בלכתך בדרך[1] / הרב יואל עמיטל

כתב הר"ן במגילה פ"ק:

"ולעניין עיירות המסופקות אם הם מוקפין חומה מימות יהושע בן נון או לא, הורו הגאונים ז"ל שהולכין בהן אחר רוב עיירות, שרובן אינן מוקפות חומה מימות יהושע, וקורין בהן בי"ד. ועוד, שאפילו תאמר שהוא ספק שקול, הוי ליה ספק של דבריהם ולקולא, ונמצא פטורות בשניהם ומבטל ממנו בודאי מקרא מגילה; לפיכך קורא בראשון ופטור בשני".

בפרק ערבי פסחים, בספק איזה מארבע כוסות בעי הסיבה, אם שתיים ראשונות או שתיים אחרונות, פסקה הגמרא

"השתא דאתמר הכי ואתמר הכי, אידי ואידי בעי הסיבה".

וכתב הר"ן:

"ואע"ג דבעלמא קיימא לן איפכא, דכל ספיקא דרבנן לקולא, הכא כיון ללאו מילתא דטריחא היא, עבדינן לרווחא דמלתא, כך פרשו ז"ל. ולי נראה דעל כרחך בעי למיעבד הסיבה בכולהו, דאי ניזיל לקולא, אמאי נקיל בהני טפי מהני, ואי נקיל בתרוויהו, הא מיעקרא מצוות הסיבה לגמרי".

האם קיימת סתירה בדעת הר"ן, או שיש לחלק בין ספק שקול דרבנן, כקריאת מגילה שקורא בראשון, ובין ספק דרבנן של הסיבה, שמיסב בכל ארבעת הכוסות ולא רק בשתיים ראשונות?



[1] פורסם בדף קשר 172.