חשמל בשבת (ב) / יצחק קוגלר
בחלקו הראשון של המאמר עסקנו בהדלקת נורת חשמל. הפעם נביא דעות אחרונים בשאלה של יצירת מעגל תשפלי וסתירתו. שוב נזכיר שאיך המטרה במאמר זה לחדש חידושים או להכריע בין שיטות, אלא רק לאפשר היכרות שטחית עם הנושא, שבדרך-כלל אין עליו מושג רב. נעיר מיד שבמכשירים חשמליים רבים בוספים איסורים צדדיים, כגון השמעת קול או הדלקת נורות, והמאמר עוסק רק בשאלה של יצירת המעגל החשמלי. (במאוורר, למשל, אין כנראה איסורים נוספים, מלבד בעיית יצירת הזרם
א. איסור תורה מצד בונה
1) החזון איש (סימן נ' סק"ט) טוען שקרוב הדבר שיש חיוב בונה מן התורה בהדלקת חשמל (ולפי הסברו שם יוצא שהכוונה לכל מעגל חשמלי) וז"ל: "עוד יש בזה משום תקון-מנא כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות, וקרוב הדבר רזה בונה מה"ת, כעושה כלי, וכל-שכן כאן שכל החוטין מחוברים לבית והוי ליה כבונה בחובר... אבל הכא אין נפקותא בזה דאפילו בכלים כהאי-גונא חשיב בונה".
ואחרי זה הוסיף: "ובפתיחת החשמל שמכניסים הזרם בחוטין חשיב לעולם כתקע... ואחרי שהדלקה הוא בניין הכיבוי הוא סותר".
נראה מכאן, שהחזו"א טוען שסגירת מעגל חשמלי אסורה מדאורייתא מצד בונה, בגלל חיבור הזרם לחוטין. ואף שמיטה שעשויה חלקים, ורגילים לפרקה ולהרכיבה, מותר לפרקה ולהרכיבה בשבת, בתנאי שההרכבה היא ברפוי ולא בחזקה ובתנאי שתמיד רגילים להרכיבה ברפוי, טוען החזון איש שהחיבור כאן נחשב ל"תקע", ובתקע - חייב אף במטה. (יש להעיר, שמלשון החזון איש משמע שהבונה הוא בחיבור הזרם לחוטין, ולא מצד חיבור החוטים זה לזה. בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ה סי' ח') דן בסגירת כפתור החשמל בשעה שאין זרם כדי שלא יידלק החשמל כשיחזור הזרם, וסער שיש לאסור אבל רק מצד מוקצה. והשיג עליו הרב רפאל הכהן קוק זצ"ל שלפי החזו"א יש בזה מצד בונה וסותר, וענה לו הציץ אליעזר (בח"ו סי' ה' אות ג') שכל החיוב לפי החזו"א הוא דווקא כשמחבר זרם בחוטים, אבל כשאין זרם, אין עצם חיבור החוטים זה לזה מחייב והוא לכל היותר כסגירת דלת שוודאי שרי).
2) בשו"ת תולדות זאב טוען נגד החזו"א שיש כאן רק נתינת מעבר לזרם. וכי אם יפסק צנור מים ובא אחר ויניח בקצהו צינור כדי לתת מעבר למים היתחייב משום בונה? על טענה זו עונה הרב גורן שליט"א במאמרו במחניים (ג' חשון תשי"ט), שכנראה כאן חמור יותר לדעת החזו"א, משום שהזרם פועל בחוטים ואינו רק כמים שעוברים בצינור, וכיון שפועל עליהם ומשנה אותם ניתן לראות זאת כהרכבה וכו'.
ואולם הרב גורן דוחה במאמרו את שיטת החזו"א. שיטת החזו"א מתבססת על ראיית יצירת המעגל כ"תקע" (כי בחיבור חלקי מיטה חייב רק בתקע), וזה נכון אם נחשיב "תקע" כחיבור הטוב של החפץ, ורפוי הוא חיבור רעוע, ורפיפות החיבור היא המתירה. אך טוען הרב גורן שרואים במנ"א (סי' שי"ג ס"ו) שמביא מהסמ"ג, שלהתחייב בחיבור מנורה צריך גבורה או אומנות, ומשמע שהחיוב דוקא כאשר בחיבור יש אומנות או השקעת כוח ומאמץ מיוחד. אבל כאשר ניתן בקלות לבצע את החיבור זה נחשב "רפוי", ואפילו אם החיבור שנוצר הוא חיבור מעליא. לפי זה, כיון שבחשמל החיבור נעשה בקלות, ללא מאמץ ואמנות, אין בזה איסור מצד בונה וסותר (שהרי רפוי מותר לכתחילה).
דברים דומים נמצאים במאמרו של הגרש"ז אויערבך שליט"א בסיני כרך כ"ב (עמ' קל"ט, שנת תש"ח) שם עוסק בדין הפעלת מאוורר בשבת. אין שם התייחסות מפורשת לדברי החזו"א (ולא ברור לי אם היה אז מודע להם), אך הוא מעלה רעיון דומה לחזו"א בצורה אחרת. הוא דן, שמא נאמר שבהפעלת המכשיר החשמלי יהא בונה (ושם קצת משמע שהבונה יהא בעצם הפעלת המכשיר, ולא בחיבור הזרם לחוט). בתחילה הוא מדמה למיטה של פרקים שמותר להרכיב, אך אחרי כן מציע שמא כיון שבזמן החיבור יש שינויים מפליגים בחומר וכו', אזי בעת הפירוק פקע ממנו שם כלי בלל, וההרכבה הוי בנין חדש לגמרי וחייב, ודומה ל"טורח גדול" (שבהרכבה), שמפקיע משם כלי (כשנתפרק). אך דוחה זאת מטעם אחד, ומוסיף עוד שמסתבר שהמפקיע משם כלי אינו תלוי כלל בחשיבות, אלא דוקא בטורח גדול, ולכן בחשמל לא יהא איסור בונה.
טענה נוספת המועלית על ידי הרב גורן ועל ידי הגרש"ז אויערבך היא שגם בתקע אפשר שאם עשוי לזמן קצר אין בזה איסור (הרב גורן מסתמך על הירושלמי, ועל בבלי שבת ל"א ע"ב, והגרש"ז אויערבך על שו"ע הרב סי' שי"ג ה"ב, שאם החיבור אינו עשוי כלל אפילו לאותה שבת, מותר במיטה, אפילו כשתקע).
טענה נוספת שמעלה הרב גורן היא עפ"י הט"ז באו"ח (שי"ז סק"ג) ש"דוקא בכוס אסור, אבל בנוד שעיקר תשמישו בפירוק מותר אפילו בחוזק", שכנראה דוקא בדבר שעקרונית רוצים שיהא מחובר כל הזמן, כמנורה וכוס, רק שלפעמים מפרקים מסיבות צדדיות, יש חיוב אבל בדבר ששימושם כל תזמן בפירוק והרכבה, מותר אפילו בתקע. לפי זה גם בחשמל דומה לנוד ששרי.
על סמך הטיעונים הנ"ל חולק הגר"ש גורן על שיטת החזו"א וטוען שאין איסור מצד בונה, וכן הגרש"ז אויערבך במאמרו הנ"ל דוחה את הרעיון לחייב מצד בונה (אך לא הזכיר את החזו"א).
3) הגרש"ז אויערבך מעלה במאמרו טענה חדשה, לחייב אולי מצד בונה. ידועה השאלה אם מותר למלא שעון שנעמד בשבת. יש שהתירו מצד שדומה למיטה שעשויה לפרוק והרכבה ברפוי, וכאן כשממלאים את השעון ברור שיפסיק מלכת לאחר זמן. אף על פי כן רבים אוסרים מדרבנן. ומציע הגרש"ז אויערבך שהחילוק הוא שבשעון, רצון הממלא הוא שהשעון ילך כך הזמן, וכשמפסיק הוא "קלקול", דלא ניחא ליה בהכי, ולכן במילוי מחודש יש תיקון מדרבנן, משא"כ במיטה ומנורה שאדם מרצונו ולשימושו מפרק ומרכיב מדי פעם, כאן אין הפירוק "קלקול", ולכן מותר להרכיב מחדש ברפוי. לפי זה חשמל אינו דומה לשעון, כי האדם מרצונו מדליק ומכבה מדי פעם, ואין הכיבוי קלקול.
אמנם יש מעטים האוסרים מדאורייתא מילוי שעון (כמו החיי אדם כלל מ"ד סי"ט), למרות שבקלקולים אחרים (כמו השחזת סכין שחיטה שלפעמים נפגמת) האיסור מדרבנן. וצריך לומר שהם מבינים שבשעון אין רק חיבור חלקים כמו במיטה, אלא עכשיו הכלי הוא "חי הנושא את עצמו" ופועל וכו', וזה חשיב דאורייתא. לפי זה יש לומר שגם בחשמל יש בונה מדאורייתא (וטענה דומה יש בציץ אליעזר ח"ו ס"ה אות ג', שמביא מהחזו"א במכתב שכתב כן - שמקים החוט ממות לחיים). אלא שטוען פברש"ז אניערבך שמכיון שלא פוסקים בשעון שיש איסור דאורייתא, אם כן להלכה לא מקבלים סברה זו. וא"כ חזרנו לכך שבשעון אסור רק מדרבנן, ולפי זה בחשמל יהא מותר לכתחלה, מצד בונה, שהרי אין קלקול בכיבוי, שלא כבשעון.
4) בספר "קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת" במאמר "בירורים בענין מלאכת בונה וסותר בסגירה ופתיחת מעגל חשמלי בשבת" מביא הגרש"ז אויערבך שליט"א התכתבות שהיתה לו עם החזו"א בנושא הנ"ל. אחר ההקדמה שאינו מתווכח עם החזו"א, אלא בא להעיר ולעורר, הוא דן בטענות החזו"א:
א) במכתבים מועלית הטענה שעצם חיבור המתכות זו לזו תשיב בונה, ותשיב כתקע בגלל החשיבות שנכנס זרם ופועל מיד. (כאן משמע שהבונה הוא בחיבור החוטים זה לזה, ולא בחיבור הזרם לחוטים, כפי שהבנו בספר החזו"א. אלא שגם לפי מה שמשמע כאן, אין חיוב כאשר מחבר ואין זרם, כי רק הזרם מחשיב כתקע).
נגד טענה זו כותב הגרש"ז אויערבך ש: נא) "תקע" זה דוקא כשיש אומנות (וחוזק). (ב) גם בתקע - אם רק ליומו אין איסור. (ג) העובדה שהזרם ייפסק ללא אספקת דלק בתחנת החשמל מסלקת אולי את חיוב בונה.
כמו כן מעלה, שאפשר שיש כאן רק נתינת מעבר, כחיבור צינור.
ב) טענה נוספת של החזו"א במכתבים היא שיש כאן התעוררות המכשיר "ממות לחיים", ולכן יש חיוב בונה.
וכתב על זה הגרש"ז אויערבך: "ולפי זה צ"ע במי שנתעלף וזקוק להנשמה מלאכותית שישא אפנך לעשנה כן בשבת [כשאין פקו"נ)... מפני הטעם שנראה כמו ממות לחיים דחשיב בונה והוי איסור תורה, גם מסתבר שמותר לעשות תחבולה להחיות בהמה בשבת.. וכיון שכן מניין לנו לומר דבכל פעם שמחדש את הזרם... דקרוי בונה"?
אחרי כן גם טוען שנראה שבמלאכות הולכים גם לפי לשון בני אדם (כגון שובר-חרס אינו "קורע", כי בלשון בני אדם זה שובר ולא קורע), וכאן לא קוראים לסגירת מעגל - בנין, וכן לא מצינו שנוטע עץ (ועל ידי זה הלוא גורם חיות) יתחייב משום בונה. ומסיים - "ולכן צ"ע מניין לנו דכוח מחודש של תנועה חשיב בונה".
סיכום:
לדעת החזו"א יש חיוב בונה ביצירת מעגל חשמלי. הגר"ש גורן חולק עליו. הגרש"ז אויערבך מפקפק בדברי החזו"א. (אגב, בתחילת מאמרו הנ"ל של הגרש"ז אויערבך כתב: "וידוע שדבריו הם חידוש גדול וכל אלו שנשאו ונתנו בעניני חשמל לא הזכירו כלל לחשוש בזה למלאכות של בונה וסותר").
ב. איסור מצד ניצוצות
1) יש שיטה שהאיסור ביצירת מעגל חשמלי או סתירתו הוא מצד ניצוץ שנוצר בעת יצירת המעגל או סתירתו, ואסור מצד מבעיר (או נולד). שיטה זו מובאת בשותים שונים, בנמקם איסור השימוש במכשירים חשמליים שונים.
יש מחלוקת, אם עצם יצירת ניצוץ - אסורה מדאורייתא או מדרבנן.
הפמ"ג באורח חיים (סי' תק"ב במשבצות-זהב, ס"א) נוקט, שביצירת ניצוצות אין איסור מבעיר מדאורייתא, אלא רק אסור מדרבנן. וכן דעת החזו"א בסין נ' שבניצוצות אין מבעיר, רק נולד (שהוא דרבנן). וכן נוקט ביביע אומר (ח"ו סי' כ"ז). לפיהם ודאי יהא אסור הניצוץ כאן - דרבנן.
דעת ה"מלמד להועיל" באו"ח (סי' מ"ט), וכן דעת ה"מאורות נתן", שאיסור הבערת ניצוץ הוא מדאורייתא. אר שניהם מסכימים שכאן הוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה, שהרי אינו מתכוון לניצוץ, ולכן אסור י רק מדרבנן.
2) הגרש"ז אויערבך והגר"ש גורן נוקטים שאין איסור מצד ניצוצות. הגרש"ז אויערבר במאמר בסיני (תש"ח, כרר כ"כ, ע' קל"ט) כתב שנראה שאין איסור מצד הניצוץ מהטעמים הבאים:
(1) הלא מותר לשבור סוכר אף שיוצא ניצוץ, ואפשר שהסיבה היא שניצוץ יחיד לא חשוב הבערה.
(2) סביר שאיסור בניצוץ זה כשראוי להיאחז בדבר ולשרפו, משא"כ סתם ניצוץ אור.
(3) הפמ"ג סובר שאיסורו דרבנן (ואיך מגיע מכאן להיתר? - אולי כוונתו על סמך השיטות שפ"ר דלא ניח"ל בדרבנן שרי).
(4) אפילו אם נאמר שאיסור ניצוץ הוא מדאורייתא מצטרף פה שזה אינו מתכוון והוי פסיק רישיה עם כמה "דרבננים" – מלאכה שאינה צריכה לגופה, מקלקל, כלאחר-יד, וא"כ הוי פ"ר בתלת דרבנן שנראה ששרי.
גם הרב גורן במאמר בסיני כרך כ"ד עמ' שכ"ה כתב שאין איסור מצד ניצוץ. הוא משתמש בחלק מהטעמים הנ"ל. הוא מוסיף טענה - שביצירת המעגל בכלל אין פסיק-רישיה שייווצר ניצוץ והוי אינו מתכוון דשרי, ורק בסתירת המעגל יש פסיק רישיה.
ג. איסור מצד מוליד-זרם
1) בשו"ת בית-יצחק נשאל אם מותר לדבר בטלפון בשבת. ומחדש (בח"ב של יור"ד במפתחות לסי' ל"א) שאסור לעשות כן כיון שיוצר מעגל-זרם ויש בו איסור מצד "מוליד כח אלקטרי". שכמו שיש איסור במוליד ריח הוא הדין כאן.
בעקבותיו משתמשים בזה בשותים רבים לנמק את האיסור לשימוש במכשירים חשמליים שונים.
2) במאמר של הגרש"ז אויערבך (בסיני שם), דן שיש מקום לומר שאין איסור בהפעלת מאוורר או טלפון מצד מוליד כחות מגנטיים, אף שמצינו מוליד ריח וכה"ג, וזאת מהטעמים הבאים:
(א) מוליד זה כאשר הדבר חדש לגמרי, אך כאן שכל הזמן חוזרים ועושים זאת אפשר שאין מוליד.
(ב) אפשר שמוליד צריך שיעשה מתחילת לבר קיימא, משא"כ פה שנעשה מתחילה לזמן.
(ג) קשה להוסיף על מוליד שלא נזכר בגמרא. הנה, אין איסור במוליד חום אע"פ שיש במוליד ריח, ומסברא לא נראה לחלק ביניהם, אלא שיש דברים שחז"ל קבעו,והבו דלא נוסיף עלה.
לפי הנ"ל עולה לו לגרש"ז, שלא יהא איסור ביצירת-זרם כלל ועכ"פ ודאי לא איסור תורה,(כי על בונה - חלק שם, ועל ניצוץ - חלק, ועתה דוחה גם ענין מוליד). ולפי זה שלא יהא איסור בהפעלת מאוורר וטלפון (הכוונה כמובן בשימוש בטלפון שאינו כרוך בהבערת נורות במרכזיה), אבל למעשה נרתע מלהתיר וזה לשונו: "אמנם ההמון עשוי לטעות ולהדליק חשמל (הכוונה לנורה - י.ק.), ולכן נתיר רק בצורך גדול. ועי' בשערי דעת (קצ"ד) שמתיר (בטלפון), אך מה אעשה שהורה זקן, הבית יצחק, שאסור מצד מוליד, והדבר צריך הכרע".
ובמאמרו בענין פתיחת מקרר חשמלי בשבת (נדפס ב"מזכרת", וב"קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת") כתב: "אולם בעיקר הדבר נלענ"ד שאיך איסור להפעיל הזרם בשבת אלא מחמת התוצאה שנעשה ע"י החשמל כמו בישול והדלקה וכדומה... משא"כ בנידון שלנו שכל התוצאה מהפעלת הזרם הוא רק שהגז מתרסס ומתאדה ומקרר, איך אני יודע איזה איסור יש בדבר זה, ואי אפשר לחדש מעצמנו שיש בהכנסת הזרם משום איסור "מוליד", וענ"פ איסור תורה "ודאי ליתא".
סיכום
א) יש אוסרים יצירת מעגל חשמלי מן התורה מצד איסור בונה, ואת סתירתו - מצד סותר. ויש חולקים על כך.
ב) יש אוסרים יצירת מעגל חשמלי מדרבנן מצד יצירת ניצוץ.
ג) יש אוסרים יצירת מעגל מדרבנן מצד נולד.
ד) יש מפקפקים אם יש איסור ביצירת מעגל חשמלי.