"רפואה שלימה" / יהודה שוורץ

לאחי ורעי הלוחמים הפצועים!

"ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי, ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס, והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחושת וחי" (במדבר כא. פסוקים ח-ט).

"וכי נחש ממית, וכי נחש מחיה, אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדיך את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאין" (משנה ואש-השנה, פרק ד' משנה ח').

הפסוקים בפרשת חוקת ודברי חז"ל במשנה משמשים תפילה כפי נולנו, מסתכלים אנו כלפי מעלה ומשעבדים את ליבנו לאבינו שבשמים מפילה ובתחינה לרפואת הפצועים, ולהקלת סבלם שיתפרקון וישתזבון מן כל עקא ומן כל מרעין בישין.

מימי מלחמת יום הכפורים, ומתקופת הפציעה וההחלמה שמורים עמדי זכרונות קשים מחד, ורגעי רוממות הנפש מאידך. אין השעה כשרה לתת לאלה פרסום, אולם שמא יש מקום לפרסם למען הפצועים והלוחמים כולם שני קטעי מכתבים מתוך אוסף גדול השמור עמדי, אשר יש בהם לחזק ולעודד את הרות גם בימים אלה.

מיד עם היודע דבר הפציעה בימים הראשונים של המלחמה, ניגשו חברים אל הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ובקשו לקבל את ברכתו, ברכת כהן להחלמה. הרב ביקש לסדר עמי שיחה כטלפון ומשלא עלה הדבר, הקליטו החברים את ברכתו ואת הקסטה הביאו לבית החולים והשמיעו אותה באזני. ברכה זו עברה בין פצועים רבים ועוררה התרגשות רבה:

וזאת ליהודה

שמע ה' קול יהודה ועזר מצריו תהיה. הכויות שקבלת בע"ה הם יהיו ...רושם וערך ניצוצות, ניצוץ קדושה של אש, אש קודש שבאש אתה עתיד לבנותה, ואתה עתיד להבנות ולהירפא ולהשתכלל במהרה ממרום קדוש ה' שלך בעזרת ה' לאורך חיים טובים, רפואה שלמה והבראה שלמה מתוך קידוש השם הגדול הכללי של כל ישראל שהולך ומגלה במהרה.

חודש תשרי תשל"ד.

קטע נוסף לקוח מתוך מכתבו של הרב יהודה שביב שילח"א.

י"ט תשרי, ה' חול המועד סוכות תשל"ד.

ליהודה חביבי שלומות וברכת המועד!

באחד מספרי שו"ת של אחרונים ראיתי דיון אם ניתן לקיים מצות ביקור חולים בכתב, ומתוך שאיני יכול לבוא אישית, אני עושה זאת בכתב.

דיווחים שמעתי מחברים וידידים ואני מקוה שבנתיים המצב עוד השתפר.

תכופות הייתי תוהה על היחס שבין הקיום המעשי של המצוות לתוכנן הרעיוני הפנימי, שהרי עיקר מעשה המצוות נעוץ בקיום המעשי הבסיסי. ויהודי המקיים, גם אם אינו יורד לעומק סוד המצוה וכוונתה בכל זאת יצא ידי חובתו ומצוותו פועלת.

הנה ממצוות החג: מצות סוכה, פשוטה כמשמעה ישיבה בסוכה העשויה לצל. יהודי הדר בסוכה כלל אינו משער עד היכן הדברים מגיעים, אך בזוהר הקדוש נאמר כי: "היושב בצל סוכה יושב בצל דמיהמונתא". אך מעתה כיון שברור שגם יהודי שאינו מעמיק בסוד המצוה וענינה, בכל זאת מדרגתו כמקיים המצוה כהלכתה מדרגה גבוהה היא, סוד זה למה נאמר?

היום מחוורים לי הדברים יותר, ויש ונבצר מן האדם לקיים המצוה, באופן מעשי (והרכה סוגי פטור מונה הגמרא; כמו שלוחי מצוה. חולים ומשמשיהם וכיוב"ז), אז יש ומקיים הוא את התוכן הפנימי של המצוה. ועתה שמע לדברי הזוהר הקדוש:

"דמאן דאית ליה חולקא בעמא ובארעא קדישא יתיב בצלא דמהימנותא לקבלה אושפזן למחדי דהאי עלמא ובעלמא יתיב" (פרשת אמור ק"ד ע"א).

כלומר, אותו שלו חלק בעם הקדוש ובארץ הקדושה, הוא היושב בצל האמונה ומקבל את האושפיזין לשמח בעולם הזה ובעולם הבא. אשריך ר' יהודה שזכית לחלק של ממש בעם הקדוש ובארץ הקדושה, ומתוך כך זכית פנת בצל האמונה (גם אם לא בצל הסכך). וזכית שעמך האושפיזין הקדושים אבות האומה שודאי מצויים בימים אלו עם כל אחד ואחד מלוחמי ישראל ועוזרים וסועדים איתם.

אין לך זכות גדולה מזאת.

כיון שכאמור עמך נכבדים כאבות הקדושים, אניח עתה להם להיות עמך ואסיים באיחולי רפואה שלמה ומהירה, ושובך הקרוב למחיצתנו יחד עם שאר אחינו שעודם בשדות המערכה. ונשב כולנו בסוכת שלום שיפרוש ה' על עמו ובחלתו.

מועדים לשמחה

יהודה שביב

יהיו דברים אלה מיועדים לכלל.