ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

אדם ששכח לספור באחד מימי-הספירה - כיצד ינהג?

 

מאת מאיר נהוראי

 

 

מקור הדין:

 

"'מיום הביאכם... תספרו' יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: 'מהחל חרמש בקמה תחל לספור'. אי 'מהחל חרמש בקמה תחל לספור' יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל 'מיום הביאכם'. אי 'מיום הביאכם' יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל 'שבע שבתות תמימות תהיינה', אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות? בזמן שאתה מתחיל לימנות מבערב"(מנחות ס"ו.).

 

שיטת הבה"ג

 

  תוס' (ד"ה זכר) מצטטים שני דינים בשם הבה"ג:

א.   שכח לספור בלילה יספור ביום (המאירי מבין שסופר בברכה - מגילה כ:), וזאת ע"פ המשנה לקמן (ע"א.): "מצותו לקצור בלילה, נקצר ביום - כשר".

 

ב.   אם הפסיק יום אחד ולא ספר - שוב אינו סופר משום דבעיא "תמימות".

 

  יש לשאול: דין "תמימות" נאמר ביסודו על הלימוד שזמן ספירה בלילה, ולגבי דין זה פוסק הבה"ג שאם שכח לספור בלילה בידו האפשרות לספור ביום בברכה. וא"כ מדוע לגבי הדין השני, לגבי שכח לספור יום אחד, דין שלא מופיע בגמ' בהקשר לדין "תמימות", מחמיר הבה"ג, ואומר שאינו יכול להמשיך בספירתו?

 

  נראה, שקיימים שני מישורים בדין תמימות:

א.   "תמימות" - מגדיר את מועד הספירה. התורה כתבה שני זמנים לתחילת הספירה:

1. "שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות" (דברים, ט"ז, ט). כלומר, על הספירה להתחיל אחרי קצירת העומר.

2. "וספרתם לכם ממחרת-השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" - אימתי מתקיים דין "תמימות"? בזמן שסופרים מהערב.

 

  א"כ, טוען הבה"ג, כשם שניתן לקצור את העומר ביום, כך ניתן, בדיעבד, לספור את ספירת-העומר ביום.

ב.   "תמימות" - דין בחפצא של הספירה: מערכת חמישים הימים צריכה להיות תמימה ומושלמת ללא כל חסרון, וכפשט הפסוק "שבע שבתות תמימות תהיינה".

 

 

שיטת רב האי גאון

 

  רב האי גאון סובר, שאם שכח ולא ספר באחד הלילות - ימשיך לספור הלאה. עולה מכך, שרב האי גאון מבין שכל יום ויום הוא מצוה בפני עצמה. אך קשה - והרי קיים דין "תמימות"?

 

א.   ייתכן שלדעת רב האי גאון דין "תמימות" נאמר ביסודו רק כמגדיר זמן הספירה, והמצוה היא לספור יום תמים כולל הלילה בכל יום ויום.

ב.   הביה"ל (סימן תפ"ט, ס"ח) דן בשאלה זו ומביא שני תרוצים שמצא ברי"ץ גיאות בשם רב האי גאון:

 

1. קיום "תמימות" היא בשבוע - בסוף כל שבוע אומר את חשבון השבוע, וכך מקיים את המצוה "שבע שבתות תמימות תהיינה" - כנראה שלפי תרוץ זה ספירת הימים וספירת השבועות הן שתי מצוות נפרדות.

2. "היכי דאשתלי יום אחד - יספור בליל השני שתי ספירות, כגון בשכח ספירה ראשונה, יאמר בספירה שניה - אתמול היה אחד בעומר ויומא דין תרי בעומרא, וכיון דמני גם של אתמול לא נפיק מכלל 'תמימות'".

 

  תירוץ זה מחלק בין שני נושאים:

1.   מעשה ספירה - מצות ספירה צריכה להתבצע בזמנה.

2.   "תמימות" יש ליצור מסגרת של חמישים יום ספורים.

 

  שני עניינים אלו יכולים להיות מנותקים זה מזה - ניתן לא לבצע מצוות ספירה בחלק מהימים, ואף על פי כן לא לפגוע במערכת הספירה הכללית, זאת בתנאי שישלים את הימים החסרים. הבה"ג חולק, ולדעתו רק באמצעות מצוות ספירה ניתן לשמור על המערכת בשלמותה.

 

ההבדל בין היום הראשון לשאר הימים

 

1.   שיטת רב יהודאי גאון (ב"י סוף ס' תפ"ט):

"מאן דלא מני עומר בלילה קמא - לא מני בשאר הלילות, משום דבעינן 'תמימות' אבל בשאר לילותא, היכא דלא מני מאורתא - מני ביממא.

  ר' יהודאי מבין שהברייתא במס' מנחות מדברת רק אודות הלילה הראשון, שהרי הבריתא מקשרת בין ספירה לבין קצירה והבאה, ופעולות אלה ודאי נעשות בלילה הראשון, וכך משתמע מלשון הברייתא:

"אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות? בזמן שאתה מתחיל למנות מבערב".

 

2.   שיטת רב סעדיה (מובא בטור סוף סימן תפ"ט)

"שכח באחד מהימים - יברך בימים שאחריו, חוץ מלילה ראשון, שאם שכח ולא בירך בו - שלא יברך עוד".

  רב סעדיה מחלק אף הוא בין היום הראשון לבין שאר הימים, אך לגבי ענין אחר - לגבי דינו של מי ששכח לספור באחד הימים. יש לברר, מה ההבדל בין היום הראשון לשאר הימים לגבי שיכחה?

  נראה שר' סעדיה גאון הבין שכל יום ויום הינו קיום מצווה בפני עצמו, אולם קיים דין נוסף - על הספירה להתחיל עם קצירת-העומר: "מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבעת", והואיל ולא התחיל בזמן - אין ערך להמשך הספירה.

 

סיכום ההלכה:

 

  במאמר סקרנו שני סוגים של שכחה:

א. אדם ששכח לספור בלילה ונזכר ביום.

ב. אדם ששכח לספור את אחד מימי-הספירה.

 

  אף ברובד ההלכתי נפצל בין שני הסוגים:

 

1.   א. שכח לספור בלילה ונזכר ביום - יספור ביום בלא ברכה, ובשאר הלילות יספור בברכה (תפ"ט, ז; מ"ב, סקל"ד).

ב. מסופק ביום אם ספר אמש - יספור ביום בלא ברכה (תרומת הדשן, מובא בביה"ל ד"ה "שכח").

 

2.   א. שכח לספור את אחד מימי הספירה - ימשיך לספור את שאר הימים ללא ברכה, אולם ישתדל לשמוע את הברכה מהש"ץ או מאחד המברכים, ויענה אמן בכוונה לצאת, ואחר כן יספור.

ב. אופן הספירה - אדם ששכח לספור אחד מימי-הספירה. טוב יעשה אם למחרת יאמר כך: "אתמול היה כך וכך לעומר והיום כך וכך לעומר". בזה אדם שומר על מסגרת חמישים הימים. אף שלא בכולם עשה מעשה-ספירה (תפ"ט, ביה"ל ד"ה "סופר" בשם א"ר).

ג. אדם שמסופק אם דלג על אחד מימי הספירה - יכול לספור בשאר הימים בברכה (תפ"ט, ח).

 

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון