השבוע לפני חמש שנים / ישעיהו יחיאלי[1]

יום א', ג' כסלו

הגענו. התמקמנו. מרגישים עצמנו כמו בבית (אחרי הטירונות...). החזון הפך למציאות, הישיבה בכפר עציון פצחה ברנה! חנן נתן שיחה שבוודאי לא תשכח: "זכאים הרי חברון שישמע בהם קול תורה". מי יתן ולא נאכזב! יהיה המקום נקודת אור וזרקור שיזהיר באור תורה ממרומי הרי חברון!

נבחרה ועדת חברים. ארוחה ראשונה. עריכת השולחן היתה כל כך אישית ומלבבת. גשם נוראי. הסדר הראשון. אכן, העינים נפכחות והגשמת חזונם של רבים וטובים נראה בברור. עוד ישמע...

יום ב', ד' כסלו

ב-6:15 אַפ על הרגליים. בעוד רבע שעה מתחילה התפילה. ב-8:15 אחרי ארוחת הבקר התחיל השעור ישר לענין. אור לארבעה עשר בודקין... אחרי השעור סדר עד 12:45, מנחה, ארוחת צהריים. הפסקת הצהריים מנוצלת להרהורים. בשעה 3:00 שעור של הרב עמיטל בספר הכוזרי. סדר המסתיים ברבע שעה של מוסר. ב-7:00 תפילת ערבית. ארוחת ערב. ב-8:15 סדר. בכוונה לא נקבעה לנו שעת מינימום לסיומו ואיש הישר בעיניו יעשה...

בערב יצאנו לשמירה ראשונה, הרגשה טובה לשמור עם עוזי ולא עם F.N וחגור ותחבושת אישית ופנקס שבוי...

יום ג', ה' כסלו

שעור עם חנן בספר שמואל. חברי הועד התכנסו בחדרו של יואל לפגישה עם נציגי המשק. נפתרו בעיות טכניות שונות: דואר, תיקונים, שעות מקלחת...

יום ד', ו' כסלו

שעור עם הרב עמיטל בשמונה פרקים לרמב"ם. באמצע סדר בקר זכינו לביקורה של הנהלת הישיבה שבאו לראות את "עץ-החיים" שהם תומכיו. נקוה שיצאו מאושרים.

יום ו', ח' כסלו

שעור עם חנן בגמרא. אנו מסיימים את השבוע הראשון במזג אוויר חרפי מאד וה"ניסנים" לא כ"כ עומדים במבחן. הגשם חזר ופה ושם הגג דולף. ב-12:00 הסתיים הסדר ולאחר הארוחה נגשנו לנקוי החדרים ולסדורי שבת. אחרי תפילת ערבית ושיחה של יואל וסעודת שבת התקיים שעור ב"אורות" שניתן ע"י יואל.

יום ז', ט' כסלו

ב-8:00 תפלה ולאחריה סעודת שבת. בשעת צהריים סיירנו בסביבה ובמשק עם חנן כדי לדעת על המקום בו אנו יושבים. מזג האוויר האיר לנו פנים...

יום א', י' כסלו

שעור עם הרב שביב בתהילים. בעתון ה"צופה" הופיעה הודעה על אישור הקמת אגודה עותומנית: "הישיבה בהר עציון". מענינת העובדה שכתובת האגודה: הר"ן 8 ירושלים. התברר שזו כתובתו של אחר מחברי ההנהלה ואין רושמים אגודות מעבר לקו הירוק...

יום ד', י"ג כסלו

טיול של ארגון חברי ההגנה פקד את האיזור היום. כמה מהם אף נכנסו לבית המדרש. גברת נכבדה אחת אזרה עז וגשה ל"ראיין" את יהודה שוורץ.

- אתה נראה לי בן 23, אתה יושב, לא צבא, לא השכלה, לא פרנס, אז מה התכלית?!

הבחור ענה לה כדבעי, ואולי שוכנעה...