בישול בתנור חשמלי בשבת / מנחם ולדמן
במציאות ימינו מצוי כמעט בכל בית תנור חשמלי המשמש,בנוסף לכירת הגז, אף לבישול ואפיה. ריבוי השימוש בתנור הוליד שאלות רבות באפשרויות הבישול והחימום בו בשבת. לא מצאתי התייחסות מרוכזת ומסודרת לנושא בספרי האחרונים, למרות חשיבותו הרבה הלכה למעשה, ואת אשר ליקטתי וביררתי אציג בשורות אלה.
תיאור סוגי התנורים החשמליים הקיימים
ידיעת הסוגים השונים של התנורים החשמליים הנפוצים כיום חשובה ביותר כי הפרטים השונים המבדילים בין התנורים גורמים להבדלים משמעותיים בהלכה.
הצד השווה בכל התנורים הא קיום תא אפיה ובישול הנסגר ע"י דלת, החימום נעשה ע"י גופי חימום חשמליים שכוונם הוא בעזרת כפתורים או מתגים הנמצאים מחוץ לתא.
הפרטים השונים המשמעותיים להלכה:
א. כפתור כוון החום מותאם בדרך כלל למדידות חום שונות, 0°-300°C כשויסות החום נעשה ע"י תרמוסטט (בהגיע החום למידה המכוונת כבה גוף החימום וכן נורת הביקורת וכשיורד החום מעבר לגבול מסוים שוב נדלק גוף החימום(והנורה) ומחמם למידה המכוונת וחוזר חלילה).
ב. גופי החימום של התנור גלויים ומונחים בתקרת התא או בצדדיו ללא כיסוי.
ג. גופי החימום מכוסים על ישי תקרת,תחתית או דפנות התא,או על ידי כיסוי מיוחד.
ד. בכפתור כיוון החום מסומן המצב "שבת" שפירושו חום קבוע (70°-90°C) אך מווסת על ידי תרמוסטט.
ה. בכפתור כוון החום מסומן המצב שבת כנ"ל (או מתג מיוחד לשבת), ואינו מווסת על ידי תרמוסטט כלומר החימום תמידי ולא משתנה.
הגדרת תנור חשמלי בהלכה
במשנה בשבת (לח:):
"תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו" ובגמ', שם "תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא אין סומכים לו ואצ"ל על גביו ואצ"ל לתוכו ואצ"ל בגפת ועצים".
דין תנור חמור מדין כירה וכופח שבהם הותרו בתנאים מסוימים שהיה והחזרה (ראה משנה שבת לו:,לח:, טוש"ע ס' רנג, ס' א-ב.). ופסק הרמב"ם (שבת פ"ג ה"ה): "אבל התנור אע"פ שגרף האש,או כסה באפר,או שהסיקוהו בקש, או בגבבא, אין משהין בתוכו ולא על גביו, ולא סומכים לו תבשיל שלא בישל כל צורכו או שבושל כל צורכו ומצטמק ויפה לו". וכן נפסק בטוש"ע ס' רנ"ג ס"א (וראה ב"י ס' רה"ג ד"ה ומ"ש אפילו, שמביא שכן נראה מדברי כל הפוסקים,וראה להלן דעות הראשונות החולקים על כך).
חומרתו המיוחדת של התנור תלויה באופן פעולתו. רש"י (שבת לח: ד"ה תנור) פירש: "מתוך שקצר למעלה ורחב למטה נקלט חומו לתוכו טפי מכירה". את דברי רש"י ניתן להבין מתוך דברי ר' יהונתן שהובאו בחי' הר"ן (שם):
"מתוך שחומו נקלט בתוכו אע"פ שהסיקו בקש ובגבבא וגרף וקטם, אסור. דכיון שהוא משתמש מן התנור ומבשל בו,ניחא ליה בחמימות קדירתו וקפיד שימצא אותה חמה ואיכא למיחש שמא יחתה".
וכל זה - בניגוד לכירה, וכופח בתנאים מסוימים, שחומם נמוך וכשגרוף וקטום אין מבשלים בהם ולא יבוא לחתות.
הסבר נוסף מביא הר"ן על הרי"ף (דף טו: בנדפס) ד"ה עד בשם רבינו האי גאון ורבינו אפרים גאון:
"דהיינו טעמא משום דכיון שתנור נפיש הבליה,אפילו גרוף מיחזי כמו שיש שם גחלים לוחשים ואתו לשהויי בכירה ולחתויי".
הסבר זה שגזירת תנור היא אטו כירה ושגם בכירה הגזירה שמה יחתה, נדחה ע"י הר"ן והוא פוסק כרז"ה שתנור הגרוף לגמרי מותר (עיי"ש ובחי' הר"ן לח:)
הרמב"ם (שבת פ"ג ה"ה ו) הסביר הסבר אחר:
"הואיל והבלו חם ביותר,אינו מסיח דעתו וחוששים שמא יחתה בזו האש המעוטה, אע"פ שהיא אש קש וגבבה או מכוסה. ולמה אסרו להשהות בתנור אע"פ שגרוף,מפני שהגורף אינו גורף אלא רב האש ועצמה ואי אפשר לגרוף כל האש עד שלא תשאר ניצוצה אחת,ומפני שהבלו חם, שמא יחתה לבער הניצוצות הנשארות בתנור".
ברור מכל ההסברים, לדעת המחמירים הנ"ל,שתנור שחומו רב ביותר גריפה וקטימה אינם מונעים בישול בו וממילא שייך לגזור שמא יחתה.
לאור זאת מובנים דברי רבנו חננאל במשנה לח: "וקיימא לן מתניתין בתנור של תחומין",והביאו הר"ן על הרי"ף והוסיף: "ותנור של נחתומים מפורש בפרק לא יחפור (ב"ב כ') אבל תנור דידן ככירה של נחתומים הוא" והם הם דברי הגמ' שם המעמידה את תנור המשנה שם בתנור של נחתומים: "אבל תנור דידן ככירה של נחתומים הוא" (וכן כתבו הרמב"ן והמאירי). כלומר,כבר בזמן הגמ' הבדילו בין תנור של נחתומים ש"מסיקים אותו תמיד" (רש"י ב"ב כ: ד"ה בנחתומים) "ואיכא היסק גדול" (רבינו גרשום, שם) לבין תנור של בעל הבית שדינו ככירה של נחתומים.
כתב הכלבו (שבת דף לא: בנדפס):
"ואילו הכירות שלנו שקורין פורנילא"ש שמסיקין אותם מפנים ואח"כ גורפים אותן ונותנים בהן פת או פאנד"ש או בשר במחבת שקורין קסול"א, מאחר שגרוה לגמרי והוא רחב מפנים יותר משפיחת הקדירה דינה כדין הקדירה".
ואח"כ הביא סימוכין מדברי ר' חננאל לעיל. כלומר לדעת הכלבו תנור הרחב יותר משפיחת קדירה (וממילא חומו מתמעט) דינו ככירה. (בתחילת דבריו הביא הכלבו את דעת בעל ההשלמה: "להתיר תנור גרוף או קטום,וכן כתב הר' אשר ז"ל (ר' אשר מלוניל). והב"י (ס' רנ"ג ש"ה ומש' אפילו) פירש שטעמו משום ד"תנורים דידן שפיהם מן הצד לא נפיש הבלייהו וככירה דיינינן להו". ולא נראה כן מדברי הכלבו, וכבר ראינו דעת הר"ן והרז"ה וכן הביא המאירי לח: דעת הראשונים להתיר בתנור גרוף וקטום ונראה שכן דעת בעל ההשלמה ולא כפי שדחק הב"י שנראה מדברי כל הפוסקים לאסור בתנור בכל גוונא וכן מצאתי כדברי בלשון ספר ההשלמה עצמו והובא במאירי בשבת (מהד' הרב לנגה עמ' 148 הערה 91) שאכן כך רצה לפסוק בעל ההשלמה אלא שלא זז לבסוף מפסק הרי"ף לאסור בתנור או גרוף וקטום (וע"ש בהערה))
הב"י (ס' רנ"ג ד"ה ומש' אפילו) הביא הסבר נוסף לדין תנור דידן: "שפיהם מן הצד לא נפיש הבלייהו וככירה דיינינן להו". ונראה לו סמך מדברי המאירי בביאור המשנה לו: בעניין כירה שהביא: "וכתבו הגאונים שכירה שלנו אע"פ שאין בה אלא שפיתת קדרה אחת הואיל ויש בדפנותיה פתח רחב ואף שסומים אותו ברעפים כיון שאין הסתימה נעשית לגמרי בסיד או בטיט וכיוצא בו האויר שולט בה ודינה ככירה".
מטעמים אלו פסק הרמ"א (ס' רנ"ג ס"א,וראה בסוף הסימן): "והתנורים שלנו דינם ככירה" וראה בנו"כ שהשו"ע וכן סתמו האחרונים לדינא!
המשנה ברורה (שם סקכ"ח) הביא דעת הרש"ל כיחיד החולק ל כך וסובר שהתנורים שלנו דינם כדין התנור וראה בשעה"צ שם סק"ל דלדינא יש להחמיר רק בתנורי נחתומים שלנו אף שפיהם מן הצד היסקם גדול כתנור נחתומים שלהם וכן פסק במ"ב שם.
תנור חשמלי ביתי וכן תנור גז והוא הדין בכירה חשמלית וכירת גז(ראה שו"ת אגרות משה או"ח סי' צ"ג) אינם חמורים מ"תנורי דידן" של הראשונים והפוסקים דלעיל שדינם ככירה כי:
א. אין חומם רב כחום תנור של נחתומים ואינם יכולים להתחמם יותר מהחום לו הותקנו בעזרת התרמוסטט או בלעדיו.
ב.פיהם מן הצד או שגלויים לגמרי בכירת גז או חשמל.
ג. בתנור יש בד"כ מקום לשפיתת יותר מקדרה אחת.
הטעם הכללי ששונה דין כירה מתנור ומועיל בו גריפה וקטימה הוא מכיון שאין דרך לבשל בכירה גרופה וקטומה ולכן לא יחתה וכן הדין בתנור חשמלי על ידי גריפה וקטימה שאין הדרך לבשל כך (וראה להלן בעניין גריפה וקטימה בתנור). לעומת זאת בתנור של נחתומים אין הגריפה והקטימה מועלת ועדיין יש חשש שמא יחתה (וראה להלן תשובת הגר"מ פיינשטיין על הלכות שבת ח"ד סל"ב,ולהלן).
שהייה בתנור חשמלי מערב שבת
הגמ' (שבת לז:) מסיקה שעל דברי הסיפא של המשנה (לו:) לעניין כירה, "ובית הלל אומרים אף מחזירין" – באים דברי "ר' חלבו א"ר חמא בר גוריא אמר רב לא שנו אלא על גבה אבל תוכה אסור". כלומר בכירה אסור להחזיר בשבת לתוכה אלא רק על גבה. אולם ברישא בעניין שהייה מע"ש אומר רש"י שם: "אבל רישא לשהות הוא ובין תוכה ובין גבה שרי". וכן הוא פשט דברי הגמ' שם בהו"א בעניין מקום דברי ר' חלבו: "אי אמרת בשלמא להחזיר תנן היינו דשני בין תוכה לעל גבה" (רש"י פירש לשיטתו בסוגיא לעניין הטמנה) ופירשו הראשונים (ראה תוס' על אתר,רמב"ן רשב"א ואחרים) דלעניין החזרה בשבת מובן החילוק בין תוכה לעל גבה, דלתוכה אסור להחזיר דמחזי טפי כמבשל בשבת משא"כ על גבה דלא חזי כמבשל. אולם,אי אמרת לשהות תנן מה לי תוכה מה לי על גבה "כי אם החשש שמא יחתה אין חילוק בין תוכה לעל גבה ובכל מקרה יהיה מותר כשגרוף וקטום.
ופשט הגמ' לפי זה דמותר לשהות בתוך כירה. וכן כתב התוס' (שם ד"ה אא"ב) דלחנניה אפילו בתוכה משהין באינה גרופה, וכן כתב הראבי"ה (ח"ב ס' קצ"ז עמ' 252), וכן פסק בעל המאור (דף טז בנדפס), וכן פסק המאירי (דף לז.).
הקושי על כך הוא לשון חנניה עצמו וכן לשונות בגמ' ובפוסקים שדנים ב"על כירה" ו"על גבי כירה". חנניה עצמו אמר: (שבת כ,לו:) "כל שהוא כמאכל בן דורסאי מותר להשהותו על גבי כירה ואע"פ שאין גרופה וקטומה". וכבר תירץ זאת הראבי"ה שם: "יש לפרש דלא אסיק אכתי דעתיה דאסיפא קאי ואחזרה וכל לשהות אפילו בתוכה מותר אפילו אם אינה גרופה" כלומר לשון חנניה (וכן יש להסביר לשונות הגמ') "על גבי כהו"א דאכן אסור להשהות בתול כירה אולם למסקנת הגמ' דברי ר' חלבו הם רק לעניין החזרה הרי בשהיה משהין אף בתוכה.
אף שהדין דין אמת הרי לשון "על גבי כירה" וכד' נשאר בראשונים ובפוסקי ולא דקדקו בכך (וראה רמב"ם שבת (פ"ג ה"ג – ה) וטור ושו"ע (ס' רנ"ג ס"א) וראה במ"ב שם סקי"ח, ובשעה"צ שם סקכ"ב). לכן למעשה,מותרת השהיה בתנור חשמלי לפי כללי הלכות שהייה בכירה (ראה שו"ע סי' רנ"ג ס"א,ומ"ב וביה"ל שם ד"ה נהגו להקל)
יש להעיר שלדעות המחמירים לפתוח דלת התנור המופעלת בעזרת תרמוסטט בשבת בכל אופן, אסור יהא לשהות בתנור מע"ש על מנת לפותחו בשבת אלא א"כ תא התנור פתוח כל השבת ואפילו אז יתכן שיאסרו כי הוצאת הקדרה תגרם שינוי בחום – ראה להלן בעניין פתיחת וסגירת דלת התנור בשבת.
גריפה וקטימה בתנור חשמלי
מפרטי ההלכות שהיה והחזרה בכירה – דין גרופה וקטומה באופנים מסוימים (ראה שו"ע סי' רנ"ג סא' – ב'.) מדין תורה מותר להשהות קשירה על האש מע"ש שתתבשל בשבת מעצמה ככל המלאכות שמותרת תחילתן מע"ש וגמירתן מעצמן בשבת (ראה רמב"ם שבת פ"ג ה"א – ג). בזמן חז"ל שהאש היתה מגולה וחומר הבעירה היה עצים וכד' אסרו שהייה באופנים מסויימים, גזירה שמא יחתה בגחלין ויכבה או יבעיר ובכירה גרופה או קטומה לא גזרו. לדעת הרמב"ם (שבת פ"ג ה"ד) מועילה גריפה או קטימה: "שהרי הסיח דעתן מזה התבשיל ואין גוזרין שמא יחתה באש". לדעת הר"ן (על הרי"ף דף טו: בנדפס), לא גזרו משום היכרא: "כל שגרוף וקטום דאיכא היכרא שמסלק דעתו מלחתות בגחלים שרי". כמו כן נפסק שעל יגי היכרא של דבר המפסיק בין האש לקדירה לא יבוא לחתות ודינו כגרופה וקטומה. (ראה שו"ע סי' רנ"ג ומג"א שם סקל"א וסו"ס רנ"ט)
בחימום ובישול במקורות חום חשמליים (וכן הדבר בכירות גז) ההבערה והכיבוי אינם במקור החום עצמו, אלא באמצעים המספקים את חומר או גורם הבעירה – כפתורי הגז, החשמל, התקע החשמלי וכדו', שאינם נמצאים במקום האש או מקור החום. אם כן, במציאות אין כמעט חשש שמא יחתה בגחלים, אולם יש חשש שמא יכבה וידליק בעזרת כפתורי הכוון או התקע החשמלי. אין חולק על כך שאף שלא שייך היום שמא יחתה בגוף החימום או באש שבכירת הגז, בכל אופן לא נעקרה גזירת חז"ל ובעי גריפה וקטימה במקום האש. אולם נחלקו האחרונים אם צריכים גם לחשוש שמא ידליק ויכבה בכפתורי החשמל או הגז, בדומה לגזירת שמא יחתה בגחלים או שאין לנו כח לחדש גזירות וכשם שחז"ל לא חששו שמא יביא עצים לכירה כך אין לחשוש שמא יכוון את הכפתורים המספקים חומר בעירה לכירה אף שנמצאים בקרבת האש עצמה. כמו כן ניתן לומר שכיסוי האש עצמה יספיק להיכרא שלא יחתה (ע"י כפתורים) וכלשון המ"ב (סי' רנ"ג סקי"ד) לעניין כיסוי גחלים: "כיון דגילה דעתו דלא בעי לגחלים סגי דבודאי לא אתי לחיתויי", עיי"ש.
היסודי ישורון (ח"ג עמ' מב-מז,וכן על לט' מלאכות ח"א עמ' 127), מחמיר ומצריך כיסוי או היכרא לכפתורי הגז והחשמל. הציץ אליעזר (ח"ז סט"ז) בעניין מיחם חשמלי פסק: "וכן כדאי גם לתלות פתקב שכתוב בה – שבת קודש,וזה יזכיר שלא יבואו לעשות,ולהשתמש באופן אחר" (עיי"ש,וראה עוד שם ח"ז,סי' י"ז. נראה,לדעתי שתנור המכוון למצב שכתוב בו "שבת" הוי היכרא). הגר"מ פיינשטיין, (אג"מ או"ח סי' צ"ג), אינו מצריך כסוי לכפתורים אך בכל אופן כתב שיותר טוב שיכסה גם את הכפתורים. בשמירת שבת כהלכתה לא הצריך כלל כיסוי על הכפתורים.(ראה פ"א הערה קפ"ו)
בתנור חשמלי מלבד בעיית כיסוי הכפתורים או תלית היכר בשלט "שבת קודש" וכדו' קיימת בעיית גריפה וקטימה של גופי החימום עצמם. קיימים שני סוגי גופי חימום:
1) גוף חימום גלוי הנמצא בד"כ בתקרת התא ונחשב כאש גלויה וככירה שאינה גרופה וקטומה. כסוי הגוף החימום בפח, אזבסט וכד' יועילו שיחשב ככירה קטומה.
2) גוף חימום מכוסה הנמצא דרך קבע בקרקעית התא,בדפנות או בתקרת התא כשדפנות התא משמשים ככיסוי לו.
כאשר החימום הוא ללא תרמוסטט ודרגת חום נמוכה,לצורך שבת בלבד,דהיינו לחימום ולא לבישול,ואין אפשרות לשנות את דרגת החום (כגון מתג מיוחד לשבת) הרי דומה לכאורה דין תנור לדין פלטת שבת רגילה – בכמה שינויים:
א. פלטת שטוחה ולתנור יש תוך. (וראה להלן בעניין החזרה לתנור בשבת)
ב.בפלטת שבת אין רגילים לבשל אולם בתוך תא התנור מבשלים (מחזי מבשל ראה להלן – החזרה לתנור בשבת)
ג.בפלטת שבת אין אפשרות להגדיל את החום אולם בתנור חשמלי ישנה אפשרות ע"י כיוון הכפתורים האחרים להוסיף חום בתא.
בעניין פלטת שבת הסכימו רוב האחרונים,שאין צורך בכיסוי נוסף על הפלטה לעניין גריפה וקטימה, מהסיבות שנמנו לעיל, ודין פלטת השבת ככירה גרופה וקטומה (ראה שו"ת הר – צבי או"ח סי' קל"ו, קול תורה אייר תשכ"ג - תשובת הגרצ"פ פרנק,אגרות משה או"ח סי' צ"ג, שו"ת ישכיל עבדי ח"ז סי' כ"ח אות ח' ושם סי' מ"ד שאלה ט"ו אות ג',שו"ת יחוה דעת סי' מ"ה,שש"כ פ"א סכ"א, ועוד).
הגר"מ פיינשטיין (שו"ת על הלכות שבת ח"ד סל"ב), דן בהחזרה בשבת לתנור גז. מתנאי ההחזרה – כירה גרופה וקטומה, ובתנור גז הצריך יותר מאשר כיסוי רגיל לגין ההחזרה – כיסוי מיוחד: "בלעך (=פח) כקופסה שעשוי מ- ד' דפנות מסתבר שמותר גם להחזיר". ונראה סברתו משום דהאיסור משום דמחזי כמבשל בשבת,וללא היכר מיוחד אסור וכסוי או הפסק רגיל לא יועיל כי רגילים לבשל בתנויות וכדו' בימות החול ולכן בעי כיסוי מיוחד שאין דרך בישול כלל ולא מיחזי כמבשל.
אין להסיק מדין זה לדין גריפה וקטימה בתנור חשמלי כדלעיל כי:
א.הגר"מ פיינשטיין דן בתנור גז דנראה שאישו גלויה.
ב. דינו בהחזרה החמורה משום מיחזי כמבשל ולא בהשהיה שלא שייך בה טעם זה.
ואולי יהא דין תנור הדומה כלעיל לפלטת שבת בשינויים מסוימים, כדין הפלטה. אולם לדינא, למעשה לעניין שהייה, כשבעינן כירה גרופה וקטומה ודאי יועיל ללא פקפוק אם ישים תבנית הפוכה, פח מיוחד וכדו', כיסויים המהווים שינוי מדרך הבישול הרגיל, ושפיר הווי כגרוף וקטום. ואם כן, לא תהא נפ"מ לדינא בין תנור עם תרמוסטט או בלעדיו בכל דרגת חום – כל עוד גופי החימום מכוסים, כלעיל, בעזרת כיסוי נוסף שבזה יהא כגרוף וקטום. וכן פסק לי הגרש"ז אויירבך, וראה להלן בעניין החזרה לתנור בשבת.
הפעלת תנור חשמלי בעזרת "שעון שבת" מערב שבת
בעניין שימת קדירה שאינה מבושלת בתנור מע"ש, וכיוון "שעון שבת" מבעוד יום שיפעיל את התנור ויבשל בשבת, דנו רבים מהאחרונים ונחלקו בדעותיהם.
כעיקרון דומה הדבר,לעשיית מעשה בערב שבת שעל ידו תגרם לסגירת מעגל חשמלי וכדו' בשבת, דבר שהותר למעשה (ראה שו"ת שו"מ מת' ח"א סי' ה', שו"ת מ הר"ם שיק או"ח סי' קנ"ז, חזו"א או"ח סי' ל"ח סק"ב, שו"ת יביע אומר ח"ג סי' י"ז ועוד).
אך בנידון דידן קיימות בעיות מיוחדות:
א. גזירה שמא יחתה, אע"פ שלא שם הקדירה בשבת הרי במציאות הקדירה נמצאת במקום ששיך בו חיתוי. (חזו"א, או"ח סל"ח סק"ב)
ב. חשש שמא יעמיד קדירה בשבת דאסור ואולי חייב (שו"ת חלקת יעקוב ח"א סנ"ז וראה להלן בעניין שימת תבשיל בשבת בתנור שיופעל בעזרת שעון שבת).
ג. חשש שמא יגיס. (שו"ת ציץ אליעזר ח"ב ס' ו – ז,ח"ג סי"ח,ח"ז סט"ז – יח)
ד. יתכן שגרמא שכזו במלאכת בישול תאסר כי כל אופי מלאכת מבשל היא ע"י גרמא ולא בידים (שו"ת זקן אהרן סי' טו – טז. וראה עוד דעות האוסרים: שערים המצויינים בהלכה סי' ע"ב סקמ"ב, פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סי"ז, יסודי ישורון ח"ג עמ' מ"ב, ועוד).
בספר מתא דירושלים על הירושלמי, מועד דף יא,מביא מעשה רב של מופלגי תורה דק"ק פ"פ דמיין בפני החת"ם סופר בעניין דומה להיתרא. וכן דעת החזו"א (או"ח סל"ב סק"ב) להתיר שאין חשש שמא יחתה, וכן נראה דעת הרצ"פ פרנק (שו"ת הר צבי או"ח סקל"ו, וראה בטל הרים שם, מלאכת מבשל ס'ג.), דעת הגר"ז אויירבך להתיר כשאין חשש שמא יחתה,עיי"ש,וכן פסק השש"כ "(פא' סכ"ו) לעניין כירה חשמלית וז"ל: "אוכל מבושל בערב שבת מותר ליתן אותו על גבי כירה חשמלית בשעה שהיא אינה מופעלת אף כשהיא מחוברת לשעון שבת שיחבר את הזרם בשבת והוא שתהיה הכירה מכוסה(באסבסט וכד')" (וראה שם בהערה עג).
לעניין תנור חשמלי נראה שאין חילוק לדינא ויהא מוצר להשהות קדירה מע"ש בתנור ובשבת יופעל התנור ע"י שעון השבת ויבשל,וכל זאת בתנאי שיהא התנור מכוסה וכדו' כדין גרוף וקטום.
פתיחת וסגירת דלת התנור בשבת
בפתיחת וסגירת דלת התנור בשבת יתכנו שתי בעיות הלכתיות:
א. גרימת בישול בסגירת דלת התנור.
ב. גרימת הדלקת וכבוי גוף החימום בפתיחת וסגירת דלת התנור.
גרימת בישול:
ברמ"א (סרנ"ט, ס"ז), נפסק:
"ונ"ל הא שמותר לחזור ולסתום התנור היינו בו ביום, דכבר כל הקדירות מבושלות כל צורכן אבל בלילה סמוך להטמנתו, דיש לספק שמא הקדירות עדיין אינן מבודלות כל צורכן אסור לסתום התנור דגורם בישול כמו שנתבאר ס' רנ"ז ס"ד"
ושם פסק השו"ע:
"אבל אם אינה מבושלת כ"צ אפילו להוסיף על הכסוי אסור שתוספת זה גורם לה להתבשל"
ואע"פ דשם איירי בדיני הטמנה הרי החיוב מצד מבשל.
ולענייננו, סגירת תא התנור בשבת כשהתבשיל עדיין אינו מבושל על צורכו תגרום לחימום נוסף של התבשיל ולבשולו, וכל עוד לא הגיע התבשיל למאכל בן דורסאי, יאסר התבשיל אף בדיעבד כדין מבשל בשבת בגרמא שכזו (מ"ב סרנ"ז, סקכ"ה). לכן אסור לסגור תא תנור שבתוכו אוכל שלא נתבשל כל צורכו,וכן פסק השש"כ (בהערה לפ"א סי"ז): "דין זה אמור בכל סוגי תנורי החשמל והגז המופעלים בעזרת תרמוסטט או בלעדיו".
גרימת הדלקת גופי חימום:
בתנור חשמלי הפועל ללא תרמוסטט, גופי החימום פועלים בקביעות ואינם מושפעים מגורמים חיצוניים ככניסת אויר קר או חם וכד' מימלא אין איסור בפתיחה וסגירה של דלת התנור. אולם, בחבורים המופעלים בעזרת תרמוסטט פתיחת תא התנור לאוויר החדר הקר יותר תגרום לצינון התא וממילא להפעלת גופי החימום כעבור משך זמן. בתנור חשמלי או גז שפתיחת התא תגרום בהכרח ומיד להפעלת גוף החימום או הגדלת הלהבה, הרי אסור לפתוח את התא כי נעשית הבערה בשבת בגרמא דפסוק רישא. ובנידון דומה כתב הגרש"ז אויירבך (קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת עמ' 22): "כמו כן שמעתי שיש תנורי חימום אשר גם בהם רואים שתיכף עם פתיחת הדלת של החדר השלהבת עולה והיינו מבעיר"..(עיי"ש שפקפק לדינא).
אולם, בתנור חשמלי רגיל המופעל בעזרת תרמוסטט, פתיחת התא, איננה גורמת בהכרח להדלקת גוף החימום מיד (ונראה גם שאין התרמוסטט רגיש כ"כ וממילא הפתיחה לעולם לא תגרום הדלקה מידית, ראה קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת עמן 10 הערה 1) ולכן אין זה פסיק רישא, וא"כ דומה בעייתנו לבעית פתיחת דלת המקרר בשבת, שנדונה בהרחבה
על ידי האחרונים, וכן לבעית פתיחת דלת וחלונות בית שמופעלת בו הסקה מווסתת ולבעית הפעלת מיקר חשמלי(מתקן למים קרים), בתוספת פרט חשוב- בתנור נגרמת הדלקת גוף חימום ולדעת רוב הפוסקים הווי איסור דאורייתא (ראה קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת ע"מ 81-93 ועוד).
בדין פתיחת מקרר חשמלי בשבת רבו הדעות וסכמן השמירת שבת כהלכתה (פ"י סי"ב): "דעות שונות יש בדבר פתיחת המקרר החשמלי. הרוצה לצאת ידי כל הדעות יחבר את המקרר לשעון שבת אשר יפסיק את פעולת המקרר לחלוטין למשך שעות מזומנות ויפתח את המקרר רק בשעות האלה. באין שעון יש מקפידים לפתוח את המקרר רק בזמן שמנוע פועל, ויש מתירים לפתחו בכל אופן כלומר גם בזמן שאין המנוע פועל". וכן שם בסי"ג דין השימוש במיקר חשמלי הזהה למקרר חשמלי. לענין פתיחת דלתות הבית שבו מופעלת הסקה פסק השש"כ (פכ"ג מכ"א) להיתרא ללא סייג:
"מותר לפתוח או לסגור בשבת ובחג את דלתות הדירה והבית או את החלונות ואין לחוש לכך שעל ידי זה הוא ממהר את הדלקתו של מיתקן ההסקה המופעל באמצעות טרמוסטאט או את כבויו" (וראה שם בהערה ע"ב)
לעניננו ביתן להסיק לכאורה להלכה מדעת הגרש"ז אויירבך שדעתו להתיר פתיחת מקרר חשמלי בכל אופן בשבת שכתב שאף אם היה איסור תורה בהפעלת מנוע המקרר יהא מותר לפתוח הדלת דהווי גרמא רחוקה ואינו מחכוין ואף בפסי"ר יהא מותר" (קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת ס"ו עמ' 25 ושונה מעט מהנכתב במאמרו במזכרת להגריא"ה הרצוג סק"ה עיי"ש).
התיחסות ישירה כמעט לנושא מצאתי בשו"ת הגר"מ פיינשטיין (על הלכות שבת חד' מל"ג) שנשאל בענין תנור גז המופעל ע"י תרמוסטט ופסק להיתרא דזה אינו מתכוין ולא פסיק רישא ולכאורה לא יהיה הבדל לדינא בתנור חשמלי.
כשגוף החימום פועל (סימן לכך בד"כ - הנורה הדולקת) וכל פתיחת התנור רק משהה את הפסקת החימום טפי יש להתיר כמחמירים לפתוח מקרר חשמלי רק כשמנועו פועל (ראה שו"ת יביע אומר ח"א ס' כ"א דעות האחרונים בעניו מקרר חשמלי) וכן נראה שיהא מותר לסגור דלת התנור כשצריך לכך. וכן פסק לי הגרש"ז אויירבך למעשה, דלשיטתו דמתיר פתיחת מקרר חשמלי בכל אופן - יהא מותר לפתוח דלת תנור חשמלי הפועל בעזרת- תרמוסטט, אך הזכיר כי הרבה מן האחרונים מחמירים בפתיחת דלת מקרר בשבת באופנים שובים וכ"ש שיחמירו בפתיחת דלה התנור, אך בשעה שגוף החימום פועל יהא מותר ללא פקפוק לפתוח דלת התנור.
החזרה לתנור בשבת
איתא בגמ' (שבת לז') לענין כירה שניתן לבשל גם בתוכה וגם על גבה: "אמר ר' חלבו א"ר חמא בר גוריא אמר רב לא שנו אלא על גבה אבל לתוכה אסור "ודחו בגמ' דאיירי בהחזרה לכירה אבל בשהייה מותר בין בתוכה בין על גבה.
והסביר הרמב"ן, שם ד"ה הא,את החילוק בהחזרה:"דמסתבר להו בגמרא בחזרה דחמיר תוכה משום דנפיש הבלא והוי כמבשל בשבת ואע"פ שגרוף וקטום". וכן פירש הריטב"א, שם ד"ה אי אמרת, והוסיף שעל גבי כירה לא נפיש הבלא. בירושלמי (שבת פ"ג ה"א) פירשו שבתוכה "הוא משלשה טפחים ולמטה מקום שאין היד שולטת בו", ולפיו הוסיף בזה פירוש הר"ן בחידושיו (ל"ז ד"ה אי אמרת):" פי' דתוכה כיון דנפיש הבלא מיחזי כמאן דמבשל בשבת והרי הוא כמי שמניחה ע"ג גחלים ממש".
המאירי (שם, ובביאורו על המשנה ל"ו: ד"ה ומעתה תדע) ביאר ביאור אחר: "שלא התירו להחזיר אלא על גבה אבל לא בתוכה ואף בקטומה מפני שהוא מטמין להדיא ברמץ ונמצא מחתה", וכן כתב לביאור על המשנה שם: "לתוכה ודאי אף בקטומה אסור שהרי מטלטל בגחלים". וכן דעת בעל ההשלמה בכת"י (הובא במאירי שבת מחדורת הרב לנגה עמ' 145 הערה 51 עי"ש).
הרמב"ם (שבת פג' הי') לא פסק כדרכו את לשון הגמ' אך כתב: "ואין מחזירין לעולם אלא על גבי כירה גרופה.." הב"י (סרנ"ג ד"ה ומש' דוקא) תמה על לשון הרמב"ם וכתב: "והא דר' חלבו לא כתבה הרמב"ם בהדיא ונראה שסמך על מה שכתב ואין מחזירים לעולם אלא ע"ג כירה גרופה.." כלומר, לדעת הב"י פסק הרמב"ם שאסור להחזיר לתוך כירה (וראה קובץ על הרמב"ם שם שביאר כב"י). אולם ערוך השלחן (סרנ"ג סט"ז) וכן נראה דעת שו"ע הרב (שם סי"ט) הבינו שלדעת הרמב"ם אין חילוק בהחזרה בין תוכה לבין על גבה, כי דעת ר' חלבו לא להלכתא ולעולם מותר להחזיר לתוך כירה בשבת.
הטור והשו"ע (סרנ"ג סב') פסקו כר' חלבו שאסור להחזיר לתוך כירה בשבת וכללו דין זה בתנאי ההחזרה כדין עודה בידו וכו', עיי"ש כלומר מדרבנן, משום מחזי כמבשל (וראה הר"ן על הרי"ף פ"ג דשבת דף י"ז: בנדפס ד"ה לא שנו).
בתנור חשמלי או גז דרך הבישול היא בתוך התנור ולא על גבו, חום פנים התנור אף אינו משפיע על גבו. יש לשאול אם כן, האם דומה התנור לכירה בדין זה ויהא אסור להחזיר לתוכו בשבת.
השלטי גבורים,(פג' דשבת דף י"ז: בנדפס), מביא לשון הריא'ז:
"נראה בעיני שלא אסרו בתוכה אלא בכירה שיש לה תוך וחלל כעין תנור אבל הכירות שלנו שהן פשוטות ואין להן תוך יחלל הרי תוכה ועל גבה אחד ומותר להחזיר בה (ועל גבה)".
והביאו המג"א להלכה להיתרא (סרנ"ג סקכ"ב), והמ"ב (שם סקנ"ח ביאר הטעם משום דלכירה פשוטה אין שם תוך וממילא מותר להחזיר. לדעת המ"ב אם יש שם תוך אסור בכל גוונא כי זו היתה גזירת חכמים שלא להחזיר לתוך כירה כי אז מחזי כמבשל ואין זה משנה כלל שאין מצב בישול נוסף של "ע"ג כירה". לעומתו, ערוה"ש (ס' רנ"ג סי"ז) כתב: "ותנורים שלבו שדינן ככירה כמו שיתבאר ובהן ליכא על גבן ותמיד מעמידין בתוכן ליכא חילוק בזה ותוכה היה כעל גבה (זהו כוונת הש"ג שהביא המג"א שם)". ובמפורש הבין ערוה"ש דהיתר הש"ג אינו רק בכירה פשוטה שאין לה תוך כלל וכל שימה בה הווי כעל גבה, אלא אף בתנור שיש לו תוך אך אין בו מצב בישול נוסף "על גביו" כל תוכה בעל גבה. ונראה טעמו; שחז"ל כשאסרו להחזיר ככירה לתוכה משום דמיחזי כמבשל, אסרו רק כשיש אפשרות אחרת להחזיר על גבה דפחות מיחזי כמבשל אלם במקרה ולא תהיה אפשרות נוספת להחזיר לא גזרו ובכירה פשוטה ובתנור שאין מצב "על גבה" מותר להחזיר לתוכו.
ואם כן, נמצינו למדים שאיסור החזרה לתוך התנור לשיטות האוסרות החזרה לתוך כירה תלוי במחלוקת המ"ב וערוה"ש בהבנת הש"ג וראה להלן.
בדין החזרה דעת הרמ"א (בדרכי משה מו"ס רנ"ג, ורמ"א ס' רוג מ"ב וס"ה, עיי"ש במ"ב) דנוהגים להקל כדעת הר"ן בהסבר הירושלמי שדין החזרה הוא רק כשנטלו מן הכירה מבעוד יום ולא החזירו עד שחשכה, אך אם נטלו משחשכה ניתן להחזיר בכל אופן אף לתוך כירה וללא תנאי ההחזרה האחרים כל עוד מבושל כ"צ ולא נצטנן לגמרי. וברור מדעתו שכרך כל תנאי ההחזרה כולל דין ע"ג כירה בחדא מחתא ופסק מעיקר הדין להקל אף שטוב להחמיר.
לעומתו, דעת הב"י [סו"ס רנ"ג), בדעת הר"ן, שאף שאין צריכים להבאי ההחזרה במקרה זה הרי מותר להחזיר רק על גבי כירה ולא לתוכה.ועיי"ש שניסה ליישב המנהג שמקילים בכך. לפי דברי הב"י דין החזרה ע"ג כירה אינו דומה לשאר תנאי ההחזרה וחמור מהם. וראה במג"א (ס' רנ"ג סקל"ה) שצידד כדעת הב"י להחמיר כנגד הרמ"א, וראה מ"ב שם סקס"ז שניסה ללמד זכות על המנהג להקל.
הגר"ז בשו"ע הרב סי רנ"ג סי"ט, כתב דאין למחות ביד המקילים ולהחזיר לתוך תנור דירן, עיי"ש, אף דיש להחמיר לכתחילה. (כל הקולות הנ"ל הן רק בכירה גרופה וקטומה - ט"ז ס' רנ"ג סקי"ג ומ"ב שם סקס"ח).
בשש"כ (פ"א סי"ז) כתב הדין בתנור לכתחילה לצאת ידי כל השיטות: "קדירה שיש בה תבשיל שהוסרה מעל גבי האש או הוציאוה מן התנור אין להחזיר לתוך התנור (תנור גז או חשמל)". ואף לדעתו נראה שלענין דיעבד ודאי שאין איסור להנות מהתבשיל אם החזיר כי יש למיקל להחזיר לתוך התנור על מי לסמוך (ראה שו"ע הרב סי רנ"ג סכ"ד).
לדעת הגר"מ פיינשטיין ישנה אפשרות להחזיר לתוך תנור גז בתנאי מיוחד. בתשובותיו להלכות שבת (ח"ד סל"ב), לאחר שכתב שלתוך תנור גז יש דין תוך כירה פסק שאף שלא מועיל פח רגיל בתוך התנור לעניו החזרה הרי "בלעך (פח) כקופסא שעשוי מד' דפנות מסתבר שמותר גם להחזיר". ונראה סברתו שכסוי פח רגיל לא יבטל את דרך הבישול הרגילה כי רגילים לבשל בתוך תנור באמצעות תבניות וכדו', אולם פח העשוי כקופסא עם ד' דפנות ודאי לא מחזי כלל כמבשל ואף שהמקום הוא "תוך-כירה" הרי אין כאן דרך בישול כלל ואין מחזי כמבשל ושרי. (פסקו אמור בתנור גז שנראה שאין שלהבתו מכוסה).
בתנור חשמלי שגוף החימום מכוסה בקרקעית התא או בדפנותיו פסק לי הגרש"ז אויירבך למעשה שניתן להחזיר לתוכו כאשר עושים היכר מיוחד דלא מיחזי כמבשל כגון קדרה ע"ג קדרה, תבנית הפוכה וכדו'.
שימת תבשיל בשבת עצמה בתנור שיופעל בעזרת שעון שבת
בענין שימת קדירה ע"י נכרי בתוך תנור בית החורף קודם חמומו, ולאחר מכה מבעיר הנוכרי את התנור וממילא מחמם הקדירה, כתב תרומת הדשן (ס' ס"ו) להיתר, עיי"ש, אולם הוסיף:"אמנם נראה דאין להתיר כלל לישראל או לבת ישראל שיושיבו הן החמין ע"ג התנור והשפחה מבערת אח"כ התנור דהווי כאחד נותן את הקדרה ואחד הצית את האור דהראשון פטור אבל אסור". והביאו הב"י (מו"ס רנ"ג) וכן פסק הרמ"א (במו"ס רנ"ג), וראה שו"ת בית אפרים (אוד ס' כ"א) שראה לחלוק על תרוה"ד והרמ"א ונטה להתיר ליהודי לשים הקדרה במקום שיבא הנכרי להחם בית החורף מפני הצינה, אך למעשה לא התיר לכתחילה אלא בדיעבד הנאת התבשיל (עיי"ש שהביא צרופי היתר נוספים).לפי זה פוסק הרצ"פ פרנק (שו"ת הר צבי או"ח סי קל"ו) דלפחות מדין "אחד נותן את הקדרה ואחד הצית את האור דהראשון פטור אבל אסור" (ביצה ל"ד רמב"ם שבת פ"ט ה"ד) - יהא אסור לשים בשבת קדרה שלא נתבשלה במקום שע"י נכרי או חשמל בעזרת שעון שבת- יבשל, ובדיעבד יתכן לאסור התבשיל.
הרצ"פ פרנק (שם) דן בהנחת מרק חם על תנור חשמלי שאינו מופעל עתה ועתיד להיות מופעל אח"כ כשהמרק יצטנן, בתחילה הביא דעת הגהות רע"א על מג"א (ס' שי"ח סקי"א): "אבל ליתן על הכירה קודם ההיסק תבשיל לח בעודו רותח יאחר שיצטנן יסיק הנכרי הכירה י"ל דשרי לכתחילה דהא דאחד ניתן את המים ואחד נותן את האור הראשון אסור מדרבנן כיוון דאילו האור שם דאז היה חייב משום מבשל, אבל בזה דבעידנא דנותן שם אם היה שם היה מותר דאין בישול אחר בישול ולאחר שיצטנן לא עביד מידי". וחידש הרצ"פ פרנק שדברי הגרע"א אמורים להיתרא רק כאשר שימת הקדירה ע"ג הכירה היא באופן שמותר, כגון שמבושל כ"צ, ואין בישול אחר בישול, וצריך פעולה חדשה של הנכרי לבשל שוב כאשר תצטנן הקדירה, אולם, במקרה שודאי ידלק החשמל ואין צורך בפעולה חדשה, כגון שהחשמל מכוון כבר מע"ש ע"י שעון שבת, דומה הדבר למעמיד קדירה במקום שסוף האש לבוא ויש חשש לאיסור תורה כי" בתנור חשמלי אפשר לומר שזרם החשמל כבר ישנו בעולם ע"י השעון האוטומטי סופו להגיע מאליו אל התנור".
לעומתו, החזו"א או"ח מל"ח סק"ג) אינו סובר דהווי כגורם בישול וחייב מדאורייתא אלא כגרמא בעלמא ואסור שלא במקום הפסד (כרמ"א סי של"ד ס' כ"ב). וטעמו, "דהכא חסר כח החשמל לגמרי והשעון עדיין לית ליה כח הפתיחה" (וראה בשש"כ פי"ג הערה קל בענין גרמא בחשמל).
החזו"א (שם סק"ב) אוסר מטעם נוסף: איסור השהיה בשבת עצמה שאסור בכל אופן אף במבושל כ"צ כי לא הותרה אלא החזרה בשבת באופנים ובתנאים המותרים ולא השהיה.
וכן פסק השש"כ (פ"א סכ"ו) בענין כירה חשמלית: "אבל בשבת עצמה אסור ליתן התבשיל עליה אפילו בשעה ואין הכירה מופעלת אפילו כשהיא מכוסה", והוסיף שם היתר ע"י נכרי: "אבל מותר לומר לנכרי לעשות כן בשעה שהכירה איננה מופעלת אף אם אינה מכוסה והוא שהתבשיל שבקדירה כבר בתבשל כל צרכו אף אט נצטנן לגמרי וכמבואר להלן פרק ל"א סעיף ח' ", עיי"ש. וכן נראה הדין בתבור חשמלי.
הפסקת חשמל בשבת
קדירה הנמצאת בשבת בתנור חשמלי וכן הדין בכירה ובפלטת שבת וארעה הפסקה בזרם החשמל שתוקנה כעבור זמן ע"י יהודים בשבת.- נשאלת השאלה האם מותר להנות מבישולו או חימומו של התבשיל בשבת, ואם לא, האם חייב להסיר הקדירה מן התנור או להוציא התקע ממקור החשמל וכדו' בזמן הפסקת החשמל.
לדעת החזו"א (או"ח ס' ל"ח סק"ד) אסור להנות מחשמל שנעשה בשבת ע"י יהודי שאינו משמר שבתו אף באופן שמותר עפ"י דין - משום חילול השם "שאינו חס לכבוד שמים כיון שהוא שימוש צבורי והעובר בשבת הוא עושה במרד ר"ל והנהנה ממעשיו מעיד ח"ו שאין לבו כואב על חילול שבת ויהא רעוא שישובו בתשובה שלמה במהרה".
הגרש"ז אויירבך (הובאה דעתו בשש"כ פל"ב הערה קע"ד וראה שם ס' ס"ט והערה קע"ג) דן במקרה והתקלה היתה בתחנת הכוח וכדו' והחשמל מיועד גם לבתי חולים וכדו' וממילא מותר ליהודי לתקן את התקלה בשבת. בשעת התיקון א"א להפריד בין חידוש הספקת החשמל לבתי החולים וכדו' לבין הבתים האחרים באיזור. לחשש שמא ירבה בהדלקה אינו חושש, ומשום עונג שבת אף איבו חייב להוריד הקדירה מן הכיריים ולא לסגור כפתור החשמל, ולמעשה פסק שבכל אופן שנמצאת הקדירה על האש יהיה מותר להנות מן התבשיל שבושל או חומם בשבת במקרה כזה. אולם, כאשר אין היתר לתיקון תקלת החשמל, כגון שהתקלה בשכונה אחת בלבד וברור שאין חשש לחולה שיש בו סכנה, ויהודים תקנו התקלה - אסור ליהנות מזרם החשמל הן למאור והן לחימום המאכל, עיי"ש.
במקרה והתבשיל היה מבושל כ"צ ונשאר בחמימותו לא נצטנן, אף שתוקנה התקלה בעבירה ע"י יהודי, מסתפק הגרש"ז אויירבך אם נאסר התבשיל משום מעשה שבת, וז"ל (מוריה טבת-אדר תשל"ב עמ' כא):
"חושבני שה"ה נמי בתבשיל שעומד ע"ג פלטה חשמלית וכבה החשמל ותיקן אח"כ בעבירה דאם התבשיל לא נצטנן בינתיים אע"ג שאם בא לאכול התבשיל לאחר זמן ודאי נהנה מהתיקון שנעשה בשבת בעבירה, מ"מ כיון שלא עשה שום מעשה בגוף התבשיל והנאתו היא רק מזה שנשאר בחמימותו ולא נצטנן אפשר דבכה"ג אין התבשיל נאסר משום מעשה שבת וצ"ע".
ולמעשה, פסק לי, שאם התבשיל המבושל כ"צ לא הספיק להצטנן קודם התיקון ועדיין היה נאכל כדרך הנאתו, כגון שרגילים לאכלו חם ועדיין חם אף שירד מעט מחומו, למרות שע"י תקון החשמל התחמם טפי ונהנה יותר, שפיר מותר להנות ממנו בשבת, ואין לחשש שאם לא היו מתקנים החשמל היה התבשיל מצטנן לגמרי כי תיקון החשמל רק השאיר את מצב החום כדרך שנאכל ולא חממו ובשלו לכתחילה. אולם,אם התבשיל הצטנן ויש הנאה מעצם חמומו, שאין דרך לאכלו כשאינו חם, יש לאסור את ההנאה מן התבשיל בשבת.