בלכתך בדרך / יואל עמיטל
לדעת הרמב"ם קדושה שנייה לא בטלה עם חורבן בית שני, אע"פ שקדושה ראשונה – קדושת הארץ שע"י כיבוש יהושע – בטלה עם חורבן בית ראשון. וכתב הרמב"ם בפרק ו', הלכות בית הבחירה: "ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא ובקדושת שאר א"י לעניין שביעית ומעשרות וכיו"ב לא נתקדשה לעתיד לבוא. לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה. והרי הוא אומר והשימותי את מקדשכם ואמרו חכמים אע"פ שמומין בקדושן הן עומדים. אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכיבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל.
וכיון שעלה עזרא וקידשה לא קידשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה, ולפיכך כל מקום החזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואע"פ שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שבארנו בהלכות תרומה".
וכתב עליו הכסף משנה: "ואיני יודע מה כוח חזקה גדול מכוח כיבוש, ולמה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקח הארץ מידינו בטלה החזקה, ותו בראשונה שנתקדשה בכיבוש וכי לא היה שם חזקה, אטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה עם כיבוש וצ"א".
הרבה מפרשים התקשו בהסבר דברי הרמב"ם (תוס' יו"ט במסכת עדיות פ"ח מ"ז, תשובות חתם סופר יו"ד רל"ג ועוד). נסה להבין את ההבדל בין קדושה ראשונה ושנייה לדעת הרמב"ם וליישב לפחות את השאלה הראשונה של הכסף משנה!