!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

 ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

 

ח¯י¯ו¯ב¯ ¯ק¯ר¯י¯ע¯ה¯ ¯ע¯ל¯ ¯ע¯ר¯י¯ ¯י¯ה¯ו¯ד¯ה¯,¯ ¯י¯ר¯ו¯ש¯ל¯י¯ם¯ ¯ו¯ה¯מ¯ק¯ד¯ש

 

¯ה¯ר¯ב¯ ¯ת¯ב¯ו¯ר¯י (1)

 

 

"ת"ר ואלו קרעין שאין מתאחין...ועל ערי יהודה ועל ירושלים ¯ועל המקדש..." (מו"ק כו.)

 

נתיחס לכל אחד מחיובים אלו בנפרד.

 

א.   ע ר י   י ה ו ד ה - הטור (או"ח סי' תקכ"א) אומר "הרואה ערי ¯י¯ש¯ר¯א¯ל בחורבנן ¯אומר...וקורע" ומשמע שגם על ערי ישראל קורעים ולא רק על ערי יהודה.   אך¯בהלכות אבלות (יו"ד סי' ש"מ) כתב הטור "הרואה ¯ ע ר י   י ה ו ד ה   בחורבנן... וקורע" ¯ומשמע שדוקא על ערי יהודה קורעים ולא על ערי ישראל.   גם ברמב"ם ובשו"ע ¯מוזכרות רק ערי יהודה ולא ערי ישראל.

 

  ואם כך הוא הדין צריך לברר מה היחוד בערי יהודה.

 

1.   ה"לבוש" הסביר שקורעים על ערי יהודה כי הן קרובות לירושלים, כלומר אין ¯חיוב עצמאי לקריעה על יהודה אלא החיוב הוא כחלק מהאבלות הכללית על ירושלים.   ¯לפי קו זה יתכן שצריך לקרוע גם על ערי בנימין שאף הן קרובות לירושלים.

 

2.   יש לערי יהודה מעמד מיוחד שאין בערי ישראל.   אנו מוצאים יחוד זה גם בהלכות ¯קידוש החודש (סנהדרין י"א:) "ת"ר אין מעברין את השנים אלא ביהודה... מאי ¯טעמא... אומר קרא   "לשכנו תדרשו ובאת שמה" כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום".   מהגמרא עולה שערי יהודה נחשבות מקום השכינה יותר מערי ¯ישראל.

 

3.   "פאת השולחן" מסביר שעיקר מלכות ישראל היתה בערי יהודה ולכן דווקא עליהן קורעים.   לפ"ז האבלות היא לא על חורבן אלא על אבדן רבונות ישראל.   כך משמע גם במג"א שאומר שקורעים גם על עיר שרובה ישראל אם היא בשלטון נכרים.   לפי הלך ¯מחשבה זה עיר שרובה גויים אך בשליטת ישראל לא קורעים עליה, וכך הוא המצב ¯בזמננו ואכן מעיד הרב טקוצ'ינסקי שלא נוהגים לקרוע על ערי יהודה.

 

ב.   המקדש - בפשטות הקריעה על המקדש אינה על אבדן ריבונות ישראל כפי שהעלנו¯ באבלות על ערי יהודה, אלא על ¯ח¯ו¯ר¯ב¯ן המקדש והסתלקות השכינה ולכן לרוב הפוסקים ¯דין זה נוהג גם כיום. אך יש האומרים שאין חיוב קריעה על המקדש אחרי שזכינו¯ לשחרור הר הבית במלחמת ששת הימים.

 

  בהכרעה במחלוקות באבלות יש כלל "הלכה כדברי המקל באבלות" (מו"ק יח.) אך הגמ'¯ (שם כו:) מגבילה כלל זה ואומרת שאינו שייך ביחס לדיני קריעה "אבלות לחוד ¯וקריעה לחוד".   צריך לברר האם הגבלה זו נכונה בכל קריעה או שמא רק בקריעה על ¯המת.

 

  את הדין שבקריעה על מת לא מקילים אפשר להבין באחת משתי צורות:

א. קריעה היא דין באבלות ובכל זאת מחמירים בו.

ב. יש קיום נפרד בקריעה שאינו מתקשר לאבלות ולכן הקולא שנוהגים באבלות אינה¯ נוהגת בקריעה כי הם דינים שונים.   (ברור שיש פעמים שקורעים ללא קשר לאבלות¯ כגון "על ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף" (מו"ק כו.) אך השאלה היא לגבי קריעה ¯על מת האם אף היא דין נפרד או חלק מדיני אבלות).

 

  הגמ' (כו:) אומרת שקורעים לקטן משום עגמת נפש אף על פי ששאר דיני אבלות אינם¯ נוהגים בקטן, אפילו מטעם חינוך, משמע שקריעה היא קיום נפרד.   לפי הבנה זו ¯ניתן לומר שגם קריעה על המקדש היא דין נפרד ולא ילכו בו לקולא.

 

  אך יתכן לחלק ולומר שגם אם קריעה על המת היא דין נפרד קריעה על המקדש תהיה ¯בכ"ז מדיני אבלות.   המג"א (או"ח תקס"ב ס"ק ו') אומר שאדם שנולד בירושלים ולא ¯יצא ממנה לעולם אינו קורע "דבקטנותו פטור וכשהגדיל א"צ לקרוע דהא ראה אותן¯ תוך ל' יום" (זאת על פי דין שהרואה את מקום המקדש בתדירות של יותר מאחד¯ לשלושים יום אינו צריך לקרוע.   עיין שם במג"א).   דייק מכאן הרב שכטר שליט"א ¯שלמרות שקורעים לאבל קטן לא קורעים על חורבן ירושלים, כלומר שגם אם נאמר ¯שקריעה על מת היא קיום נפרד ואינה חלק מאבלות, הרי קריעה על ירושלים אינה¯ קיום נפרד אלא חלק מהאבלות ולכן הולכים אחרי הכלל של " הלכה כדברי המקל".   ¯ונסמוך על הדעות האומרות שלא צריך לקרוע. (אך ניתן לדחות את ראיתו דקטן בשעת ¯לידתו לא שייך לקרוע לו על החורבן וכשכבר גדל, הוא פטור, כי זה תוך שלושים ¯יום מראיתו האחרונה.   ואף אם נגיד שקריעה על המקדש הוא קיום נפרד לא נקרע¯ לקטן כי אין הזדמנות לכך, ואין מכך ראיה שזה דין באבלות).

 

  אם קריעה זו איננה מדין אבלות, אז צריכים לפסוק על פי כללי הפסק המקובלים -¯יחיד ורבים הל' כרבים וכו' (ע' בתורת האדם לרמב"ן עמ' סג' הוצאת הרב שעוועל ¯ז"ל).

 

היתרים: ¯ א. יש שהציעו שמי שאינו רוצה לקרוע על החורבן יקנה בגדיו לאחר וכך לא ¯יהיה רשאי לקרוע כי אין הבגדים שלו.   אך לא ברור שהיתר זה מועיל מהטעמים ¯הבאים.

1.   יתכן שזהו קנין בהערמה שאינו חל.

2.   בגמ' (מוק' כו:) נאמר: "רשב"ג אומר, האומר לחברו השאילני חלוקך ואלך ¯ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחו וכשיבוא לביתו מחזיר לו ¯חלוקו ונותן לו דמי קרעו. ואם לא הודיעו הרי זה לא יגע בו" הרי מבואר שאם ¯שאל על דעת שיצטרך לקרוע אע"פ שהבגד אינו שלו הרי חייב לקרוע.

 

ב.   מנהג ירושלים הוא לא לקרוע ביום שלא אומרים בו תחנון (מנהג זה קשה¯ מצד עצמו דקריעה על מת קורעים בימים אלו וצ"ע).   גם אם נאמר שביום לא צריך לקרוע צריך לברר מדוע לא יקרעו במוצאי היום ?

 

  יתכן שזה תלוי במח' בין הרמב"ם והראב"ד בהל' תענית (ה,י"ז) "כל הקרעים האלו¯ [על הרי יהודה,ירושלים והמקדש] כולם בידו ומעומד וקורע כל כסות שעליו עד¯ שיגלה את לבו...".   וז"ל הראב"ד (שם) "א"א לא נראה כן מן הגמ' (מו"ק כ"ב:) ¯שהרי שנו בתוספתא לא השוו לאביו ולאמו אלא לאיחוי בלבד אבל בכלי, וכל הבגדים¯ שעליו עד שיגלה את לבו לא השוו" הסבר מחלוקתם: לדעת הרמב"ם קריעה על המקדש ¯היא כקריעה על אביו ואמו ולכן קורע עד שיגלה את לבו כפי שעושה על אביו ואמו¯ ולראב"ד זה כקריעה על שאר קרובים וקורע רק בגד אחד.   ולהלכה אם שמע שמועה על¯ אביו ואמו בשבת שאינו יכול לקרוע חייב לקרוע במוצאי שבת ואלו על שאר קרובים ¯לא קורע.   א"כ לדעת הרמב"ם הסובר שקריעה על המקדש היא כקריעה על אביו ואמו¯ צריך לקרוע במוצאי היום, ואלו לדעת הראב"ד לא צריך.   אך הגרש"ז אוירבך הסביר ¯שגם לשיטת הרמב"ם אין הקריעה על המקדש ברמה של אבלות יום המיתה של אביו ¯ואימו אלא כאבילות יום ליקוט עצמותיהם שרמתה פחותה לכן גם לשיטתו במוצאי¯ היום פטור מלקרוע.

 

ג.   ירושלים¯ - בגמ' מבואר שגם על ירושלים קורעים.   אך בלשון הרמב"ם (הל' תענית¯ ה', ט"ז) לא משמע כן: "מי שראה ערי יהודה בחורבנם אומר ערי קדשך היו מדבר ¯¯ו¯ק¯ו¯ר¯ע ראה ירושלים בחורבנה אומר: ירושלים מדבר וכו' בית המקדש בחורבנו ¯אומר:בית קדשנו ותפארתנו וכו' ¯ו¯ק¯ו¯ר¯ע" מדויק מלשונו שעל ירושלים לא קורעים.   ¯והסביר הרב יוסף ראז'ין בעל ה"צפנת פענח" שלירושלים אין חיוב מיוחד של אבלות ¯אלא היא כאחת מערי יהודה וכיון שכבר קרע על ערי יהודה בבואו לקראת ירושלים ¯פטור מקריעה על ירושלים עצמה.   ניתן להסביר זאת בכוון ההפוך קריעה על ירושלים ¯היא קיום באבלות על המקדש וכיון שממילא כונתו לקרוע על המקדש פטור מקריעה על ¯ירושלים.

 

  רוב המפרשים סוברים שיש קריעה ¯מ¯י¯ו¯ח¯ד¯ת על ירושלים.   יש לחקור אם הקריעה¯ המיוחדת על ירושלים נובעת מחמת אבלות על אבדן רבונות ישראל וירושלים עיר ¯הבירה היא סמל מלכות ישראל או משום שירושלים היא העיר בה נמצא המקדש ולכן יש¯ לה קדושה עצמאית ועל אבדן קדושה זו צריך לקרוע.   נ"מ בין שני הפירושים תהיה¯ שאלת קריעה בזה"ז.   אם הקריעה היא על ריבונות ישראל, הרי זכינו שירושלים חזרה ¯להיות בירת ישראל אך אם הקריעה היא על אבדן הקדושה בגלל חורבן הבית הרי טרם¯ זכינו לבניינו.

 

  למעשה, יש הרבה פוסקים הסוברים שגם היום צריך לקרוע על ירושלים וזאת ¯מהטעמים הבאים:

1.   קריעה על ירושלים היא קיום בקריעה על המקדש. (דעת מו"ר הגרי"ד הלוי¯ סולוביציק יצ"ו).

2.   אפילו אם הקריעה היא על אבדן רבונות ישראל העיר אינה נחשבת בריבונות ¯ישראל כי יש בה הרבה מסגדים וכנסיות ואין אנחנו יכולים למעקר פולחנא דנכראה¯ וכן דעת הגרש"ז אויערבך שליט"א בספרו מנחת שלמה (ס"ס ע"ג).

 

  מאידך הגר"ש גורן שליט"א פסק בספרו משיב מלחמה (ח"ג עמ' ש"ל) שאין קורעים ¯היום בגלל שירושלים נמצאת תחת רבונות יהודית ויש רוב יהודי בירושלים ¯המאוחדת.

 

"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".

 

 

הערות:

 

(1)   השיעור ניתן בש"ק פרשת מטו"מ תשמ"ו.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

   INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון