!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

 ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

 

ראשי חדשים לעמך נתת - חלק א'

 

הרב משה ליכטנשטיין

 

(סיכום שיעור שניתן בישיבה ש"ק פ' קרח, א' דר"ח תמוז תשנ"ג ושהופיע ב'דף קשר' גליון מס' 402)

 

 

  הנוהג לחגוג שני ימים ראש חדש הוא תופעה ייחודית, ולכאורה מוקשה, המתקיים במסגרת לוח השנה.   מדוע כלל יש צורך בשני ימים, ומה משמעותם?   ואם אכן יש טעם לכך שעושין שני ימים היינו צריכים לעשות כן בכל החדשים.

 

  אמנם, כמעט מאליה מתבקשת ועולה ההשוואה לשני ימים טובים של גלויות, וראש השנה בכללם.   אך במחשבה שניה ניתן לראות שאין שני ימי ראש חדש קשורים לתקנת יו"ט שני.   ראשית, בניגוד למועדות, אין אנו עושין שני ימים בכל ראש חדש אלא רק במקצת ראשי חדשים, ולו היה כאן משום מנהג אבותיהם בידיהם שעושין אותו היום קדש ולמחר קדש כבראש השנה, היה צריך לעשות כן בכל ר"ח.   [ואת בעית ויסות הלוח ניתן היה לפתור ע"י שהיום השני יהיה לפעמים ב' בחדש, כבר"ה].

 

  שנית, פשטות הפרשה בספר שמואל בספור דוד ויהונתן מורה על כך שכבר אז נהגו שני ימים של ראש חדש, אע"ג שלכאורה היה זה קודם תקנת שני ימים טובים של גלויות.   [אמנם ניתן לדחות שעשו כן מחמת הספק - עיין במפרשים שם, ירושלמי תענית פ"ד סה"ג, בתשב"ץ ח"ג סי' רמ"ד ובמה שיובא להלן].   יש גם להעיר, שביו"ט שני לעולם היום השני הוא הטפל ואילו הראשון הוא העיקר, בעוד שבר"ח היום השני הוא עיקר ראש החדש.   ויש להסתפק, אם קדימת יום העיקר ליום הטפל האידנא לאחר התקנה היא רק מסיבות מציאותיות - שכך היה הספק (עיין ר"ה כ:) - או דחלק מהתקנה הוא שלא יקדם טפל לעיקר, וממילא שוב חזינן שאין ר"ח דומה ליו"ט.

 

  העולה מכל זה הוא שאין לראות בשני ימי ראש חדש חלק מתקנת יו"ט שני של גלויות.   ואם כן, שוב מתעוררת השאלה מדוע אנו עושים שני ימים ראש חדש, הלא רק אחד מהם הוא תחילת החדש ואילו השני הוא סוף החדש הקודם.   ועוד, אם הדין הוא שצריך ב' ימים, מדוע לא נעשה כן תמיד.   וכבר העיר התוס' רי"ד בתגובה לשאלה שנשאל בענין זה: ומה ששאלת על ר"ח למה אנו עושין שני ימים - יפה שאלתו!   ז.א. השאלה ראויה לתת עליה שיעור.

 

  את המשך השיעור נבסס על דבריו של הרי"ד באותה תשובה.   וזה לשון התשובה (סי' ל"ב בתשובות הרי"ד שבהוצאת מכון התלמוד הישראלי):

 

"ומה ששאלת על ר"ח למה אנו עושים [ר"ח] שני ימים יפה שאלת.   ודע לך שאין טעם ר"ח כמו שני ימים טובים, ששני ימים טובים אנו עושין בעבור ספק אבל שני ימים של ר"ח לא בעבור ספק אנו עושין שאם [כן] כל ר"ח נעשה ב' ימים ואפילו חדש מלא אלא טעם הדבר כך נ"ל.   כבר ידוע כי חודשה של לבנה היא כ"ט ימים ומחצה ויום ל' היה ראוי לחלקו חציו לחדש שעבר וחציו לחדש הבא, אבל לא נוכל לחלק היום לחצאין מפני זה תקנו חכמים לעשות החדשים אחד מלא ואחד חסר.   ואפי' הכי הדין היה שביום ל' נקבע נקדש החודש שכיון שמקצתו קודש כולו קודש ולמחר בל"א לא נקדש, אבל כיון שתקנו חכמים ליתן כל יום ל' לחודש שעבר, אנו מקדשין יום ל"א למנות [ממנו] יום ראשון לחודש.   ואע"פ שאנו מקדשי' יום (ל' ויום) ל"א אנו מקדימים ומקדשים יום ל' מפני שהוא זמנו של קידוש שהרי חצי היום הוא ראוי להיות לחודש שבא וצריכין אנו לקדש החדש הבא והוא זמן הקידוש.   ועוד אנו מקדשין למחר להיות מונים ממנו שלא נמנה מיום ל' אלא מיום ל"א.   ומפני זה אנו אומרים אית לנו ר"ח פלוני יום פלוני בשבת להודיע כי יום ל' אנו מקדימים ומקדשין כדי לקדש החדש בזמנו ויום ל"א אנו מקדשין להיות מונים ממנו ושניהם נקראים ר"ח [זה] לקידוש [ו]זה למנין, וכך היו עושין מימות הנביאים כדכתיב בדוד ביום החדש השני, ואע"פ שהמולד לא יפול ביום ל', אחר הקביעות שתקנו לנו ב"ד אנו הולכים ולא אחר המולד."   (תשובות ר' ישעיה דטראני רי"ד)

 

  משמעות תשובתו היא, ששני ימי ראש חדש נוהגים מעיקר הדין ושניהם באים לציין את תחילת החדש.   אלא, שלחדש עצמו ישנם שתי נקודות התחלה שונות.   אחת, היא נקודת ההתחלה האסטרונומית, בה מתחדשת הלבנה ומתחיל חדש אסטרונומי חדש, ונקודה שניה היא תחילת החדש מבחינת מנין הימים.   ומכיון שחדש הלבנה הטבעי הוא כ"ט ומחצה ימים, ואילו חדש התאריך מורכב מימים שלמים בלבד אזי נוצר מצב שבו תיתכן הפרדה בין שתי ההתחלות.   אם החדש היוצא הוא חסר אזי אין בעיה כיון שיום השלושים מציין גם את תחילת החדש ע"פ המולד, והוא גם היום הראשון למנין הימים של החדש הנכנס.   אך אם החדש היוצא היה מלא ישנו פער בין ראשית החדש הטבעי של הלבנה לבין תחילתם של מנין ימי החדש, ולשם כך ישנם ב' ימים ראש חדש, אחד לקידוש ואחד למנין.

 

  וכפירוש הרי"ד הסביר אף הרמב"ם.   וז"ל בהל' קידוש החדש פ"ח, ה"ד:

 

"יום שלושים לעולם עושין אותו ראש חדש בחשבון זה.   אם היה החדש שעבר חסר יהיה יום שלושים ראש חדש הבא.   ואם היה החדש שעבר מלא יהיה יום שלושים ראש חדש הואיל ומקצתו ראש חדש ויהיה תשלום החדש המלא שעבר ויהיה יום אחד ושלושים ראש חדש הבא וממנו הוא המנין.   והוא יום הקביעה.   ולפיכך עושין ראשי חדשים בחשבון זה חדש אחד יום אחד בלבד וחדש אחד שני ימים". עכ"ל.

 

  דין זה, אם כן, הוא מעיקרא דדינא ולכאורה אף מדאורייתא.   כך משמע מסתימת לשון הרי"ד והרמב"ם, וכפי שהיה בימי הנביאים.

 

  אלא שעלינו לשאול מה משמעות הקביעה ששניהם נחשבים ראש חדש.   האם נחיל את כל דיני ראש חדש, כולל קרבן ושיר בשניהם, או לא.   בעל "שבלי הלקט" - המצטט בהקשר לדיוננו את תשובת הרי"ד - קובע ש"מיהו השיר והמוסף לא היו עושין אלא מיום שני ובו מחשבין את המועדות" (סי' קס"ח), וכך עולה מפורשות מהתוספתא בריש מסכת שבועות (א',א).   אם ישאל השואל: מדוע זכה היום השני בכתר מוסף, הלא שני הימים נחשבים כר"ח מעיקרא דדינא, נוכל להשיב על כך בפשטות.   החלוקה בין שתי נקודות ההתחלה של החדש היא בעצם החלוק שבין טבע להיסטוריה.   חלופי החדשים ע"פ מחזור הלבנה הוא מאורע המתחדש בעולם הטבעי הקבוע, שיד אדם אינה נוגעת בו וכל כולו בסימן "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" הנקבע בבריאה.   אין המחזור תלוי או מתחשב כלל בארגון חייו של האדם, ואם שעורו הוא כ"ט י"ב תשצ"ג אזי אפילו באמצע היום, שעה, דקה ושניה, יפסק.   כל כולו נמצא בתחום שהוא בבחינת השמים שמים לה'.

 

  לעומת זאת, מנין הימים שבחדשים קשור הוא להיסטוריה.   אין המנין משקף את המציאות הטבעית המוחלטת אלא מותאם הוא למעשיו של האדם ולארגון החיים האנושיים.   "ימים אתה מונה לחדשים ואי אתה מונה שעות לחדשים".   רק יחידות שלמות במסגרת חיי האדם נחשבות ולא שברי יחידות הקוטעות את סדר יומו.   מנין הימים שבחדש הוא מנין אנושי המונה את תולדות העולם לעשייה האנושית.   מנין זה מצויין ע"י הפסוק "החדש הזה לכם ראש חדשים וכו'" הצמוד לגאולת מצרים.

 

  אכן, שניהם ראש חדש, אך לאור האמור למעלה יונקים המה מעולמות שונים, וממילא מעמדם ורמת קדושתם שונה.   קרבן מוסף שייך למערכת קדושת הרגלים וקרבנות המוסף שלו וממילא שבר"ח יבוא לידי ביטוי ביום השני, שהוא היום הראשון של החדש בלוח, שהרי קדושת הרגלים כולה סובבת סחור למערכת ההיסטורית ולתאריכים הקשורים בה.

 

  ולכן גם לא מצינו בראש השנה חלוקת תפקידים דומה בין הלוח האסטרונומי לבין לוח השנה, שהרי קדושת ראש השנה הינה קדושת מועד וכקדושת מועד זיקתה היא לפן ההיסטורי של היותו תחילת ימי האדם - ולא לטבע (עיין תוס' ר"ה ח. ד"ה לתקופות "נמצא שנברא העולם בכ"ה באלול" ואדם בר"ה, וכן הוא בעוד ראשונים להלכה, ומקורו בפסיקתא בויק"ר [כ"ט, א]) - וממילא שקדושת היום שלו קשורה לא' תשרי בלבד ואין לקדש את ל' אלול אלא כספיקא דיומא.

 

  היוצא מדברינו עד עתה הוא, שלמרות שישנם שני ימי ראש חדש, הרי שאחד מהם קשור למועדות - "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם" - ובו מתבטאת קדושת היום, ואילו השני שייך לענין קדוש החדש ונפק"מ לענין תפילה ואולי גם אסור הספד ותענית אך אין בו מן המשותף לקדושת הרגלים.

[לאור זה יש גם מקום לחלק בין הזכרת יעו"י ביום א' דרח' להזכרתו ביום ב', דביום א' הוי מדין מעין המאורע ואילו ביום ב' חובת ההזכרה קשורה לקדושת היום.   ועיין בספר שעורים לזכר אבא מארי ח"א שעור ו', שהזכרת יעו"י בתפילה יש בה משום קדוש החדש, ונפק"מ לענין שכח בלילה.   וא"כ יש לחלק בין יום א' לב' לענין לילה.   ועיין תוס' ברכות ל: ד"ה לפי ב' דעות לענין שכחת לילה בב' דר"ח.   אך לפי זה היה צריך להיות שיחזרו אף בליל א' בחדש חסר, ויש ליישב ואכמ"ל.]

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון