דברים כלשונם... – מתוך מכתב / ר' משה דוד פאלוק
בס"ד כ"א כסלו התשל"ד
ישיבת הר עציון
בחוג המשפחה
ממשה דוד, "ודע מה שתשיב".
"בהעלון" מחודש כסלו הבאתם שגברת אחת בין המטיילים של ארגון חברי ההגנה שאלה את בחור ישיבה באח"צ י"ג כסלו מה התכלית שלו שיושב ולומד בישיבה ללא השכלה וללא פרנסה – מה התכלית – אני כאן מביע דעתי למה בחור ממשיך ולומד בגיל מבוגר בישיבה היות שהתכלית שנבראנו בעולם הזה הוא לעבוד השם יתברך עי"ז שלומדים תורתו הקדושה ומתעמקים בדעות הקדושים שמובא בחז"ל ועי"ז מטהרים המחשבות ומתדבקים בהקב"ה שהקב"ה והתורה ועם ישראל הם אחד. וגם עלינו לדעת את חוקי התורה בכדי לדעת לקיימם ובהתורה נמצאים את דרכי המוסר שקבלו ממשה רבע"ה מפי הקב"ה ובדרך כלל מי שלומד התורה רוצה ומישם מה שלומד חוץ ממה שהיצר הרע מתגבר לפעמים על הלומד תוה"ק הלימוד הוא לא להיות משכיל והשכלה לבד לא מכריח להפשיט האברים לקיים מה שהשכיל אבל הלומד תוה"ק כן מכריח את השכל והכלי מעלה לקיימם והלימוד בעצמו הוא התכלית הכי גדולה שלזה נבראנו בכדי להכיר ולהתדבק בבורא יתברך והלואי שהיינו יכולים את כל שנות חיינו להתעמק בדברי חז"ל בלי ההפרעות הגשמיות.
וכעת בעניין פרנסה רוב רובם של תלמודי חילוניים ואפילו מלומדי תורה מתפרנסים ממה שאפשר לפי הזמן והמקום ולא רק לפי מה שהכינו עצמם בהכנה עם מקצוע מסויימת. וגם כן! מקצוע! זה ברור שבחור ישיבה תופס יותר מהר מקצוע ממי שרק יתחיל לא משנה אך התחיל בגיל צעיר או בגיל יותר מבוגר אף פעם לא מאחר הזמן. לפי זה יותר טוב שהשנים הראשונים בבגרותו ממשיך בישיבה ממה שידאג ויתן לזה כמה שנים שאין להם תחליף אח"כ.