"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד" / אור החיים הקדוש
"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד... ויבואו בני גד ובני ראובן אל משה ויאמרו... הארץ אשר הכה ה' לפני עדת ישראל ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה, ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה אל תעבירנו את הירדן" (במדבר לב').
מפרש אור חיים הקדוש: "כיון שהארץ הזאת היא של כללות ישראל, מה כוחם לשאול דבר של אחרים, ואיך יעלה על דעתם שישבו בטח בארץ אשר כבר נכבשה, ושאר השבטים יכנסו בסכנת המלחמות העצומות המוכנות להם, וכל אחד מישראל יאמר כדבריכם אדבר גם אני ולא אכניס עצמי בסכנת העמים, וכל זה למה שנוגע לשלילת הרצון ממשה וישראל, לבד מה שיש להתרעם עליהם שבוחרים לשבת חוץ לארץ הקדושה והנבחרת ל-ה'. אשר ע"כ נתחכמו בני גד ובני ראובן במאמר ראשון ונתנו תשובה... כנגד הטענה שהארץ היא של כללות ישראל יש במאמר הזה תשובה לזה שלא לקחו בדרך הטבע לומר הלא לנו היא, אלא ה' הוא שהכה יושביה לפניהם, ואין זה אלא נכסי שמים ומנכסי גבוה אנו באים לשאול.
גם טענה ב' שאחיהם יכנסו בסכנת מלחמות סתרוה במאמר זה אשר הכה ה' , פירוש בשלמא אם ירושת הארץ היתה בדרך הטבעית, היתה טענה זו טענה. אבל כיון ש-ה' הוא המכה את יושבי הארץ לפניהם, מה מקום לחשש סכנת מלחמות וזה לך האות הארץ אשר הכה ה' לפניהם, וזה סימן לכל הארץ... מעתה אין מקום לטענת פחד המלחמה" .
ותשובת משה: " ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה..." .
ומסביר אור החיים הקדוש: "הן האדון משה רבנו השכיל בדברי בני גד ובני ראובן כל מה שרצו לומר, וטען מה שאמרו שמנכסי גבוה הם שואלים, כי העדה לא עשו דבר, גם מה שנתכוונו לטעון כנגד העתיד שאיל טורח בדבר כי ה' הוא העושה נפלאות גדולות לבדו, אמר להם האמיכם יבואו למלחמה.
פירוש, אמת כי ה' הוא הנלחם להם, עכ"פ צריכין להזדמן במלחמה, והוא מה שדייק יבואו למלחמה, ולא אמר האחיכם ילחמו, לומר שעל הביאה לבד הוא תמה... הלא תשכיל ביאת ישראל למלחמה בערך ישיבתכם פה,ותראו כי יש הרגש ליגיעת ביאת המלחמה, וא"כ למה תרצו ליטול דבר שהיא יגיעה של ישראל, כיון שאין אתם יגיעים עמהם בביאתכם למלחמת הארץ" .