בלכתך בדרך / יואל עמיטל
א. "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח:)
טעמי מצוות אכילה בערב יום הכיפורים כותב רבנו יונה בשערי תשובה (שער רביעי): "כל הקובע סעודה בערב יום הכיפורים כאילו נצטווה להתענות תשיעי ועשירי והתענה בהם כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו, ותהיה לו לעדה על דאגתו לאשמתו ויגונותיו לעוונותיו. והשנית, כי בשאר ימים טובים אנו קובעים סעודה לשמחת המצווה... ומפני שהצום ביום הכיפורים נתחייבו לקבוע הסעודה על שמחת המצווה בערב יום הכיפורים. והשלישית, למען נחזק להרבות תפילה ותחנונים ביום הכיפורים ולשית עצות בנפשנו על התשובה ועיקריה".
שתי גישות אלו על מצוות אכילה בתשיעי- אם היא מצווה לעצמה, או רק הכנה לצום- ניתן לראות גם בעוד ראשונים. כמה אחרונים דנו בחילוקי דינים לפי שתי גישות אלו. נפ"מ אחת: האם שיעור מצוות האכילה בכזית כשאר מצוות אכילה, או שהמצווה בככותבת כשיעור ביטול עינוי ביוה"כ (הסבר!).
מצא לפחות עוד שתי נפ"מ!
ב. בגמ' חולין דף קג ע"ב נחלקו ר' יונתן ר"ל אם איסור אבר מן החי תלוי בהנאת גרונו, או תלוי בהנאת מעיו. מה צריך להיות הדין, לפחות מסברא, באיסור אכילה ביום הכיפורים? (שאלה מעשית כשמדובר על צורות שונות של הזנה לחולים בבתי חולים).