הלכות תענית אסתר ופורים

א. היוצאים לפעילות מבצעית בתענית אסתר ויש חשש שהפעילות תפגם בגלל הצום – רשאים לשתות פחות ממלוא לוגמיו משקין. אם בכל זאת אינו יכול להמשיך בפעילות יאכל פחות מכביצה אוכלין. אך גם אם יצטרך לאכול יזהר שלא לאכול סתם להנאתו.

ב. זמן קריאת המגילה בלילה, לכתחילה, מצאת הכוכבים עד עמוד השחר. אם לא קראה עד עמוד השחר אפילו מאונס שוב לא יקרא דאחרי עמוד השחר יממא הוא. (לענין קריאה מפלג המנחה עיין שו"ת בעלון זה)

ג. אין לאכול עד לאחר קריאת המגילה ואם לבו חלש מקילים בטעימה כד כביצה פת או משקים כביצה. ועדיף לטעום מאשר שיקדימו לו קריאת המגילה לפלג המנחה.

ד. זמן קריאתה ביום מהנץ החמה ואם הוא אנוס קצת יקרא לכתחילה מעמוד השחר. זמנה עד שקיעת החמה ואם רואה שלא יגמור קריאתה אלא לאחר השקיעה יקרא בלא ברכה.

ה. בכל המקומות קורין באור ליום ו' וביום ו'.

ו. בפרזים אומרים על הניסים בשמונה עשרה ובברכת המזון ביום ו', ואם שכח אינו חוזר.

ז. מצוות היום משלוח מנות מתנות לאביונים וסעודת פורים ביום ו'. יש לעשות הסעודה בבקר מפני כבוד השבת. אבל תוך י"ב חדש שולח מנות אך אין שולחין לו. ואם הוא עני נותנים לו מתנות לאביונים אך לא דברים המשמחים.

ח. בקריאת המגילה בבוקר אומרים שהחיינו ומכוונים על מצוות היום.

ט. במוקפים: 1. קוראים בי"ד ואין אומרים על הניסים, ומרבים קצת במשתה ובשמחה גם ביום ו'. מתנות לאיבונים חובתה ביום ו' כי "עיניהם של אביונים נשואות למקרא מגילה".

2. בשבת אומריטם על הניסים בשמו"ע ובברכת המזון – אם שכח אינו חוזר.

3. ביום ראשון עושים סעודת פורים מבעוד יום ושולחים מנות.

וחייב איניש לבסומי וכו'.

פורים שמח