הן עם לבדד ישכון / שלום קופרברג

"כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, הן עם לבדד ישכן ובגויים לא תחשב". העיד בלעם, בן אומות העולם, כי עם ישראל אינו כשאר העמים, יחיד הוא באפיו, בתכונותיו ובודד במגמותיו. כנסת ישראל כוללת בתוכה את תמצית האוצר המוסרי והאלוקי הנמצא באנושות כולה, את הערכים היקרים ביותר שבפסגת האוצר. כל תכונה טובה וכל ערך תרבותי מלא חיים ואמת מתבטאים במצוות התורה שנצטוו בהן בני ישאל. דרכיה ונתיבותיה של תורת ישראל על כל השלכותיה המחשבתיות והמעשיות מאחדות את בית ישראל לחטיבה אחת ועוזרות לו להתגבר על כל המכשולים שבכל עת ובכל שעה. תורת ישראל מחד גיסא, וכנסת ישראל מאידך גיסא משתלבות ומשתזרות זו בזו לחטיבה אחת איתנה, חזקה ואמיצה.

יחוד עם ישראל מתבטא בהתקבצות והכנסות פנימית להגשמתה של מגמה עילאית והיא: עצם קיום התורה והמצוות. שלש התכונות: בישנים, רחמנים וגומלי חסדים המאפינות כל יהודי באשר הוא, מהוות חיץ מהותי בין ישראל בכל פרטיו ובין שאר אומות העולם. רב נסים גאון ראה את יחודו של עם ישראל בוודאות האמונה בהקב"ה שנוכח בה במעמד הר סיני: "שנאמר, רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה, כלומר: שיחדתי אתכם לדעת אותי ואת שמי בידיעת ההרגשות, שלא יכנס בלבכם שום דמיון". (מגילת סתרים)

מעלתם המיוחדת של עם ישראל מחייבת אותם יותר מכל האומות, כמאמר הכתוב: "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה, על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם" (עמוס ג,ב). גם הפוכם של התכונות החיוביות מתגלה בישראל, ועל כך עומד המהר"ל ב"נצח ישראל" – כח הרע דבק יותר בישראל בהיותו דרוך ומוכן לבטל את כוחם העילאי ומדרגתם המיוחדת, ולכן כשהגיעו ישראל למעלת קבלת התורה התגרה בהם יצר הרע והכשילם במעשה העגל, עד שאמר דוד עליהם: "אמרתי אלהים אתם ובני עליון שלכם, אכן כאדם תמותון" (תהילים פב).

"כי מראש צורים אראנו, להודיעך שנאתו של אותו רשע שמתוך ברכותיו אתה יודע מחשבותיו, למה הוא דומה? – לאדם שבא לקוץ את הילן, מי שאינו בקי קוצץ את הענפים, כל ענף וענף ומתיגע, והפקח מגלה את השורשים וקוצץ. כך אותו רשע אמר: מה אני מקלל לכל שבט ושבט הריני הולך לשרשם ומקצץ, בא לידע ומצאן קשים" (מדרש תנחומא). כשבלעם בא להכניע את ישראל ירד לעומק נשמתם, נלחם כנגד ראשיתם, התחלתם העליונה שהיא הגורמת להמשך מעלתם בכל הדורות.

מעצם יחודו של עם ישראל נובעים תפקידיו של העם כלפי עצמו ומטרותיו כלפי כל העולם. מעצם העובדה שישראל קדושים נובעת חובתם לקדש את ה' ואת תורתו בכל העולם: "הוא שציוונו לקדש את שמו והוא אמרו: ונקדשתי בתוך בני ישראל. וענין זאת המצוה אשר אנחנו מצויים לפרסם האמונה האמיתית עולם" (ספר המצוות לרמב"ם, מצות עשה ט). עם ישראל משמש כמורה דרך לאנושות כולה, וכל מצוה ומעשה הנעשים לשמם מפיצים את תורת ה' וידיעת יחדו. אין ערך מצוה אחת פחות מחברתה, וההבדל ביניהן הוא רק כמותי, וא"כ קדוש ה' מתגלה בכל אחת מהן, בכל פרט ופרט שמורה ההלכה. עצם קיום התורה על כל הלכותיה ודקדוקיה יוצר את ההווי של קדוש ה' ברבים, ומתוך תוכיותו של קדוש ה' נובעת מעצמה הפצת דעת ה' ברבים. כל נפש המקיימת מצוות בכל כחה משפיעה על כל הסובב אותה, והשפעה רוחנית זו דביקה גם באומות העולם, אך, עדיין אינה מתבטאת כלפי חוץ, ולעתיד לבא תתן השפעה זאת אותותיה בעצם הכמיהה של אומות העולם לכנסת ישראל: "ובאו ורננו במרום-ציון ונהרו אל טוב ה' על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר, והיתה נפשם כגן רווה ולא יוסיפו לדאבה עוד". (ירמיהו לא)