בלכתך בדרך / יואל עמיטל

"תן מנה לפלוני ואקדש אני לך, מקודשת מדין ערב" (קידושין ז' ע"א).

יש פוסקים, שלאו דוקא אם אמרה תן מנה לפלוני, אלא גם אם אמרה לו זרוק מנה לים או לכלב מקודשת מדין ערב, כיון שהוציא ממון על פיה, אע"ג שהיא לא קבלה כלום. (ע' אה"ע סי' ל' סעיף י"א).

לגבי מקדש במלוה יש חילוק בין מלוה דידה, כלומר מקדש בחוב שהיא חייבת לו, אינה מקודשת משום שהיא לא קבלה שום הנאה מחודשת, ובין מלוה דאחרים שמקודשת משום שמגיעה לה כסף מחודש.

לכאורה, לגבי המקדש, אין שום הבדל בין מלוה דידה ומלוה דאחרים, וגם כשמחל לה מלוה דידה הפסיד חובו. א"כ מצידו תמיד יש הוצאת ממון כמו מלוה דאחרים, ולפוסקים שדין ערב שייך גם באומרת תן לכלב או זרוק לים, תתקדש גם במלוה דידה מדין ערב?

חשוב! (שאלת העילוי ממיצ'יט, הובאה בהקדמת חידושיו בהוצאת מוסד הרב קוק)