האם מלאכות שבת לצורך בטחוני נחשבות כמלאכה שאינה צריכה לגופה?[1] / הרב יהודה עמיטל
הואיל ושמעתי מחייל בן תורה בשם אחד הרבנים המובהקים, כאילו בתנאים מסוימים ניתן לצרף כסניף את שיטת המהרי"ק, שכל מלאכה בשבת שנעשית לצורך בטחוני דינה כמלאכה שאין צריכה לגופה - דבר שלעניות דעתי אינו ניתן להיאמר, מצאתי לנכון להעתיק בזה קטע מתשובת הגאון הרב משה פיינשטיין שליט"א (זצ"ל) (אגרות משה חלק אורח חיים סימן קכא).
"עיינתי במהרי"ק סימן קלז דמחדש דעובדא דנכרי שאמר לישראל "קטול לי אספסתא ושדי לחיואי ובשל לי קדרה בשבת ואי לא קטלינא לך" (יבמות דף קכא ע"ב) היה לרבי שמעון רק איסור מדרבנן מטעם שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה כמו הריגת מזיקין. ולכאורה תמוה דהא בין טעם רש"י ובין טעם תוספות (שבת דף צד ע"א) אין שייך בכאן דטעם התוספות דצריכה לגופה הוא לצורך שהיה במשכן, והריגת מזיקין אין צריכין להם ובמשכן היו צריכים לעורות, הרי הכא צריך שהתבשל לצורך אכילת אדם ולקטול אספסתא לצורך אכילה דבהמה ומה לנו מה שלא היה עושה המלאכה לצורך זה בלא פחד מיתה על כל פנים עתה עושה לצורך אכילה שזהו צורך גופה הצריך במלאכה דשבת. ואף טעם רש"י דאינה אלא לסלקה מעליו גם כן הוא רק לענין עצם המלאכה שצריך שיהיה לתכלית איזה צורך ותועלת ולא לתכלית שאינו צורך ותועלת בעצם ואם כן אף בבישל וקצר לצורך עכו"ם מפני פחד מיתה נמי הא עצם המלאכה עשה לצורך ומה לנו מצד איזה טעם רוצה לעשות המלאכה. ומאי שנא מעשיית רפואה לצורך חולה דנחשב צריך לגופה אף שברצונו לא היה רוצה בזה משום דמכל מקום אחרי שנחלה וצריך לרפואה נחשב הבשול ושחיקת הסממנים צריכה לגופה. ועיין החידושי הרמב"ן בשבת (שם) לענין תופר יריעה שנפל בה דרנא דנחשב צריכה לגופה אף שברצונו לא היתה נופלת שם דרנא דמכל מקום כיון שנפלה צריך הוא לגופה של תפירה ונהנה בה עיין שם, והכי נמי ברפואה ואם כן גם בבשל וקצר מצד פחד העכו"ם על כל פנים אחרי שצריך מצד הפחד הרי הוא לאכילה שהיא צורך המלאכה.
וצריך לומר דכוונתו דכיון שהוא מצד פחד העכו"ם אין נוגע לו כלל מחשבת העכו"ם שהוא לאכילה דמחשבתו היא להנצל מהפחד במה שיעשה הבשול והקצירה והוי זה כמבשל וקוצר שלא לצורך כלל אלא לזרוק לים שיש להחשיב כמלאכה שאינו צריך לגופה, דלדידיה אינו כלום צורך האחר כשאינו רוצה בצורכו ולא דמי לעושה לצורך אכילת אחר שרוצה בהנאתו שודאי נחשב צריכה לגופה משום דאכילת האחר שרוצה בזה הוא צורכו אבל הכא אין אכילת העכו"ם צורכו אלא סלוק הפחד צורכו שזה הוא רק בהמעשה שעושה אף בלא תכלית שיאכל העכו"ם".
דומה שהדברים ברורים ואין צורך להוסיף עליהם.