מכתב לקו / משה דוד פאלוק

גם כשהאצבע על ההדק – מתפללים, לומדים, אוכלים וישנים. מעובדה זו ניתן ללמוד שטרדות הזמן לא יפריעו ולא ימנעו מקיום המטרה. כשם, שלפעמים צריכים אנו להיעזר במשל על מנת להבין את הנמשל, כך צריכים אנו, לפעמים, להיעזר בדבר גשמי גדי שיועיל אח"כ לקיום המטרה הרוחנית. ואמשול משל: קשה לעלות בפעם אחת על שולחן גבוה. לכן, אדם הרוצה לעלות על שולחן גבוה – יעלה קודם על שרפרף ויזכור לנצל את השרפרף רק כאמצעי עזר. אז יכול לעלות ביתר קלות על השולחן שהוא המטרה.

רבי בונם מפשיסחא שאל פעם את רבו – הה"ק החוזה מלובלין – מדוע מרגיש יותר יראת שמים בעיר דנציג שהיא עיר מסחר ונמל בפולניה?

ומתעוררת מיד התמיהה: היתכן שבזמן המסחרי בדנציג – רחוק מרבו – הרגיש יותר יראת שמים מאשר בזמן השהייה עם רבו והחבורה?

ורבו – הה"ק מלובלין – ענה לתלמידו: תדע, שלכל מקום ומקום הוקצבה יראת שמים – לעיר דנציג כמו לעיר לובלין. אלא, שפה בלובלין ישנם הרבה קופצים לקבל יראת שמים. לכן מגיע לך אחוז לפי המקבלים. אולם בעיר דנציג שאין הרבה קופצים לקבל יראת שמים, מגיע לך אחוז גבוה יותר.

כדאי שנזכור איך התורה משבחת את יתרו כהן מדין. למרות שרכש הרבה יראת שמים במדין עיר מגוריו, בכל זאת העדיף יתרו ללכת למדבר ולהיות עם הרבה מתלמידיו של מרע"ה גם שעל ידי זה יגיע לו פחות יראת שמים מאשר בעיר מגוריו.

כמו כן, אתם המגוייסים – מחוץ לכתלי בית המדרש – בודאי רוכשים ומרגישים בהרבה יראת שמים והתלהבות. אני מאחל לכם שתחזרו בקרוב לכותלי בית המדרש להיות ביחד עם חבריכם הרוכשים יראת שמים מפי ראשי הישיבה שליט"א ואפילו שע"יז יגיע לכם פחות יראת שמים והתלהבות ממה שמגיע לכם מחוץ לכתלי בית המדרש.

ביום חמישי "זאת חנוכה" בקרו הוריכם בישיבה, ואנו ערכנו לכבודם כמגיע להם, כבוד יפה וסעודה חגיגית כמגיע למי שיש לו בן יגע בתורה.