אלי תבל ועריה / ר' משה חיים לוצאטו זצ"ל

אלי תבל ועריה,
אלי עמה ושריה,
ביום צרה כמבכירה,
כאוב תתן אמריה.

עלי מאור אשר חשך
ביום עברת שבריה;
ועל ארון אשר לֻקח,
הדר חמדת כתריה.

עלי מעין אשר נסתם
ובוש מבחר נהריה:
ועל נזר אשר הוסר
גאון ישרי טהוריה.

עלי צדיק אשר סכך
כעץ על כל עבריה;
ועל אוצר סגֻלות דת
ומחמד סוד סתריה...

עלי הדרת פני חמה
אשר כסו עפריה;
ועד זהב אשר הועם
בתוך מסגר קבריה...

עלי טוב שם כשמן טוב
אשר תורק שעריה;
ועל גבור בפרצה קם
וחזק כל גדריה...

עלי אנחת מתי יערה
ביום רוו מרוריה,
ועל שבר אשר נשבר
לבב חכמי בחיריה.