אלי תבל ועריה / ר' משה חיים לוצאטו זצ"ל
אלי תבל ועריה,
אלי עמה ושריה,
ביום
צרה כמבכירה,
כאוב תתן אמריה.
עלי מאור אשר חשך
ביום עברת
שבריה;
ועל ארון אשר לֻקח,
הדר חמדת כתריה.
עלי מעין אשר נסתם
ובוש מבחר
נהריה:
ועל נזר אשר הוסר
גאון ישרי טהוריה.
עלי צדיק אשר סכך
כעץ על כל
עבריה;
ועל אוצר סגֻלות דת
ומחמד סוד סתריה...
עלי הדרת פני חמה
אשר כסו
עפריה;
ועד זהב אשר הועם
בתוך מסגר קבריה...
עלי טוב שם כשמן טוב
אשר תורק
שעריה;
ועל גבור בפרצה קם
וחזק כל גדריה...
עלי אנחת מתי יערה
ביום רוו
מרוריה,
ועל שבר אשר נשבר
לבב חכמי בחיריה.