בדין מוציא מרה"י למ"פ דרך כרמלית / הרב יהודה עמיטל
הנה לכאורה מאחר וגם במוציא דרך רה"ר אינו אלא מדרבנן גזירה שמא יעמוד כנ"ל, א"כ בכרמלית הוי גזירה לגזירה, ובמבואר בשבת י"א: ובכרמלית לא גזרינן גזירה לגזירה וכרבא שם. וכן איתא בעירובין צ"ט. אולם כתב המג"א (סי' שמ"ח ס"ק ד') דלאו כללא הוא והרבה פעמים מצינו בגמרא גזירה לגזירה. ועיין עוד בר"ן סוף פרק המצניע לגבי מלאכה שאינו צריך לה בכרמלית.
והנה בשו"ע הרב סימן שמ"ו סעיף ד' כתב בלהוציא למקום פטור גם דרך כרמלית אסור. אולם לא מצאתי לו חבר בעניין זה ולענ"ד רבים חולקים עליו. ובראש ובראשונה זה תלוי במחלוקת אם זה עיקר וזה מניח בכרמלית אסור או לא. בסימן ש"ז סעיף י"ד לגבי אגרה שהובאה לישראל מחוץ לתחום כ' המחבר דטוב ליזהר שלא יגע. ועיי"ש בט"ז ס"ק י"ד והמנהג שהעכו"ם המביאו מניחה ע"ג קרקע תחילה, ומהר"ם מינץ נתן טעם, בכדי שלא יעשה ישראל הנחה ויגמור את ההוצאה שה גוי עשה בה עקירה. וכתב על זה הט"ז, ואין זה נעל, דברה"ר דאורייתא אמרינן דיש שבח דאסור מדרבנן אעפ"י שאין עושה אלא עקירה לחוד, או הנחה לחוד, ומטעם דה"ל גזירה לגזירה. אולם המג"א שם בסי' ש"ז ס"ק כ' ושכ"ה ס"ק ב', ועיין בבאר היטב סימן רס"ו ס"ק ו' מביא דחולקים בזה. בעל עבודה הגרשוני דתמיר בכרמלית והיד אהרן חולק עליו ואוסר. ועיין עוד באבן העוזר סי' שמ"ט דדעתו ג"כ להתיר. ועוד עיין במ"ב סי' ש"ז שעה"צ ס"ק ס"ו ובבה"ל סי' שכ"ה סוד"ה לפניו.
והנה לדעת המתירים בכרמלית זה עוקר וזה מניח אע"ג דאתעביד מלאכה מבינייהו ודאי שמותר כאן בעניינו כשההנחה הייתה במקום פטור. אולם גם לדעת האוסרים יש מקום לעיין אצלנו לפי הטעמים של הט"ז והמאמ"ר באיסור הוצאה למ"פ דרך ר"ה. לטעם א' שבט"ז דאסור זה נכלל בהא דלא יטול מבעה"ב ויתן לעני. א"כ בכרמלית תלוי במחלוקת הפוסקים אם ברשויות דרבנן אסרו להחליף ע' סי' שמ"ו ס"א ולהלן עוד נדון בזה. אשר לטעם השני שבט"ז והמאמ"ר דאיסור זה נכלל באיסור העברה מרה"ר לרה"י דרך רה"ר. נראה דלדעת האוסרים בזה עוקר וזה מניח בכרמלית אין הדבל בין זה עוקר וזה מניח בכרמלית ובין מעביר מרה"י לרה"י דרך כרמלית. ע' בה"ל סי' שנ"ג ד"ה בכל גווני ועיין שו"ע הרב סי' שמ"ז ס"ט. וע"ע שם סי' שנ"ד ס"א לגבי בור המופלג ד"א מכותל מתיר בכרמלית. וכ"כ שם בסי' שנ"ב ודבריו צ"ע, דמ"ש מהא דשמ"ז ס"ט.
לסיכום, בהוצאה מרה"י דרך כרמלית למ"פ תלוי במחלוקת הפוסקים אם אסרו בכרמלית זה עוקר וזה מניח, או לפי טעם א' שבט"ז תלוי במחלוקת אם אסרו להחליף ברשויות דרבנן. ובמעביר דרך כרמלית למעלה סי' אפי' דרך רה"ר. ובשעת הדחק כמו בסדרה בצבא ודאי שמותר להוציא מרה"י דרך כרמלית. ואם אפשר למעלה מי' מה טוב, אלא שזה בתנאי שגם המקום פטור הוא גבוה י'. אבל גם למטה מי' אין להחמיר אם אין אפשרות למעלה מי'. ובוודאי אפשר לצרף את שיטת הב"ח שמתיר אפילו דרך רה"ר ואיינו דעת יחיד בזה, כי גם השכה"ג כ' שהגרסה הנכונה בטור היא כפי שמצא הב"י בספר ישן ומסיק –
"ולפי הדין מותר לכתחילה להוציא מרה"י ולעבור ברגליו דרך רה"ר ולהניחה במקום פטור" עכ"ל.
גם באליה זוטא נקל כדעת הב"ח, על כן דרך כרמלית ודאי אפשר להקל.