מכתב לקו

מעניינת היא העובדה כי פעמים הרבה בהיסטוריה הישראלית הפכה המלחמה ביהודים, ביהדות, או על א"י למלחמה על ירושלים. עליה נתרכז המאבק, כי חשו האויבים שהיא היא נשמת ישראל – העם והארץ.

הד קל למאורעות הכבוש הרבים מחד גיסא ולקשר המיוחד של עם ישראל וירושלים מאידך גיסא, ניתן לשמוע בקטע הבא:

"חוט סיפורם של עם ישראל ושל ירושלים ניתק לסירוגין ע"י שורה ארוכה של כובשים – מצריים, אשורים, בבליים, פרסים, תלמיים, סלבקיים, רומיים, מוסלמים, סלג'וקים, פאטימים, צלבנים, סראקים, מונגולים, מאמלוכים, עותומנים. ואעפ"כ... לא ניתק הקשר ביננו לבינה. קשר יחיד במינו הוא זה. בכל שנות הגלות הארוכות, מכל קצוות תבל, נשאו אבותינו בליבם את החלום לשוב לציון... אין בכל ההיסטוריה כולה מקבילה לקשר מיסטי מעין זה. בלעדיו לא היתה קמה מדינת ישראל היום". (אתרים הסטוריים בישראל / מ. פרלמן – י. ינאי, עמוד 17).

הצגת עובדות פשוטה של חוקרים, והערה בצידה.

הערכה אחרת, מעט סופר גרמני, המציג עובדות וכיווני מחשבה:

"...שום דבר לא יסיטני מאמונתי כי ברית המועצות זוממת לכבוש את העולם – באמצעות "מינכן" חדשה, אם תצליח, ואם לא תצליח – באמצעות הכח. ישראל היא כיום המכשול היחיד הראוי לשמו על הדרך להשתלטות ברית המועצות על העולם. מבחינה מוסרית היא ענק, - ומבחינה צבאית, כמעט ענק – ולכן ישראל היא מטרה רצויה, כיון שרק המושג "ישראל" מקשר בין האנטישמים הפאשיסטים ובין מנתצי החברה הקומוניסטים" (מעריב, כ"ח תשל"ד).

ומדרש חז"ל המציג כיוון אלוקי, הנותן דירוג פנימי לעובדות, והחודר מעבר למגבלות הזמן.

"אמר רב לוי: אוי להם לרשעים שהם מתעסקין בעצות על ישראל וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך. עשו אמר: שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה אני איני עושה כן אלא "יקרבו ימי אבל אבי". פרעה אמר שואה היה עשו שאמר "יקרבו ימי אבל אב" ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו אני איני עושה כן אלא עד דאינון דקיקין תחות כרסיה דאמהון אנא מחנק יתהון הה"ד: "וראיתם על האבנים... כל הבן הילדו היאורה תשליכוהו". המן אמר שוטה היה פרעה שאמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ולא היה יודע שהבנות נשאות לאנשים פרות ורבות מהם אני איני עושה כן אלא "להשמיד להרוג ולאבד". אמר רב לוי אף גוג ומגוג לע"ל עתיד לומר כן שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקין בעצות על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים אף אני איני עושה כן אלא בתחילה אני מזדווג לפטרון שלהם ואח"כ להם הה"ד: "יתיצבו מלכי ארץ". א"ל הקב"ה רשע לי באת להזדווג חייך שאני עושה עמך מלחמה הה"ד: "ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה" וכתיב: ויצא ה' ונלחם בגויים ההם", מה כתיב תמן: "והיה ה' למלך על כל הארץ". (ויקרא רבה כ"ז).