הקדמת קריאת מגילה לקודם הלילה[1] / הרב יהודה עמיטל

שאלה

חיילים שאין באפשרותם לקרוא את המגילה בלילה, האם יכולים להקדים קריאתה מפלג המנחה ולברך עליה?

לי היה פשוט שאפשר להקדים, וזכורני שאשתקד דיברנו על כך בישיבה והשאלה נתעוררה אז באשר לשבת, משום שפורים אשתקד חל במוצאי שבת, אבל ביום חול היה פשוט לי שאפשר. אך נזדמן לי עתה לראות ב"חיי אדם", הלכות מגילה, וכתוב שם שהקורא לפני צאת הכוכבים לא יצא כלל, וצריך לחזור ולקרוא, ומביא זאת בשם ה"פרי חדש" והגר"א.

תשובה

לפני שבועיים העברתי אליכם את ספר "פסקי הלכות צבא" של הגר"ש גורן שליט"א, ותוכלו לראות שם שאכן כבר הורה המרא דאתרא שאפשר להקדים קריאתה מפלג המנחה. ומהקשר דבריו שם נראה שכוונתו עם ברכות. אגב, יש להצטער על כך שאין דואגים שטופס מספר זה ימצא אצל כל מעונין.

בעיקרו של דבר, עניין זה שנוי במחלוקת בין בעל השו"ע ובין ה"פרי חדש", ודעתו של ה"משנה ברורה" כדעת המחבר; מסתימת לשונו, וממה שלא העיר שביחס לברכות כדאי להקל, נראה שדעתו להכריע כמחבר לגמרי.

וזו לשון המחבר: "מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבית הכנסת, וצריך להמתין ער אחר שקראו הקהל, וקשה עליו לישב בתענית כל כך, יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום, מפלג המנחה ולמעלה" (סימן תרצ"ב, סעיף ד'). מקור הלכה זו הוא בעל "תרומת הדשן", המובא ב"בית יוסף" שם. ובביאור הגר"א שם כתב על זה:

"דמפלג המנחה הוא לילה אף לקריאת שמע, כמו שכתב רבנו תם בברכות (דף ב' ע"א), וכן לקידוש ולהבדלה כמו שכתוב בפ"ד שם, ודווקא למי שנוהג תמיד כר"י שם; ועיין "פרי חדש", שחולק ודחה דבריו".

והנה טעמו של ה"פרי חדש" הוא שדין פלג המנחה נאמר רק לעניין קריאת שמע, אבל במקום שכתוב לילה, לא נקרא לילה עד צאת הכוכבים; והרי קריאת מגילה בלילה למדים מפסוק "ולילה ולא דומיה לי". וב"מאמר מרדכי" שם ראיתי שבא ליישב את דעת "תרומת הדשן", ולומר שמכיוון שהקלו לבני הכפרים להקדים לקרותה בי"א, בי"ב ובי"ג, יש להקל לקרותה בשעת הצורך בסוף י"ג. וכתב שם שכך מפורש במאירי, שגדולי המפרשים סמכו על זה לקרותה בסוף יום י"ג לחולות ולמעוברות, וגם ה"ברכי יוסף" מביא את דבריו.

אולם לדידי צריך עיון, שאם מטעם זה הקלו, לא היינו צריכים להקל בברכות, שהרי מבואר בסימן תרפ"ח לעניין היוצא בשיירה, שהקלו עליו לקרוא כבני כפרים, ומכל מקום ההלכה שקורא בלא ברכה. ועיין שם ב"ביאור הלכה", ד"ה: "שיקראנה". ב"ביאור הלכה" אצלנו, ד"ה: "מפלג", אחרי שהביא מה שכתב ה"בית יוסף" בסימן תרפ"ז בשם ה"ארחות חיים" בשם הראב"ד, שנהגו לקרוא מבעוד יום כדי להקל על חולים, כתב: "ואף שה"פרי חדש" דחה המנהג הזה בשתי ידיים, מכל מקום כמה אחרונים הליצו בעד המנהג הזה, שהביאוהו כמה ראשונים", וסיים שם: "ואפשר במקום שהדחק גדול, אף בציבור יש להקל לקרות, אף שאין עדיין לילה גמורה". ונראה בבירור שדעתו להקל לקרותה בברכות, שאחרת לא היה מקל בציבור. וראה זה מצאתי, שהנצי"ב ז"ל ב"העמק שאלה" על ה"שאילתות" (פרשת ויקהל, סימן ס"ז, ס"ק י"ג) האריך לבסס שיטת "תרומת הדשן", ומוכיח שם שגם לעניין קריאת מגילה אין דין לילה, ויוצא על כן גם כשקורא מפלג המנחה.

אך מה שצריך עדיין בירור - הרי הגר"א כותב שם שמדובר דווקא במי שנוהג תמיד כרבי יהודה, והיינו שנזהר תמיד להתפלל מנחה קודם פלג המנחה, וכן הסכים שם ה"ביאור הלכה", שאם לא כן, הוי כתרתי דסתרי. ואם כן, לדידן, שאין אנו מקפידים להתפלל מנחה דווקא לפני פלג המנחה, השאלה אם יש מקום להסתמך על דעת אלו, המקלה לקרוא מפלג המנחה.

אולם נראה שלפי מה שמשמע מדברי ה"משנה ברורה" (סימן רס"ז, ס"ק ב'), לעניין תפילת ערבית בערב שבת מפלג המנחה, שאם התפלל בערב שבת מנחה לפני פלג המנחה, מותר לו להתפלל מעריב לפני צאת הכוכבים, ומשמע שם שאפילו אם אינו מקפיד תמיד כרבי יהודה להתפלל מנחה לפני פלג המנחה, יש להקל, אלא אם כן באותו יום התפלל מנחה אחרי פלג המנחה (דעת "דרך החיים" להקל אפילו באופן כזה, וכתב ה"משנה ברורה" שאיו לסמוך עליה). אם כן, הוא הדין אצלנו, שאין לך שעת דחק גדולה יותר מחיילים העסוקים בלילה בתפקידים ביטחוניים, ויש להקל גם אם אינם מקפידים כל השנה להתפלל מנחה לפני פלג המנחה.

לסיכום - אם אין כל אפשרות לקרוא את המגילה בלילה, אפשר להקדים ולקרותה ביום מפלג המנחה ואילך בברכותיה, אלא שיש להקפיד להתפלל מנחה לפני פלג המנחה (אשר לברכת "הרב את ריבנו" לאחריה, יש לזכור כי אין מברכים אותה אלא בציבור).



[1] התפרסם בעלון שבות ב/ז ובדף קשר 172.