תגובה: על טלטול בשבת אל הטנק ומתוכו / רא"ם הכהן

ראשית אנסה לסכם בקצרה שני נושאים קטנים בדיני רה"י ואח"כ אתיחס לכמה נקודות במאמר בענין הטלטול בשבת אל הטנק ומתוכו.

רה"י ללא מחיצות:

מקור הגדרת רה"י מצינו בברייתא בשבת (דף ו' ע"א): איזוהי רה"י חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י גמורה". בחריץ יש דין רה"י מפני שישנו חלל בתוך מחיצות גבוהות עשרה, ברם בגדר גבוה י' ורחבו ד' לא ברור מפשטות הבריתא על פי מה הוא מוגדר כרה"י. הבעיה היא שבגדר אין חלל בתוך מחיצות.

מקור להבין את אופי רה"י בגדר מצינו בגמ' בסוכה (דף ה' ע"ב): "היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד שהיא גבוהת עשרה טפחים ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא א"ל רבאבעען מחיצות הניכרות וליכא" בהסבר שיטת רבא נחלקו הראשונים לשתי שיטות יסודיות:

א) רבא סובר בדיני גוד אסיק הן בהלכות שבת והן בהלכות סוכה שבעמוד אין מחיצות ניכרות אלא שלגבי שבת רה"י מוגדרת גם ללא גוד אסיק. וז"ל המאירי שם: "...שכל שגבוה עשרה ורחב ארבעה ואינו תשמיש של בני רה"ר ודינו כרה"י אף בלא מחיצות אבל בסוכה למחיצות אנו צריכים וא"כ הדבר צריך למחיצות הניכרות" וכן דעת הרמב"ן בשבת (צ"ט ע"ב, וכן מביאו הרשב"א ועו"ר), הרמב"ם ע"פ ר"ח, ר' אברהם מן ההר והמאורות (ע"פ שיטה זאת מתורצות קושיות הצמח צדק בהוספות לשו"ע הרב ע"ש).

ב) שיטת תוס' (סוכה שם ד'ה סבר), תוס' רא"ש (שם) וריטב"א (שם), שבסיסית אומרים גוד אסיק אלא שאינו מועיל להלכות סוכה המזקיקה מחיצות הניכרות. מקבוצה זו של ראשונים אפשר להבין שכל דין רה"י בגדר ובעמוד בנוי על יסוד גוד אסיק ולא כהבנת המאירי וסיעתו וכן שיטת רש"י בשבת ((דף ו' ע"ב) ובערובין (דף פ"ט ע"א). וז"ל רש"י בשבת: "וכן גדר דאמרינן מד'- צדדין גוד אסיק פני המחיצה על ראשו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדין וחללו ד' וכו' (השו"ע פסק להלכה במחלוקת זאת כרש"י - יבואר להלן בדיון על מחיצות הניכרות).

הדרן מחיצתא:

בסוגיא בערובין (דף ל"ג ע"ב) דנים במקום הנחת ערוב, ודרך אגב מצמצמים את שיטת ר' יוסי בר' יהודה האומר "נעץ קנה ברה"ר כהניח בראשו טרסקל וזרק על גביו חייב" - רק למיקרה ש"הדרך מחיצתא".

בפירוש הדרך, מחיצתא נחלקו הראשונים לשתי שיטות ברורות ואולי שיטה שלישית.

א) המאירי (שבת ק"א ע"א), הריטב"א (ערובין שם), ראב"ד ותוס' (מובאים בריטב"א) - הסבירו שהדרן מחיצתא פירושו שהטרסקל עומד הפוך על הקנה ראשו למטה ודפנותיו נוטות כלפי הקרקע.

ב) רש"י בערובין שם מסביר את דין הדרן מחיצתא כדין ספציפי בסוגיא שם ללא קשר לדינו היסודי של ר' יוסי.

ג) המאירי בערובין כותב: "...עד שתירץ שבטרסקל הדרן מחיצתא מה שאין כן בכלכלה שאינה בראש האילן כטרסקל בראש הקנה שהקנה תחוב באמצעו והדפנות סביב הקנה".

וכן בחידושי הר"ן (שם): " נ"ל דהכי פירושא דהתם גבי טרסקל כיון דלמעלה הדרן מחיצתא כלומר דאיכא מחיצות סביב אנו רואים אותן כאילו הך יורדות עד למטה, אבל הכא אע"פ שיש בראשה ארבעה כיון דליכא מחיצות לאו רה"י הוא".

את שיטת המאירי והר"ן ניתן להבין כהבנת המהרש"א (עיין לקמן) והאיגרות משה בתוס' (עיין המאמר) שהכוונה כשמחיצות הטרסקל "הדרן", הן סובבות סביב כל ההיקף, והמעליותא בזה מעין שיטת הרשב"א בפסי ביראות. ברם לעו"ד הסבר זה קשה מפני שאפילו בפי תקרה שהיא מחיצה מעולה מגוד אחית - לא אומרים מארבעה צדדים וגמ' מפורשת בסוכה שלא אומרים במפולש, והכא, הרי אם מדובר במקרה ואין הדרן, פירוש שמחיצה האחרת מחיצה מעולה, מאי גרע מחיצה אחת מעולה ושלש מגוד אחית מארבע מחיצות של גוד אחית? לכן נלעב"ד פשטות שיטת המאירי והרסן או כשיטת רש"י או כשיטת המאירי בשבת, ואין צורך בגוד אחית מסביב, והמאירי והר"ו שהזכירו שהגור אחית מסביב - כוונתם לא בצורך הכרחי אלא כתאור המצב בטרסקל.

*

לאחר הבהרת גדר רה"י ללא מחיצות - וגדר הדרן מחיצתא ניגש לבירור עצם הענין.

במאמר הותוו שני מסלולים להגדרת הסיפון כרה"י:

(1) ע"י דיני מחיצות.

(2) ע"י דין חורי רה"י כרה"י.

(1) בהגדרת הסיפון כרה"י ע"י דיני מחיצות.

(א) בשיטת ר"י והסבר האגרות משה במהרש"א שם:

ר"י בתוס' בערובין (דף פט ע"א) בסוגית מחיצות הניכרות הרחיב את דיני מחיצות הניכרות גם לגג וז"ל: "ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות", וע"פ זה הגדיר את הגג ככרמלית אע"פ שעצם הגג מוגדר כרה"י - מדין פרוץ במלואו למקום האסור. ועל זה הביא כותב המאמר את קושית המהרש"א ותרוצו (ציטוט מהמאמר): " אם אומרים שהגג בפרץ במלואו לבליטה שכיון שאין מחיצות ניכרות לא אמרינן גוד אסיק מדוע חשוב הגג כרה"י כלל ועיקר הרי אינו מוקף במחיצות? וכתב מהרש"א שאומנם משפת הגג ולמטה היתה צריכה להחשב מחיצה מטעם גוד אחית, אלא שמאחר שיש בקיעת גדיים בין הקרקע לשפת הגג אינה חשובה מחיצה אבל מהמקום שאין בקיעת גדיים לא נתבטל דין מחיצה ולכן רק חלק הגג שמעל הבית נחשב מוקף במחיצה שהרי קירות מונעים בקיעת גדיים תחתיו".

(המשך ציטוט) "והקשה זקני הגאון ר"מ פיינשטיין שליט"א בס' אגרות משה "(אוח' חא' סי' קל"ט) כיצד יתכן שאומרים גוד אחית באמצע הקירוי הרי נתבאר בסוכה (דף ד' ע"ב) שאף גוד אסיק אין אומרים באמצע הגג אלא רק בשפתו? ותירץ שכוונת המהרש"א ששפת הגג נחשבת מחיצה מדין גוד אחית אף שהגדיים בוקעים בה אלא שאין מחיצה מועילה למקום שהגדיים בה ומועילה למקום שאין הגדיים בוקעים ודיינו על שטח הגג שמעל למחיצות הבית. וכתב שדוחק לומר סברא כזו ללא ראיה, ותירץ הוא את שיטת התוס' שלעולם רה"י עולה עד לרקיע אף בלא גוד אסיק ולכן ע"ג הגג שמעל מחיצות הבית הויא רה"י אלא שנפרצה לכרמלית שהיא הגג הבולט מהמחיצות".

לענ"ד, אם נתבונן בדברי המהרש"א (נלענ"ד שהמהרש"א הובא בצורה לא מדוייקת) לא מובן כל הדיון של האגרות משה, וברור גם בדברי המהרש"א מסקנתו שלדעת תוס' הגג מוגדר כרה"י גם ללא חלל מחיצות. וזוהי שיטת הראשונים שהוזכרה בדיון על רה"י ללא מחיצות לעיל ואין בזה חידוש כלל. וז"ל המהרש"א:

"...ויש ליישב דודאי בליטה הבולטת לרה"ר וגדיים בוקעים בו נעשה כרמלית אבל כל שאר הגג שעומד עד כנגד המחיצות אינו נעשה כרמלית כיון דא"א שם לגדיים דבוקעים בו והוי רה"י אף שאין המחיצות ניכרות אי לאו דנפרץ במלואו לאותה בליטה".

במהרש"א לא מוזכר בשום מקום ששאר הגג רה"י מדין גוד אחית (ואת"ל מדוע מצריך המהרש"א לומר "אף שאין המחיצות ניכרות" מפני שגם למאירי וסיעתו שאין צורך בגוד אסיק ע"מ להגדיר רה"י אבל יש צורך במחיצות דאל"כ בטרסקל היה צריך להיות רה"י גם לרבנן. כמו כן, מכך שהמהרש"א דיבר על בקיעת גדיים לא נ"ל להביא ראיה שמדובר ביחס לגוד אחית מפני שדין בקיעת גדיים הוא דין בהלכות מחיצות כללית ולאו דוקא בגוד אחית והמהרש"א רצה לומר שבהמשך הגג יש מחיצה מעולה.).

(ב) במאמר הובא דין הגמ' בערובין (ל"ג ע"ב) על הדרן מחיצתא והסבר תוס' (בדף פט ע"א) שגם בגג הבולט ממחיצות הבית לא אמרינן גוד אחית אף לר' יוסי בר' יהודה כיון דלא הדרן מחיצתא, על זה הביא את קושית האיגרות משה שם על המהרש"א: "שכתב בדעת הר"י שאומרים גוד אחית משפת הגג למטה רק שאינו מועיל במקום שיש בקיעת גדיים אבל במקום שאין בקיעה כלומר במקום המוקף במחיצות הבית תועיל המחיצה. וקשה: כיצד תועיל המחיצה מדין גוד אחית משפת הגג הרי סוף כל סוף לא הדרא מחיצתא ואף לר' יוסי בר' יהודה לא אמרינן גוד אחית כאמור? ותירץ שצ"ל שרק כשבוקעים גדיים שחידש רי יוסי ברבי יהודה שבכל זאת אומרים גוד אחית אז מפריע אם לא הדרא מחיצתא לא אומרים גוד אחית אבל נשאין בקיעת גדיים לא בעינן הדרא מחיצתא".

לענ"ד דבריו אינם מובנים מכמה סיבות:

(1) במהרש"א קשה הסבר האיגרות משה, כנ"ל.

(2) בתוס' אין הכרח להסביר את ההסבר השלישי בהדרן מחיצתא וניתן להסביר גם בתוס' הדרן מחיצתא כמאירי וסיעתו. ברם, בצדק הראה לי הרב רפפורט, בעל המאמר, שהמהרש"א בדף ל"ג למד אף הוא בתוס' הדרן מחיצתא כהסבר השלישי.

(3) גם בבית ניתן להבין שמדובר בתוס' רק במקרה והגג בולט סביבות כל הבית בשיעור שאפשר לומר הדרן מחיצתא.

אמנם בצדק תמה מה הקשר בין בקיעת גדיים להדרא מחיצתא כי נראה שהדרא מחיצתא הוא דין מדיני גוד אחית ובמקום שאומרים גוד אחית גם כשאין בקיעת גדיים צריר בכ"ז שתהיה הדרא מחיצתא.

אולם אפילו אם לא נקבל את כל הנ"ל יש לקבל את ראייתו מתוס' בעירובין (פ"י ע"ב ד"ה גזוזטרא) שבמקום שאין גדיים בוקעים אין צורך בהדרן מחיצתא, ובטנק מתחת לכנף שאין גדיים בוקעים בין גלגלי המרכוב ("בוגים") יש לומר גוד אחית גם ללא הדרן מחיצתא.

אלא שבתוס' ישנו עוד תרוץ וצריך בירור להלכה אם יש לקבל את התרוץ הראשון.

(ג) אפשרות אחרת להגדיר את הטנק כרה"י הועלתה במאמר מדין פי תיקרה - בשתי צורות:

(1) במיכסה הזחל, ונדחה: "למכסה הזחל אין מחיצות משלשה צדדים ופי תיקרה אמרינן רק משני צדדים סמוכים ואף שמלפנים ומאחור יש שרשרת זחל המגיעה כמעט עד למכסה ויתכן שנחשבת למחיצה - מכל מקום מכסה הזחל בולט מחוץ לשרשרת ושוב אין כאן מחיצה ניכרת".

(2) בתימסורות: "עוד אפשר לומר שמצד התמסורות נדון בדין פי תקרה יורד וסותם ואז לא חיישינן עוד לבקיעת גדיים מתחת הטנק נשאר רק אותו כל שהוא הבולט, וברום כל שהוא הרי אין בקיעת גדיים ואמרינן גוד אחית ועדיין סברא זו צריכה באור".

לענ"ד הנ"ל תלוי בשתי שאלות:

א. אופי פי תיקרה, ובזה נחלקו הראשונים לשלש שיטות יסודיות.

ב. אופי רה"י ללא מחיצות (עיין לעיל).

באופי פי תקרה:

(1) שיטת רש"י (סוכה ו' ע"ב וי"ט ע"א)

ורשב"א (שבת דף צ"ט ע"ב ד"ה דרק) הסוברים שפי תיקרה בנוי על גוד אחית.

(2) שיטת הרמב"ם (פי"ז הל"ה מהלכות שבת) שדין פי תיקרה רק מדרבנן, ופשטות הרמב"ם מדין גוד אחית במישור דרבנן.

(3) שיטת התוס' (עירובין צ"ד ע"ב ד"ה בעשר ודף פ"ו ע"ב ד"ה קורה) והרא"ש (פרק תשיעי סימן ג') שפי תיקרה לא בנוי על גוד אחית אלא על דין פתח.

אם רה"י בעמוד מוגדר כרה"י גם ללא גוד אסיק יש -מקום לדון על פי"ת בין לשיטת רש"י ובין לשיטת תוס' שפי"ת בנוי על דין פתח. ברם, אם רה"י בעמוד מוגדר כרה"י רק מדין גוד אסיק אם נבין כדעת רש"י שפי"ת בנוי על גוד אחית כמו בטרסקל ע"ג עמוד הוא הדין כאן, אך אם פי"ת בנוי על דין פתח קשה להבין שהפתח יוכל לשאת על גבו גוד אסיק (עיין בהמשך שפשטות השו"ע להלכה שרה"י בנוי על גוד אסיק. שיטת הרמב"ם פתוחה במישור הדרבנן לשתי האפשרויות.).

גם אם נניח שניתן להשתמש בפי תיקרה עדיין חלקו הראשונים מה צריר להיות החלל וכמה צריך להיות גודל התיקרה.

בסוגיה בעירובין (פו ע"א) מובא דין "קורה ארבעה מתרת בחורבה", ונחלקו הראשונים לשתי שיטות מדוע מצריכים רוחב ארבעה.

א. שיטת רש"י "...דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהא בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לפחות מחלל ארבעה אינה מחיצה"

ב. תוס' חולק על רש"י וסובר שיש מנימום לפי תיקרה ארבעה טפחים.

נחזי אנן; במיכסה הזחל נ"ל שאין חלל ארבעה שעליו אפשר לבנות פי תיקרה מפני שגלגלי המרכוב מפריעים ומגלגלי המרכוב עד גלגלי התמך נראה לי שאין חלל עשרה. גם לשיטת תוס' לכאורה אי אפשר להתיר מדין פי תיקרה מפני שפי"ת בנוי על דין פתח, ופתח צריך שגובהו יהיה לפחות עשרה טפחים כדין צוה"פ (עיין גמ' עירובין י"א ע"ב)

כמו"כ בתמסורות נלענ"ד שאי אפשר לדון מדין פי"ת. לשיטת תוס' מפני שאין פתח, ולשיטת רש"י מפני.שאין חלל.

(2) הגדרת הסיפון כחורי רה"י:

מקור דין חורי רה"י נלמד מדברי רב בגמ' בשבת (דף ז' ע"ב): "בית שאין תוכו י' וקרויו משלימו לי' על גגו מותר לטלטל בכולו בתוכו אין מטלטלין בו אלא בד' אמות. אמר אביי ואם חקק בו ד' על ד' והשלימו לי' מותר לטלטל בכולו מאי טעמא הוי חורי רה"י וחורי רה"י כרה"י דמו וכו'.

ברם מדברי הגמ' לא ברור מהגבולות חורי רה"י. הרשב"א על אתר הגביל למקרה שהמחיצות מגבילות מבחוץ. השפת אמת חולק על הרשב"א וכותב שאם החקק שבתוך הבית עמוק י' לא יחשב הבית לחורי רה"י כיון שאין' הבור צריך את מחיצות הבית להיות רה"י (עיין במאמר הנזכר וביחוד בסופו), ועל הנ"ל כתב במאמר: "...כאן המצב שונה כיון שתא נהג והצריח הם רה"י מכח הסיפון ולכן ודאי שיש צרוף בין הסיפון לבין תא אנהג והצריח וביחוד לפי הרשב"א וכו'... אלא שלפי זה יש לפקפק. בדין מכסה הזחל שאף הוא עצמו כרמלית ואז לשיטת הה"י בתוס' עדיין יחשב הסיפון כנפרץ למקום האסור לו" עכ"ל. למעשה הרא"ש בסוגיא בערובין (דף פ"ט) העלה את רעיון חורי רה"י גם מחוץ למפלס חלל המחיצות וכתב שאם יש חלון לגג הגג מוגדר כרה"י ובעקבותיו פסקו הטור והשו"ע. ברם, בצדק קשה קושיית בעל המאמר מדוע אין בזה פרוץ במלואו למקום האסור (ואת"ל שחורי רה"י פותר את בעית פרוץ במילואו מדוע לא נאמר בכל מקרה של פרוץ במילואו את דין חורי רה"י). ובאמת מצאתי שבתוס' לא מוזכר הדין של הרא"ש אלא בתוס רא"ש וברא"ש. ולעומת זאת, בתוס' רא"ש לא מוזכר העקרון של נפרץ במילואו למקום האסור. ולענ"ד נראה שהרא"ש פסק כרש"י וסיעתו שאין רה"י ללא גוד אסיק וא"כ אין מה לדבר על פרוץ במילואו למקום האסור מפני שגם הגג עצמו אינו רה"י וכן משמע מהריטב"א בעירובין וכן מסביר הט"ז, המג"א, שו"ע הרב וערוך השולחן בשיטת השו"ע, ולדעתם, במקרה ויש חלון - הגג תוגדר כרה"י מדין חורים. ברם, לשיטת תוס' שדיבר על פרוץ במילואו למקום האסור בריר שאין לדבר על חורי רה"י והסיפון אינו רה"י אלא כרמלית. (עיין ב"תשובת השבי" שהעיר שמתוס' בדף פו משמע שגם תוס' סוברים דין חורי רה"י. ברם, פשטות תוס' כאן שאין לזה יסוד לפי הניתוח הנ"לנ וצ"ע.) מצד הסברה ניתן להבין היטב את שיטת תוס'; מפני שחורי רה"י על הגג הם מחוץ למחיצות ולדעתם כל דין חורי רה"י במפלס קרקעית רה"י ולא מחוץ לחלל רה"י. (גם אם נחלוק על תוס' ניתן לחלק בין חוץ למחיצות הסיפון ביחס לצריח לבין על המחיצות (נלע"ד שמחוץ - גם לדעת הרא"ש אין דין חורי רה"י אלא שבטנק אפילו אם הסיפון אינו חורי צריח אבל לכל הפחות יהיה דין חורי תא נהג לדעת הרא"ש). ברב, להלכה. הטור והשו"ע ונושאי כליו פסקו שרה"י בגדר בנוי על גוד אסיק ופסקו שניתן לומר חורי רה"י גם מחוץ למפלס קרקע רה"י.

*

מסקנת הדברים: להלכה, אין בכל הנ"ל לערער את המסקנות ההלכתיות של כותב המאמר.

לתשובתו של הרב רפפורט בגיליון זה