שתי הערות לגליון י"א / מאיר מדן

1) הכותרת של דברי מהר"י עמיטל שליט"א צורמת את האוזן ודוקרת את העין: "שו"תים בענינא דיומא". למימי הגאונים מחברים חכמי ישראל קובצי שאלות ותשובות וקוראים להם 'שאלות ותשובות' או פשוט 'תשובות' ובר"ת שו"ת, שמשמעו: שאלות ותשובות. גוף המילה שו"ת הוא לשון רבים, ומעולם לא יצרו צורה מבחילה כמו "שו"תים" יש שו"ת הרשב"א, שו"ת הר"ן, שו"ת נודע ביהודה, שו"ת חתם סופר אך לעולם לא "שו"תים של הרשבא" או "שו"תי הרשבא". למה חדוש גרוע זה. לצערי שמעתי מילה משונה זו גם מפיהם של תלמיד הישיבה שלנו, ומצוה לעקרה מן הדיבור ומן הכתב. בכתב אפשר לומר שו"ת, ובעל פה רק את המילים במילואן "שאלות ותשובות".

2) בתשובה האחרונה של כבוד הרב שליט"א, בענין ברכה מעין שבע בליל שבת יש להוסיף: לא רק "וכמדומני שכך נוהגים הספרים", אלא שכך הוא המנהג בירושלים, כפי שמעיד מהר"ימ טוקצינסקי ז"ל, גם בספר ארץ ישראל סי' ב', ס"ק ג' וגם בס' עיר הקודש והמקדש חלק ג', פרק כ"ה, סי' ד' ס"ק ג' (עמ' שד"מ), וז"ל: "בירושלים אומר הש"ץ ברכה מעין שבע... גם בבית שאין שם ס"ת ואיננו מקום קבוע לתפילה, ולא כשאר דוכתי (הנאמר בטוש"ע רס"ח סי' י') והוא מתקנות ירושלים (סי' תקנות ירושלים סי' מ"ז)" עכ"ד.