!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

 ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

ע¯ל¯ ¯ח¯ו¯ב¯ת¯ ¯ה¯ת¯ע¯נ¯י¯ו¯ת¯ ¯ב¯ז¯מ¯ן¯ ¯ה¯ז¯ה¯ ¯(¯א¯')¯

 

ה¯ר¯ב¯ ¯ש¯מ¯ו¯א¯ל¯ ¯ד¯ו¯ד (*)   הופיע בדף קשר פרשת פנחס, תמוז ה'תשמ"ט, גיליון מס' 191

 

 

א¯.¯ ¯ ש¯ל¯ו¯ם¯,¯ ¯ג¯ז¯ר¯ה¯,¯ ¯א¯י¯ן¯ ¯ש¯ל¯ו¯ם¯ ¯ו¯א¯י¯ן¯ ¯ג¯ז¯ר¯ה

 

  בזכריה (פרק ז') מסופר שהחוזרים לירושלים לאחר גלות בבל שאלו: "האבכה בחדש החמישי ¯הינזר, כאשר עשיתי זה כמה שנים", וזכריה עונה להם בתשובה ארוכה, שתחילתה בציון העובדה כי ¯לא הצום עיקר אלא עבודת ה': "כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה, הצום צמתני ¯אני, וכי תאכלו וכי תשתו, הלוא אתם האוכלים ואתם השותים, הלוא את הדברים אשר קרא ה' ביד הנביאים הראשונים בהיות ירושלים יושבת ושלוה... משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את¯ אחיו" (ז', ג'-י'), וסופה ההבטחה: "כה אמר ה': צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום¯העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים" (ח', י"ט).

 

  והשאלה נשאלת מתי ימים אלה הם ימי צום ומתי הם ימי שמחה (1); מסיקה הגמרא (ראש השנה ¯י"ח, ע"ב): "בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ¯ואין שלום - רצו מתענים, רצו אין מתענים".   ובהמשך: "אי הכי ט' באב נמי?   אמר רב פפא: שאני¯ ט' באב, הואיל והוכפל בו צרות".

 

  דברי הגמרא האלה מובאים בדיון על המשנה (שם י"ח, ע"): "על שישה חודשים השלוחין ¯יוצאין: על ניסן מפני הפסח, על אב מפני התענית, על אלול מפני ר"ה, על תשרי מפני תקנת ¯המועדות, על כסלו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים, וכשהיה ביהמ"ק קיים יוצאים [אף] על אייר מפני פסח קטן".   על כך שואלת הגמרא "וליפקו נמי אתמוז וטבת", ומתרצת את התירוץ הנ"ל, ¯שכיוון שהצום תלוי ברצון העם, אין מוציאין שלוחין.

 

  מהמשנה עולה בברור כי היא עוסקת בזמן שאין בית המקדש קיים, ועל כך שאלה הגמרא מדוע לא ¯יצאו גם עבור התעניות האחרות, ונענתה שהתעניות אינן קבועות, דהיינו גם בזמן הזה שאין בית ¯המקדש קיים, ורק כאשר יש גזרות ח"ו יש חיוב לצום, אבל במצב ביניים, היינו שאין שלום אבל¯ גם אין גזרות, אם רצו מתענים, ואם לאו אין מתענים.

 

 

ב¯.¯   ¯מ¯ה¯ו¯ ¯"¯י¯ש¯ ¯ש¯ל¯ו¯ם"?

 

1.   ש¯י¯ט¯ת¯ ¯ר¯ש¯"¯י

 

  רש"י מסביר: 'יש שלום' - שאין יד העובדי כוכבים תקפה על ישראל, יהיו לששון ולשמחה,¯ ליאסר בהספד ובתענית.

 

  יוצא מדבריו שגם בזמן שבית המקדש חרב, אם אין יד הגויים תקפה על ישראל, נהפכים ימי¯ התענית לימי ששון ושמחה.   אין קביעת ימים אלה לימי שמחה תלויה בבית המקדש.   אולם רש"י כתב: ¯יהיו לששון ולשמחה - ליאסר בהספד ובתענית, ולא הזכיר הפיכתם לימים טובים, כלומר אין חובת¯ שמחה אקטיבית.   ופשוט משום שכאשר אין יד הגויים תקפה וישראל היא מדינה עצמאית, עדיין אין ¯סיבה לשמחה בימים אלה, כל עוד לא נבנה בית המקדש.

 

  מדוע אין רש"י מזכיר את בית המקדש, הרי חורבנו הוא עיקר הצום, ותיקונו הוא עיקר השלום?   ¯כי הדבר נכון בתשעה באב, ולא בשאר צומות, בהם העיקר הוא חורבן העיר והממלכה (2).

 

  אולם, אין הדבר מדויק, שהרי גם לרש"י נראה שבניין בית המקדש מוגדר כ'יש שלום', שהוא¯ ההופך את ימי הצום לימי שמחה, וזה על פי המבואר בגמ' לקמן: "איתמר: רב ורבי חנינא אמרי: ¯בטלה מגילת תענית, ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי אמרי: לא בטלה מגילת תענית. רב ור' חנינא¯ אמרי: בטלה מגילת תענית, והכי קאמר: בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה, אין שלום, צום,¯והנך נמי כי הני, ר' יוחנן וריב"ל אמרי לא בטלה מגילת תענית, הני הוא דתלינהו רחמנא¯ בבניין בית המקדש, אבל הנך כדקיימי קיימי", והסביר רש"י: "דתלינהו בבניין, דע"י החורבן ¯הוקבעו לצום, וע"י הבניין הוקבעו ליום טוב, שכשנבנה בית שני שלחו בני הגולה 'האבכה בחודש ¯החמישי...', השיבם הקב"ה 'כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי...', מכאן ואילך יהיו לששון ¯ולשמחה ולמועדים טובים". משמע מרש"י שהשמחה והצום תלויים בבית המקדש.

 

  אולם, יש לדחות ולומר שעד כאן לא כתב רש"י שהשמחה והצום תלויים בבית המקדש, אלא דוקא ¯למ"ד שלא בטלה מגילת תענית (שלפיו, דוקא הימים הטובים התלויים בבית המקדש בטלו כשנחרב, ¯ולא שאר ימים טובים, ולכן דוקא לפיו תלויים ימים אלה במקדש), אבל למ"ד שבטלה מגילת תענית¯ (ושכן הלכה), ייתכן שגם שלושת הצומות אינם משום חורבן הבית אלא משום חורבן הממלכה (ולכן ¯כמו שבטלו ימים טובים אלה, בטלו שאר ימים טובים), ולכן הדבר תלוי ב'יד האומות תקפה' ולא¯ בבית המקדש.

 

  כמו כן ניתן לומר שכוונת רש"י היא, ש'יש שלום' הוא אחד מהשניים: אם בית המקדש קיים,¯ ימים אלה הם ימי שמחה אף אם יד האומות תקפה, וכן אם בית המקדש חרב אבל אין יד האומות ¯תקפה, גם זה נחשב לשלום.

 

  לפי רש"י יוצא, אם כן, כי: 1. בימי בית שני, כשהיה בארץ שלטון זר, ייתכן שנחשבה התקופה ¯ל'יש שלום' וייתכן שלא.   2. בימינו בארץ ישראל, שאין יד הגויים תקפה עלינו כאן, נחשבת ¯התקופה כ'יש שלום', ולכאורה יש ¯א¯י¯ס¯ו¯ר להתענות בשלושת הצומות.

 

  אולם, יש לומר שמ"מ אין איסור להתענות, משום שיש לברר את מובן 'אין יד הגויים תקפה ¯עלינו', האם הכוונה בכל מקום בו ישראל נמצאים, או שהדברים אמורים על כל מקום בנפרד.   ואף ¯אם נאמר שאין הולכים בכל מקום ומקום לפי מה שהוא, האם יש להתחשב גם במיעוט מקומות בהם יד ¯הגויים תקפה, או שיש להתחשב ברוב העולם.   כמו כן יש להסתפק, אף אם תאמר שבעוד יש מקום שבו¯ יד הגויים תקפה, אין איסור להתענות, גם זה דוקא לגבי הנמצאים בגלות, אבל באשר לציבור אשר ¯במדינת ישראל עצמאית, הולכים רק אחר הקיים במדינה, או שאין הבדל בין ארץ ישראל לשאר¯ ארצות.

 

  ונראה כי כדי שימי האבל הלאומיים בימים שנקבעו על חורבן המדינה והגלות יהפכו לימים ¯טובים, צריך שהחורבן והגלות יתוקנו כליל, היינו שכדי שהימים יהפכו לימים טובים ממש, צריך שבית המקדש ייבנה.   אך כדי לאסרם בהספד ובתענית די בפחות מזה, אבל תנאי הכרחי הוא שלא תהיה ¯יד הגויים תקפה עלינו גם בגולה, ובמיוחד במצב של היום הזה, שבו חלק ניכר ביותר מעמנו נרדף ¯ברוסיה ובארצות ערב.   (באשר ליהודים החיים בגלות במערב, נראה שאין הם מוגדרים ככאלו שיד ¯הגויים תקפה עליהם, שהרי המשטרים הם דמוקרטיים ומעניקים שיוויון זכויות, וכך יכולים הם ¯לצאת ולבוא בכל עת, ואין מצבם שונה מאזרחים אחרים בארצותיהם; אך שונה הדבר בארצות ¯הקומוניסטיות ובארצות ערב, שבהן גם כאשר אין רדיפת יהודים רשמית קיימת, אין הם יכולים ¯לצאת ולבוא כרצונם, ואין הם יודעים מתי ואיך עלולה לצוף רעה, ועל כן עדיין הם בגדר אלו ¯שיד הגויים תקפה עליהם.)

 

  על כן, יש לומר שלפי רש"י זמנינו אינו מוגדר כשלום ואינו מוגדר כ'יש גזרה' (חוץ¯ מבאותם מקומות שבהם יש גזרה, ושם ייתכן שיש מקום לצום מדברי קבלה; עיין במשנה ברורה, סי' ¯תק"נ סע' ק"ו, ובשער הציון אות ט'), ועל כן תלויים ימים אלה ברצון.

 

2.   ש¯י¯ט¯ת¯ ¯ר¯ב¯י¯נ¯ו¯ ¯ח¯נ¯נ¯א¯ל

 

  זו לשון הר"ח בהסברו לסוגייתנו: "בזמן שיש שלום, כלומר, כל זמן שבית המקדש קיים יהיה ¯לששון ולשמחה, יש גזרה - צום, ¯א¯י¯ן¯ ¯ג¯ז¯ר¯ה¯,¯ ¯כ¯ג¯ו¯ן¯ ¯ע¯ת¯ה¯ ¯ב¯ז¯מ¯ן¯ ¯ה¯ז¯ה, רצו מתענים, רצו אין מתענים".

 

  לפי ר"ח, אם כן, כל הצומות הם זכר לבית המקדש, וכל עוד אינו עומד על מכונו, אין הימים ¯נהפכים לימים טובים. ¯ ח¯ו¯ב¯ת צום קיימת כאשר יש גזרה על יהודים, מצב ביניים הוא מצב הגלות,¯ ואז דין הצומות תלוי ב'רצו'.

 

  אולם, עדיין יש לבאר מה הדין במצבי ביניים נוספים, כגון כאשר בית המקדש קיים ויד ¯האומות תקפה, וכן כאשר בית המקדש חרב אבל יש עצמאות לישראל.

 

  לגבי מצב שבו בית המקדש קיים, נראה מדבריו שימים אלה הם ימי שמחה, אף אם אין עצמאות,¯ויד האומות תקפה עלינו, שהרי לא הזכיר אלא את התנאי היחיד לששון ולשמחה: "כל זמן שביהמ"ק ¯קיים".

 

  ואשר לגבי הזמן הזה, בו מדינת ישראל עצמאית קיימת, אך בית המקדש עדיין חרב, נראה וודאי ¯שדין הימים גבוה בדרגה מדין 'רצו', שהרי לגבי תקופת דין 'רצו' כתב: כגון ¯ע¯ת¯ה בזמן הזה¯ (היינו בזמנו - בגלות), ועל כן יש לומר שהם ימי שמחה; מאידך, לשיטתו, כל זמן שאין בית¯ המקדש קיים אין שמחה שייכת.   וייתכן לפרש בשתי דרכים: א. דין "רצו" שייך במצבי ביניים ¯שונים - בגלות כשאין צרות, והוא הדין גם בארץ ישראל - במדינת ישראל, כיוון שאין בית מקדש;¯ ב. יש ¯ש¯נ¯י סוגי ימי שמחה לשיטתו, כמו לפי רש"י: כאשר בית המקדש קיים, פירושם של ימי השמחה ¯הוא ימי משתה והודיה; כאשר בית המקדש אינו קיים, אף שיש עצמאות מדינית לישראל, ימי השמחה ¯מתבטאים באיסור הספד ותענית בלבד.

 

 

(*)   פורסם לראשונה בקובץ "ברקאי", חלק ג'. סוף המאמר יובא בע"ה בגיליון הבא.

 

(1)   הגמרא שואלת: "קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה", והתחבטו ראשונים ואחרונים מהי תמיהת ¯הגמרא, ותירצו באופנים שונים (עיין בשו"ת הרדב"ז, ולשונות הרמב"ם סימן כ', פני יהושע ¯ועוד).

 

(2)   קצת קשה, אם כן מדוע הגמרא שואלת 'אי הכי ט"ב נמי (תלוי ברצון)', ומתרצת 'שאני ט"ב ¯הואיל והוכפלו בו צרות', והרי ניתן לומר פשוט יותר: שאני ט"ב הואיל והוא זכר לחורבן הבית,¯ בעוד ג' התעניות הן זכר לחורבן הממלכה. ויש לומר שלפי הסבר זה יוצא שהכל תלוי רק בבית¯ המקדש, וזה אינו, שהרי לפי רש"י יש חשיבות גם לשאלת יד מי תקפה.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

   MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון