על הר ציון ששמם / הגרי"ד סולוביצ'יק
"על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו"- מהעובדה עצמה, כי הר ציון השמם עדיין היה מגרה את השועלים, שלא היו יכולים להסתכל מתוך שלוה על מדינה קטנה ודלה, עוטה חול וחמה, שאדמתה סלעים ושמיה נחושת- תשעה חודשים בשנה; מהעובדה כשלעצמה שהשועלים מתהלכים קודרים מסביב להר ציון ומחפשים מגרעות, מקומות התורפה, בהר ציון, והולכים ומתנכלים לו; השועלים הללו, החולשים על מרחבי ארץ ענקיים, ממלכות עצומות, עשרות ומאות מיליונים של בני אדם, אחוזים פחד בלתי מובן ושנאה פרדוכסלית להר ציון ששמם, למדינה החרבה למחצה; מהתופעה הבלתי-שפויה כשלעצמה, שהשועלים, בשעה שהעולם עומד על עברי פי-פחת ואבדן טוטלי, אינם יכולים לשכוח את הר ציון ומדינת ישראל,- זועקת אמת-הבראשית הגדולה, הנקודה הקדמאה, כי "אתה ה' לעולם תשב, כסאך לדור ודור", כי בארץ ישראל ובמדינת ישראל, למרות חיי-החולין, המאפילים על האור ועל זוהר הקדושה, נמצא כסא הכבוד הנצחי של בורא העולם. את האמת הגדולה הזאת ידע ר' עקיבא כאשר אחזהו צחוק של אושר ואמונה בניצחון, בבחינת "ויפול על פניו ויצחק", בראותו שועל יוצא מבית קודש הקדשים …
(חמש דרשות)