בלכתך בדרך / מנחם ולדמן
מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה
"מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" (מגילה ג. וראה רמב"ם מגילה פ"א ה"א. שו"ע או"ח שי' תרפ"ס ס"ב)
מקשים העולם - מדוע זהו בטול תלמוד תורה והרי לכאורה קריאת המגילה אף היא בכלל העיסוק בדברי תורה?
נסה ליישב קושיה זו בעזרת בירור גדרי מצות תלמוד תורה וממילא גדרי בטולה. העזר במקורות הבאים המראים כיוונים שונים לישוב הקושיה.
א. "קריתא זו הלילא" (מגילה יד.) - קריאת המגילה במקום הלל. שבלי הלקט סי' ה':
"ועוד כתב אחי בשם הר"ר מאיר נר"ו (מהר"ם מרוטנברג) דהא דתניא שצריך לברך (ברכות התורה) דוקא כשמשכים לקרות או לשנות אבל אם משכים להתפלל תפילות ותחנונים כמו שרגילין בעשרת ימי תשובה י"א שאין צריך לברך..."
ב. אין קורין בכתבי הקודש בשבת "מפני בטול בית המדרש" (משנה שבת פט"ז מ"א).
ירושלמי שבת פט"ז ה"א (על המשנה):
"הדא אמרה שהמשנה קודמת למקרא, ודא מסייעא לההוא דתני רשב"י, דתני רשב"י: העוסק במקרא מידה ושאינה מידה, העוסק במשנה מידה שנוטלין ממנה שכר והעוסק בתלמוד אין לך מידה גדולה מזו..."
רש"י על המשנה (שבת קטו.):
"ובשבת היו דורשין דרשה לבעלי בתים שעסוקין במלאכה כל ימות החול ובתוך הררשה היו מורין להן הלכות איסור והיתר וטוב להן לשמוע מלקרות בכתובים".
ג.
"'ושננתם לבניך' - שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד" (קדושין ל.).
"אמר ר' יוחנן משום רשב"י: אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש..." (מנחות צט:).
"שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמה יונית? קרא עליו המקרא הזה 'לא למוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה', צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמה יונית" (שם, שם).
"האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לא-להי ישראל. והלא מושבע ועומד הוא (במצות תלמוד תורה) ואין שבועה חלה על שבועה?... הא קמ"ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית משום הכי חייל שבועה עליה" (נדרים ח.).
ר"ן שם:
"מסתברא לי דלאו דווקא דבהכי מיפטר שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו ואמרינן בפ"ק דקדושין ת"ר ושננתם שיהו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר שלא תגמגם ותאמר לו וכו' וקרית שמע שחרית וערבית לא סגי להכי...".
תשובות
א. לדעת המהר"ם וכן דעת מהר"י מולן (וראה ב"י או"ח סו"ס מו ושו"ע שם ס"ט וברמ"א) אין מברכים ברכות התורה לפני פסוקים הנאמרים שלא בדרך לימוד אלא דרך בקשה ורצוי, תפלה ותחנונים. יתכן שאמירת פסוקים בדרך של הודיה והלל כקריאת המגילה אינה בכלל תלמוד תורה (וראה מדרש תהלים, א,ח ונפש החיים שער ד' פרק ב').
ב. ישנן דרגות שונות בתלמוד תורה שהעיסוק באחת יחשב לעתים כבטול תורה לעומת העיסוק באחרת. אף שמקרא מגילה בכלל תלמוד תורה הרי תלמוד תורה ברמה אחרת כתלמוד, הלכה וכדומה עדיפים לעתים וממילא יחשב מקרא מגילה כבטול תורה ביחס אליהם. (ראה עוד מגילה כא. במשנה "ואין מפטירין בנביא" ורש"י שם; ב"מ לג. ת"ר "העוסקין...", ירושלמי ברכות פ"א ה"ב "טעמיה דרשב"י... משנה"; ברכות כב. ר' יוסי אומר; מדרש תהלים א, ח; רמב"ם תלמוד חורה פ"ב הי"ב; שו"ע יו"ד ס' רמו ס"ד; שו"ע הרב הלכות ת"ת פ"ב סעיף א-ג; חי' הרש"ש מגילה ג.; שרידי אש ח"ב סי' מד.)
ג. למצות תלמוד תורה שני ענפים 1) מצות ידיעת התורה; 2) מצות העסוק בדברי תורה. הלומד דבר תורה חדש מקיים את שתי המצוות אולם השומע את קריאת המגילה הידועה לו כבר רק עוסק בדברי תורה ולכן זהו בטול תורה (מפי מו"ר הרב הלפרין שליט"א, וראה אור שמח הלכות ת"ת פ"א ה"ג; חי' העלוי ממייצ"ט סי' צב; לאור ההלכה עמוד רד-ריב; עמוד הימיני סי' נ"ה).