בלכתך בדרך / יואל עמיטל
מבואר במסכת קידושין דף ו' ע"ב, שמתנה על מנת להחזיר, בתרומה, יצא ידי נתינה, אלא שאמור לעשות כך מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות.
לגבי פדיון הבן מבואר ברמב"ם (ביכורים פי"א ה"ח) שאפשר לפדות ולהתנות עם הכהן שיחזיר.
ולכאורה הרי כיון שהתנה ע"מ להחזיר הרי הוא כמוכר בדמים, ובמתנות כהונה "נתינה" כתיב בהו, ולא מכירה?
הסבר את החילוק בין מכר לכהן את המתנות שזה לא נקרא "נתינה" ובין אם נתן לו במתנה על מנת להחזיר.