מקום הנחת תפילין של ראש / נתן במברגר
"בא"ה אמ"ה עוטר ישראל בתפארה"
א. המקור
תנא דבי מנשה: ...'בין עינייך' זו קדקד. היכא? אמרי דבי ר' ינאי - מקום שמוחו של תינוק רופס". (מנחות ל'ע ע"א) מששת"ר = (מקום שמוחו של תינוק רופס) הוא המקום הרך במח תינוק, במקום חיבור שני חלקי הגולגולת ושם נשאר שקע גם למבוגר.
"גובה שבראש מנלן? ...נאמר כאן "בין עיניך" ונאמר להלן "לא תשימו קרחה ביד עיניכם למת" - מה להלן בגובה שבראש מקום שעושה קרחה, אף כאן וכו'... ר' יהודה אומר: אינו צריך אמרה תורה הנח תפילין ביד הנח תפילין בראש - מה להלן במקום הראוי ליטמא: בנגע אחד אף כאן וכו'..." (שם ע"ב) וכן בתרגום יונתן (דברים ו, ח) בין עיניך - "על מוקדך כולו קבל על עינך", ולא בין עיניך ממש, ובפי' יונתן (שם) הביא לכך רמז בפסוק: וקשרתם - ר"ת: מח תינוק רופס שם קשורה.
מתוך הלמוד מקרחה ומנגעים למדו הראשונים על אתר (תוד"ה מקום, רא"ש, הלכות קטנות, הלכות תפילין סי' י"ט, מרדכי הלכות קטנות, הלכות תפילין י"ג ע"ב מדפיו, ועוד) שמה שהגמ' אמרה בע"א שמקום תפילין במששת"ר - לאו דוקא, אלא עד שם, והוא מתחיל ממקום שמתחילים איסור קרחה ונגעי הראש, דהיינו מתחילת מקום עקרי השערות. ועל המקום שבין מששת"ר לבין תמע"ש (=תחילת מקום עקרי שערות) אמרה הגמ' "מקום יש בראש להניח שתי תפילין" (עירובין צ"ה ע"ב), וכן משמע בירושלמי "אמר ר' ירמיה בשם ר' שמואל: שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק. וכמה מחזיק? שתיים... אמר ר' זריקא: איסברי רב המנונא עד מששת"ר" (עירובין פ"י ה"א).
אך לפי"ז קשה, כי מהלימוד משמע שמקום תפילין הוא בכל מקום שיער, כי נגעי הראש ואיסור קרחה הם בכל הראש? ואם משום "בין עינייך" - א"כ רק בתמע"ש יניח, כי זה המקום הקרוב ביותר לעיניים? ועוד שגם לגבי קרחה נאמר "בין עיניכם"?
התוס' (קידושין ל"ו ע"א ד"ה תפילין) עמדו על קושי זה ותרצו שמקום תפילין אינו בכל הראש משום "בין עיניכם", ולא לומדים כך לגבי קרחה כי שם נכתב "בין עיניכם" לג"ש בלבד, ולא לגופו, כי מ"בראשם" האמור בכהנים לומדים שמקום קרחה בכל הראש. אך א"א לרבות בתפילין את כל הראש ממש מכח הג"ש, כיון שכאן - "בין עיניכם" נכתב גם לדרשה ולא רק לג"ש, כי אם היה לג"ש בלבד - א"כ יכתב "בראשכם" ומזה נלמד מיד את כל הראש, ללא ג"ש כיון שהג"ש מלמדת רק דין זה, אלא ודאי "בין עיניכם"
שבתפילין - לדרשה נכתב. וא"כ למה עד הקדקד ולא רק בתמע"ש? על זה מתרץ המרדכי (הלכות קטנות, שם) שאם בכל מקרה הוצאנו את "בין עיניכם" מפשוטו בגלל הג"ש - אז כל הפנים נקראים בין עיניכם, ללא עדיפות לחלק מסויים בהם, אלא שמקרחה ונגעים למדנו שיהיה דוקא במקום שיער.
ב. הגדרת המקום
מכל הנ"ל יוצא שמקום תפילין הוא מתמע"ש עד מששת"ר, ויש בגובה זה מקום לשתי תפילין. כך פסק הטור (סי' כ"ז), ולא הביא שום ראשון שיחלוק בזה. וכמוהו פסקו גם הרא"ש והמרדכי (כנ"ל), וספר התרומה (הובא בב"י, שם), ועוד. אך מהרמב"ם לא משמע כך, שכתב "על הקדקד, שהוא סוף השיער שכנגד הפנים, והוא המששת"ר בו" (הל' תפילין, פ"ד ה"א), ומשמע שסוף השיער ומששת"ר הם מקום אחד. לפי"ז מקום יש בראש להניח שתי תפילין - היינו ברוחב הראש שביר העיניים, כדברי הב"י, אלא שהב"י עצמו אומר שיותר נראה שגם לפי הרמב"ם הכוונה לשתי תפילין זו מעל זו, ולפי"ז מששת"ר הוא באורך שתי תפילין, וכך אין מחלוקת בינו לבין שאר הראשונים, ובפרט שעל הפירוש הראשון הקשה בהגהות הרי"ד במברגר שאם הכוונה זו בצד זו - הרי רצועת האחת היא חציצה לשניה.
ג. מה צריך להיות במקום שיער?
הט"ז (סי' כ"ז, מק"י) פוסק שכל התפילין צריכות להיות מונחות במקום קרחה, וגם הקצה התחתון יהיה במקום עקרי השערות. אך בבה"ט הביא בשם שו"ת בית יעקב שרק התיתורא (השולים מסביב לתפילין), ולא הקציצה (הבית עצמו, בו מונחות הפרשיות), צריך להיות מונח במקום קרחה. וכך פסק בשו"ת דברי יוסף (סי' מ"ג). "צריר שיניח קציצת התש"ר מושכבת ומיושבת על הראש, ולא זקופה כלפי האויר. ומהתחלת עקרי השיער של הפדחת יתחיל התיתורא, באופן שכל התיתורא והמעברתא (המקום בו עוברת הרצועה) יהיו מונחים ומיושבים על הראש". ובא"ר ובשע"ת כתבו שאפי' לפי הט"ז רק התיתורא צריכה להיות במקום שיער, כי מה שאמר שהקצה התחתון צ"ל במקום שיער - הכוונה לתיתורא בלבד, ובחינם השיגו המשיגים אך רוב הפוסקים פסקו שכל התפילין צ"ל במקום שיער, ושגם רוב אינו מועיל " והתבטאו בחומרה יתירה נגד "הטועים לומר שהקצה העליון צ"ל במקום שיער, ועיקר תפילין במצח", שעוברים על איסור תורה ומברכים ברכה לבטלה. כך פסקו הערה"ש, מ"ב חי' אדם (י"ד, י'), קש"ע (י', ג'), שו"ת יד הלוי לח"א, או"ח סי' ד'), השל"ה. (הובא בקונטרס בליל תפארת), ושו"ע הרב (כ"ז י"ד), וכן האריך הראי"ה להוכיח בקונטרס כליל תפארת (הודפס בס' חבש פאר), והסיק שם: "שאין לדון כלל להקל בזה... חלילה לנו להקל במצוה חמורה של תורה". "ואם אפילו מקצת מן התיתורא מונח למטה מעקרי השער לא קיים כלל מצות תפילין של ראש, ודומה כמי שקשר תפילין על מתניו או הפשילו לאחוריו ומצות תפילין של ראש לא קיים כלל, ואם ברך ברכתו לבטלה ועבר דלא תשא" ובכל הנ"ל הכוונה למקום צמיחת עקרי השיער, ולא לשערות ארוכות היורדות על המצח (ערה"ש, ומ"ב בשם פמ"ג).
וטוב להניח קצת למעלה מזה, כי א"א לצמצם (חבש פאר פ"ב סוף קונטרס כ"ת ומ"ב בשם הגר"א וש"ש).
ד. הניח שלא במקומו ואח"כ הודיעוהו
המ"ב פוסק שיחזור ויברך, אך בחבש פאר (פ"ד) כתב לחלק שאם היה יודע שמקום תפילין במקום שיער - אולי אינו חוזר ומברך, כי התכוון להניח במקומו, וה"ז כאילו נשמטו ממקומן, ואולי חוזר, כי עשה מעשה. אך כשלא ידע, וחשב שמקום תפילין במצח, כאילו לא ברך כלל, ויחזור ויברך בלי ספק. והוסיף שם שאולי צריך לחלק גם בין צריך להצר הקשר או לא, ובין אם יכול להצר אותו בעצמו או לא.
לסכום
מקום הנחת תש"ר מתחיל מתמע"ש ונמשך עד מששת"ר, וצריך שכל התפילין יהיו מונחים במקום וקצה המעברתא לא יהיה מעל מששת"ר, והקצה התחתון של התיתורא לא יהיה מתחת לתמע"ש. ולכתחילה טוב להניח קצת למעלה מתמע"ש, כדי שלא יבא להניח מתחת, לזה.
ונסיים בדברי הרב בספרו חבש פאר (פ"ב) "וה' ית' יודע כמה הלכו לעולמם ואין בידם מצות תש"ר כל ימיהם, רק עונות ופשעים של ברכות לבטלה (במקום שמברכים על מצות מדי יום ביומו, ר"ל". ועוד (פי"ב) "ונלע"ד ע"פ דברי השו"ע או"ח באחד שנידוה ועל מה שקרא הקריין ולאכתובין כמו שהם כתובים בתורה, ונראה טעם הדבר שכיון שכך קבלו חז"ל...מזלזל בכבוד חז"ל... וכיון שזכינו לדבר שהנראה מפשטן של כתובים בלא הקבלה, באופן אחר והמתנהג באופן שמורה פשט הכתוב, נראה ח"ו ככופר בתושבע"פ, א"כ אין לך "מפני והמורא יותר מזה וכו'"...
"וע"י ההתחזקות הנפשית של עשית המצוה כמאמרה יבא אור חיי נשמות על עם ד' האי כולו. וגם פושעי ישראל בגופן שהם כל קרקפתא דלא מנח תפילין, ישובו ויכירו את אור החיים, את אור הקודש הזרוע במצוה הקדושה הזאת המביאה לידי גילוי נועמה ומתקה של כל התורה כולה "למען תהיה תורת ה' בפיך" וכמי עולם ישובו ויחיו את נפשם את רוחם ואת נשמתם בנועם אור קדושת המצוה הקדושה הזאת הודם והדרם עוזם ופארם של ישראל "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך - אלו תפילין שבראש (מנחות לה)."
(מאמר מצוה כמאמרה - מודפס בספר חבש פאר)