דברים כלשונם / הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל

בדפים אלו מתפרסם במלואו מכתב שנשלח על ידי הרב חרל"פ זצ"ל למוה"ר עמיטל שליט"א. עקב האקטואליות שבדברים אנו מפרסמים את הדברים כלשונם.

* * *

ו' אדר א', ה' תרומה תש"ו לפ"ק.

מע"כ העלם הנעלה המצויין מלא ברכת ד',

מוה"ר יהודא קליין נ"י

חביבים עלי דברי דודים ממכתבך היקר, המלאים קשורי קודש, וכבר מבואר אצלי בהד החיים הישראליים, שההשתוקקות הצמאון לדבר ד' מעלה את האדם.

"והוי שותה בצמא את דבריהם", לאמר, כי גם אם מצד קוצר המשיגים לא אפשר לעמוד על המושגים, הנה עצמיות הצמאון מכשירה לבא לידי השגה, להבינם ולהכילם. וגם אלו המושגים העמוקים, שאי-אפשר להשיגם מצד גבהם ועמקם, ומהם שלמעלה מהשגה, גם המה מתיישבים על הלב להנות מאי-ההשגה שלהם, לא פחות מהדברים המושגים, ועוד יותר מזה. – ובאמת כל המושגים הרוחניים העליונים כולם כאחד הם למעלה מכל השגה, ודוקא זה הוא שמביא לידי העריבות והמתיקות לטעום בהם טעם עדן אמיתי, והכל נערך על פי ההתיישבות אל הלב, שהדברים נעשים קרובים אל הלב, ובכגון דא, הבלתי מושג גדול מהמושג. – התיישבות-הלב זו נובעת מרוממות עוז הקודש של האמונה, אשר זה דרכה בקודש להתגלות להאדם בצורתה הנעלמה. – והנעלמים האלו הם יותר מגולים ומוטעמים מהגילויים, וגם יותר מורגשים בחוש, ומהם כל החיות ברוחני בחינת "והחיות הקודש ישוררו", "צדיק באמונתו יחיה".

ובעיקבתא דמשיחא כל הנשמות היורדות ומשתלשלות, מצד פנימיותם הם כולם ספוגי אמונת קודש, נטייתם דוקא אל הנאצל, מה שהוא יותר עדין ובלתי נתפס, זאת אומרת מה שהוא יותר אמת, כי מה שמושג בתור השגה לא יוכל להיות מצויירים כפי האמת, שכן ההשגות באות בהציורים שלנו, ועל-כן דורשים בעיקר למה שלמעלה מהציורים. ובכן מצד החיצוניות הן כל הנשמות של עקבתא דמשיחא מסוד הרגלין, שעליהן נאמר, רגלי' יורדות דרכי מות. – אבל דוקא מפני זה, מפני העביות והגסות החופפים עליהם, נפלא מאד פנימיותם, שמסגולת קודשם להתאחז בעומק קודש האמונה, מקור החיים של חי העולמים ב"ה, ובזה נשמתם גדולה מאוד, והצללים הולכים בעקבות האורות.

והוא מה שאמרו בתקוני זהר: מאן הוא חמרא דמלכא משיחא דרא דמלכא משיחא, דאיהו ביש מלבר – וטיב מלגוו.

וממש כמו דוד מלך ישראל, שמצד אחד הוא חי וקיים לא טעים טעמא דמיתא, ומצד שני "רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לי", והוא אשר עמל לתקן את הרגלין, לפי שמצד בחינת נפשו הי' בחינת הדור של מלך המשיח מסוד הרגלין, והוא אשר פעל למלאות "ואשיבה רגלי אל עדותיך", ובמדרש: בכל יום הייתי אומר למקום פלוני אני הולך, והיו רגלי מביאות אותי לבתי-כנסיות ובתי מדרשות. "רגלי עמדה במישור במקבלים אברך את ד' ". –אבל זה הי' רק מבחינת הנפש, אבל מצד רוחו הי' בבחינת "ולבי חלל בקרבי", "והי' כנגן המנגן, ותחל עליו רוח ד' ". וכמו-כן כל הדור דעקבתא דמשיחא מצד פנימיות, והתקוה גדולה, כי בקרוב נחזה גם בכל הדור, איך רגלם מביאה אותם לבתי-כנסיות ובתי מדרשות.

בערך זה הוא גם כן המושג של חכמת ההנהגה ומעשה-בראשית, שכפי המושג שלנו ההוי'ה היא נמשכת, והצורה של המשכה היא הנרתק של ההתחדשות הבלתי פוסקת. וגם זה כדי להתקשר עם סוד האמונה בלתי מושגת, ובכל זאת דוקא היא מתיישבת אל הלב, ומתענגים על הוד קדשה והדר פליאותיה הרבה יותר ממה שמתיישב אל הלב ההבנה המושגת.

להיות שמגמת ההוי' היא שתתגלה מיכלתו ית"ש, הרי הגלוי הזה יצא תיכף בעת התחוללות של ההוי', ועל-כן אם אמנם ההוי' היא מתחדשת: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" – "לעולם ד' דבריך נצב בשמים" – הרי מצד הגילוי הוא בחינת המשכה, כי מה מתחדש בגילוי כוחותיו מה שלא נתגלה בבראשית.

נמצא כי אף אמנם ההוי' מתחדשת, הגילוי הוא נמשך. ולולא החטא הקדום, היה גם הגילוי מתחדש יחד עם התחדשות ההוי'. מרגע לרגע גילויים חדשים. "חדשים לבקרים רבה אמונתך". רז של העתיד "עתידה אשה שתלד בכל יום", ולאו דוקא אשה, אלא כל היש וכל הנמצא תתחדש בהויות חדשות, גילויים מגילויים שונים עד אין חקר ואין סוף, - אלא שהחטא עיכב, והגילויים הם מצטברים ונשלמים על ידי ההעלם של הנרתק, כאילו הוי' נמשכת, והרי זה להגילוי הנעלמים האלה בבחינת זריעה בבטן האדמה, שמתוך ההעלמה שמה באים הצמחים והגידולים.

כמובן, שכל אלה הדברים עמוקים מאד, ולא יוכלו לקלטם במהירות. – וד' יהיה עמנו ויעזרנו ע"ד כבוד שמו להיות חבוק ודבוק בו לעולמים.

והצעירים הנגשים אל ד', הישרים בלבותם, עליהם לשמור את השקידה בלימודי ההלכות, הנגלים שהם כלפי הלמודים הרזיים כגוף לנשמה, שכשם שא"א לנשמה להיות בעולם בלא גוף, כן אי-אפשר לרזיות בלא נגלות, וההעמקה בהם ברוח קודש להרגיש כי משתעשעים בתורת ד', ומה שעשה הקב"ה לפני היצירה, אנו עושים כהיום. ולזה מסוגל מאד לשמור שלא להפסיק בלימוד להפטר מגחלי רתמים, יחד עם הישרות המדות. כל זה פועל הרבה להתעלות ולהשתלמות גם בחלקי התורה של הרזיות.

ידידך המאחל לך כל הטוב והנעם

חותם בצפיית ישועה קרובה

יעקב משה חרל"פ.