם היה רצונו   לצער את אחיו קצת, איך לא יחמול על שיבת אביו?!"     (רמב"ן לבראשית, מ"ב ט)

 

  על קושיה עצומה זו מביא הרמב"ן תירוץ שכולו פליאה, והוא אומר, שהכול עשה יוסף לקיים החלומות.   גם משנתקיים החלום הראשון, התנכר אל אחיו ביתר שאת, כדי לקיים החלום השני:

 

  "אבל את הכול עשה יפה בדעתו, לקיים החלומות, כי ידע שיתקיימו באמת."   (שם)

 

  ר"י אברבנאל בוטה יותר בטון השאלה ואומר:

 

  "למה התנכר יוסף לאחיו ודיבר אתם קשות, והלוא היה זה עוון פלילי, בהיותו נוקם ונוטר כנחש... ואיך אם כן, העטופים ברעב, וחוץ מארצם בדרך רחוקה, ובניהם וטפם מייחלים   להם, כל שכן אביו הזקן שבע רוגז ומלא דאגות, איך לא חמל עליו והרבה צער על צערו   במאסר שמעון?"   (אברבנאל סוף פרק מ"א, השאלה ה4-)

 

  על תירוצו של הרמב"ן תמה ר"י עראמה בעל "עקידת יצחק":

 

  "ותמהני ממה שכתב הרמב"ן ז"ל שעשה כדי שיתקיימו חלומותיו, כי מה תועלת לו   בשיתקיימו, ואף כי תהיה תועלת לו, לא היה לו לחטוא נגד אביו.   והחלומות - ה נ ו ת ן     ח ל ו מ ו ת   י ג י ש   פ ת ר ו נ ם.   גם שתיראה סכלות עצומה שישתדל האדם לקיים

  חלומותיו, שהרי הם דברים אשר ייעשו שלא מדעת בעלים!"   (עקידת יצחק", סוף שער כ"ט   - השאלה ה9-, וכך גם דברי האברבנאל בפ' מ"א, בשאלה ה6-)

 

  פרופ' נחמה לייבוביץ מתקיפה את בעל העקידה על דבריו האחרונים, ומוכיחה מגדעון ששמע את חלום המדייני (שופטים ז', יג-יד) ופעל לפיו, ועוד בפיה טענה מכוח שבי הגולה, שלא המתינו לכך שנותן הנבואה יגשימה, אלא קמו ועלו אף בטרם מלאת שבעים השנה   (עיונים בספר בראשית, עמ' 327).

 

  אולם אין הדין עמה, לענ"ד, ודברי בעל העקידה נכוחים משני טעמים המפורשים בדבריו: האחד - שאין גדעון ולא שבי הגולה חוטאים חטא גדול, בין אדם לחברו, בהשתדלותם, ואין החלומות דוחים כיבוד אב ואם וכל שכן גרימת צער כבד; השני - שהמקרא אכן מבדיל בין חלום לנבואה (אף כי קרובים הם בסוג ובמין), שהרי נבדלים הם במדרגת ההתגלות, כדברי ירמיהו:

 

  "הנביא אשר אתו חלום - יספר חלום

  ואשר דברי אתו - ידבר דברי אמת

  מה לתבן את הבר, נאם ה'"   (כ"ג, כח).

 

  ובלשון הגמרא:

 

  "אמר ר' יוחנן משום רשב"י: כשם שא"א לבר בלא תבן, כך א"א לחלום בלא דברים בטלים.     אמר ר' ברכיה: חלום - אע"פ שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים; מנא לן - מיוסף,   דכתיב: והנה השמש והירח וגו', וההיא שעתא אמיה לא הית"   (ברכות נה, ע"א).

 

  אמר לנו הנביא, כי החלום - קליפת הנבואה הוא, כפי שהתבן - קלפית הבר.   אך הנביא - נביא האמת - יודע לברור את הבר ולהניח את התבן, כפי שעושים בגורן, כדי להוציא לבסוף קמח נקי ללחם.   סכנה חמורה היא בעירוב המדרגות עד שכל בעל רוח ייקרא "נביא" או "חוזה", ולא נוכל לדעת דבר ה' בבהירות.   אין צורך להכחיש מציאותם של בעלי חזון, או את עומק חזונם, כדי לשלול מהם את הנבואה.

 

  התורה הבדילה בין חלומות יוסף לבין חלומות אברהם, יצחק ויעקב, אשר נגלה אליהם ה' בחלום ובמראה.   חלום היה להם כמסדרון המוביל אל דבר ה'.   כך בברית בין הבתרים - תרדמה ומראה, ואח"כ דבר ה' בכריתת הברית (ט"ו, יב-יג; יז-יח), וכן בחלום יעקב - הסולם והמלאכים, ואח"כ דבר ה'.

 

  אולם בחלומות יוסף אין דיבור או התגלות נבואית מפורשת, ואף בפתרונותיו המגובשים יש רק תודעה כללית של חלום-נבואי, אך לא של נבואה כמורה: "הלא לא-להים פתרנים - ספרו נא לי" (מ', ח) "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה" (מ"א, טז).   רק בסיום הפתרון מתחזקת הוודאות אצל יוסף: "כי נכון הדבר מעם הא-להים, וממהר הא-להים לעשתו" (מ"א, לב).   על כן מתקבל יוסף אצל פרעה, ודווקא אצלו, כנביא גמור: "אחרי הודיע א-להים אותך את כל זאת, אין נבון וחכם כמוך" (מ"א, לט).   ואף זאת בשם 'א-להים' שהוא שם כללי ולא בהתגלות נבואית מיוחדת - לא בשם א-ל ש-די ולא בשם ה'.

 

  עם כל ההשוואות שעורך המדרש בין יעקב ליוסף (בראשית רבה, פר' פ"ד, ו), הרי מבדילה התורה היטב בין חלומותיהם, ומטעם זה בלבד, כבר נמתח קו בין שלושת האבות לבין יוסף והאחים במדרגת ההתגלות (ראה הרחבת דברי בעל עקידת-יצחק לבראשית בשער כ"ט בעניין החלומות, ומכותלי דבריו נראה שמבחין בין חלומות יוסף הראשונים לבין פתרונותיו במצרים).

 

  ברור, שהחלומות אינם חלומות רגילים אשר שוא ידברו, אלא חלומות של נבואה, אך מכלל מדרגת רוח-הקודש לא יצאו (רמב"ם, מורה נבוכים, ח"ב, פ' מ"ה, המדרגה השנייה, ומונה בה גם את יוסף, וכן בעל העקידה שם).   יעקב אבינו הוא שהורה לנו את הדרך שיש לנקוט בה בחלומות כאלה:

 

  "ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת, הבוא נבוא אני ואמך ואחיך,

  להשתחוות לך ארצה... ו א ב י ו   ש מ ר   א ת   ה ד ב ר ".   (ל"ז, יא).

 

  וכדרך שהבין זאת ר' לוי:

 

  "נטל קולמוס וכתב באיזה יום, ובאיזו שעה, ובאיזה מקום"   (ב"ר, פר' פד, יא).

 

  חלומות כאלה הם בדיוק ההופעות שעליהן יש לומר: "הנותן חלומות - יגיש פתרונם", ואין לאדם לעשות דבר של השתדלות בעניין.   כוחנו בהבדלת חלום נבואי מחלום רגיל, מלבד התפעמות הרוח אשר אין בה די,   ה ו א   ב ה מ ת נ ה   ו ב צ י פ י י ה.   החלום אשר יתקיים שלא מדעת בעלים הוא שיתברר למפרע כחלום נבואי.   רק נבואה גלויה ומפורשת, כדבר ה' אל גדעון, גוררת מעשים, באין צורך לציפייה.   על-כן, רק נבואה מפורשת יכולה לעקור מצווה - וכהוראת שעה (רמב"ם, הל' יסודי-התורה, פרק ט'), ואי אפשר, שחלום אשר ממתינים לראות מה יהיה בסופו, ידחה מצוות אפילו לשעה.   אכן, ברור, שהרמב"ן רואה בחלומות נבואה גמורה ומפורשת ולא רק רוח-הקודש על סף הנבואה (בניגוד מובהק לשיטת הגמרא - ברכות, נה, ע"א).

 

  אך אפילו אם נתפוס כדבריו, נפגוש כאן את הקושי העיקרי בתוכן הפירוש: החלום הראשון התקיים בבירור כשירדו האחים למצרים בראשונה: "ויוסף הוא השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ, ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה" (מ"ב, ו).   אז היו עשרה, בלא בנימין, ולצורך התבואה - האלומות באו.   כאשר מביאים הם את בנימין, ונפגשים עם יוסף בביתו לסעודה, ל ש ם  

כ ב ו ד   ו מ נ ח ה   ו ל א   ל צ ו ר ך   ה ש ב ר - מתקיים החלום השני:

 

  "ויבא יוסף הביתה

  ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה

  וישתחוו לו ארצה"   (מ"ג, כו).

 

  אז, כאשר השתחוו אחד-עשר הכוכבים ליוסף   מ צ ד   ע צ מ ו   כ מ ש נ ה   ל מ ל ך   מ צ ר י ם   ו ב ל י   ק ש ר   י ש י ר   ל ת ב ו א ה, בא תור אביהם בהתקיימות החלום (מ"ג, כז-כח):

 

  "וישאל להם לשלום

  ויאמר -

  השלום אביכם הזקן אשר אמרתם

  העודנו חי

  ויאמרו -

  שלום   ל ע ב ד ך   לאבינו עודנו חי

  ויקדו וישתחוו"

 

  חיזיון מכאיב זה שבו אחי יוסף משתחווים שנית ליוסף בשם אביהם, ומכנים אותו "עבדך אבינו", הוא הוא הקיום של השמש והירח (1) המשתחווים ליוסף.   כל המשפחה כבר עברה בסך והתכופפה לפני יוסף, ואחת היא לנו אם נעשה הדבר באמצעות נציגים ובלא ידיעה.   חיזיון זה עתיד לחזור על עצמו עת יתחנן יהודה על בנימין ויחזור בדבריו ארבע פעמים על הביטוי "עבדך אבי", לאחר שכולם כבר נפלו לפני יוסף, (מ"ד: יד, כד, כז, ל, לא).   לענייננו חשוב לציין, שיוסף תכנן את פרשת הגביע למען   ה ש א י ר   א ת   ב נ י מ י ן   א צ ל ו   ( ש ה ר י   ל א   י ו ס ף   ת כ נ ן   א ת  

ה ת פ ר צ ו ת   י ה ו ד ה ) א ח ר י   ש ה ח ל ו ם   ה ש נ י   ה ת ק י י ם   כ ו ל ו.

 

  א י ן   ש ו ם   ק י ו ם   נ ו ס ף   ש ל   ה ח ל ו מ ו ת   ו א י ן   צ ו ר ך   ב ו   ( מ ה   ג ם, ש ל ד ע ת   ה ג מ ר א   א י ן   ח ל ו ם   מ ת ק י י ם   כ ו ל ו - ברכות, נה, ע"א).   ברור, שאין השתחווייה בעת פגישת יוסף עם אביו, ולא יעלה על דעת איש לבקש השתחוויה כזו.

 

"וישתחו ישראל על ראש המטה" (מ"ז, לא) מתפרש כפשוטו כלפי השכינה, ואף כי נחלקו חז"ל בעניין זה (מגילה, טז, ע"ב, ולעומת זה - ספרי לדברים, ו') הנה כבר הביא רש"י שתי הדעות יחד ללמדנו שאין בהכרח סתירה [עניין "השועל בזמנו" צריך לפרשו שלא כפשוטו,   וגם כפשוטו, מפרשו במדרש-רבה על שתש כוחו של אדם ביום המוות ואין לו עוד שלטון, ואז משפיל עצמו (פרשה צ"ו, ג), אך אין זה עניין לחלומות].   וכמובן, גם אם מתייחס יעקב ליוסף, לא יוסף יזם זאת!

 

  קיום החלום השני בא, לענ"ד, לפני שהתוודע יוסף לאחיו, ועוד לפני פרשת הגביע, ומעבר לכך לא הייתה עוד כל אחיזה לחלומות.   האם יפעל יוסף כדי שאביו ישתחווה לו בגופו?   היש רמז לאבסורד כזה?

 

  ועל הכול - דווקא באותו פסוק שבו נתמכים לכאורה דברי הרמב"ן, משם הם נפרכים:

  "ויכר יוסף את אחיו

  והם לא הכירוהו

  ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם

  ויאמר אליהם מרגלים אתם..."   (מ"ב, ח-ט).

 

  ברור, שרק עתה נזכר יוסף בחלומות עם ראותו   כ י   ה ח ל ו ם   ה ר א ש ו ן   ה ת ק י י ם   (עיין רש"י, שם - מ"ב, ט),   ו ר ק   ע ת ה   פעל הוא עפ"י החלומות, אם בכלל, ואם כך הרי אין כל הסבר להימנעותו משלוח אל אביו   ע ד   כ ה   בהיותו מושל בכל ארץ מצרים.   ואילו זכר את החלומות עד הנה ופעל לפיהם, מה טעם כתוב "ויזכר", אחרי שראה אותם משתחווים לו?

 

  גם מה שדקדק הרמב"ן שהשתחוויה ראשונה לא קיימה את החלום הראשון, כי "אנחנו מאלמים אלמים" פירושו כל האחים שהם אחד-עשר, אינו ברור כלל, כי רק בחלום השני בא מספר ברור ולא בראשון, ועוד, שוודאי לא היה בנימין אתם בעבודות השדה, שהרי יוסף בן 8 בהולדת בנימין (6 שנים שעבד יעקב בצאן אחר שנולד ושנתיים בדרך), ואם כן היה בנימין בן 9, כשיוסף בן 17, ואינו רגיל בעבודה כלל, וגם יוסף לא יראהו עובד, אפילו בחלומו!   ואף אם החלומות - נבואה גמורה כדברי הרמב"ן הם, א"א להעמיס על החלום מה שלא נאמר בו!   ואם כדברי הרמב"ן, הנה לא נתקיים החלום השני כלל, שלא השתחווה לו אביו!   ואם שיהיו תלויים בו במצרים, הנה לא יתקיים בדיוק כפשוטו של חלום!   ומדוע לא תהיה השתחווית העשרה קיום החלום הראשון?   כל זה פליאה גדולה, שיש להאריך ליישבה, אלא שהרמב"ן הרגיש, כנראה, בעצמו שאין די בכך, ושעניין הגביע ובנימין בא אחרי פרק החלומות, וע"כ הוסיף ואמר   ג ם   את הנימוק הידוע יותר לתירוץ הקושיה הגדולה, והוא שיוסף רצה לראות אם שב השלום למשפחה, ורצה להעמידם במבחן ביחסם אל בנימין.

 

  על נימוק זה נעמוד בע"ה בשבוע הבא.

 

 

(1)   ועל חסרונה של אמו כבר עמדה הגמרא בברכות שם, והמפרשים, ואכמ"ל.

 

***************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

   GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון