שאלות בדיני שבת במצב מלחמה / הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל
מתוך שו"ת היכל יצחק, או"ח, הלכות שבת, סימן לד
(להלן המשך השו"ת של דב קנוהל מטעם קבוץ כפר עציון בכ"א שבט, תש"ח. את החלק הראשון של השו"ת הבאנו בגליון הקודם - עלון שבות, שנה ה', גליון ו').
לכבוד הרבנות הראשית לא"י ירושלים
למעכ"ת הרבנים הראשיים שלום ויקר!
הננו פונים בזה במספר שאלות אשר התעוררו אצלנו בזמן האחרון, עקב תנאי השעה הנוכחית, ונבקש הוראות ברורות למען נדע איך להתנהג.
היות וקשרינו עם העיר הם מקריים וקשים מאד, - אי אפשר לכוון את צאת השיירות אלינו, בימים הרצויים לנו, אלא יש לנצל כל הזדמנות אפשרית והנראית כרצויה מבחינת הבטחון. וכך קרה כבר פעמים מספר, כי שיירות הגיעו אלינו ביום השבת והן צריכות באותו היום לחזור העירה. בקשר לזאת התעוררו אצלנו מספר שאלות:
א) איך לנהוג בפריקת המשאות מהמכוניות.
ב) המותר לנו להחזיר במכוניות חביות לדלק וכלי אריזה שונים, - אשר בלעדם קשה יהיה להשיג בעיר דלק או הספקה.
ג) מה דינם של בגדים וחפצים אשר נשותינו וילדינו השאירו כאן והן מבקשות להעבירם באופן תכוף, מפאת המחסור בהם, איך לנהוג בענין, - במקרה של שיירה החוזרת לירושלים בשבת.
ועכשיו בענין כללי:
ד) קשיי התחבורה הם חמורים. בעת ההתקפה הגדולה בג' שבט היו בגוש, פצועים אשר הרופאים המקומיים לא יכלו לטפל בהם ובתנאים הרגילים לא היה שום סכוי להעבירם לבית החולים בעיר. עקב זה הוחלט להכין מקום לנחיתת אוירונים בעת הצורך. האנשים שעבדו בטרקטורים בהכשרת השטח פנו ביום ששי ואמרו כי לגמר העבודה זקוקים עוד ליומיים שלשה ובקשו רשות לעבוד גם בשבת, - בהתחשב כי אין אנו יודעים מתי שעת הצורך יכולה להתקרב. הדעות ביננו היו חלוקות ולבסוף סוכם - כן לבצע את הדבר, בהתחשב בחשיבותו מבחינת הבטחון.
נא להודיע לנו איך לנהוג במקרה דומה לזה בעתיד.
אנו מקוים כי כת"ר הרבנים הראשיים יעיינו בכל שאלותינו ויודיענו ברורות על כל שאלותינו ובהקדם.
בכל הכבוד
דב קנוהל.
תשובות:
ב"ה. לאחינו היקרים אנשי כפר עציון, ה' יגן עליכם ולא יאונה לכם כל רע ותזכו לישועה השלמה במהרה!
התשובות לשאלותיכם מיום כ"א שבט תש"ח:
לשאלה א'
במצב הנוכחי הלא המשאות יש בהן משום פקו"נ, שאם לא תפרקו יש סכנת רעב, ח"ו, כי מי יודע מה ילד יום, ואם לאח"כ לא יעברו ימים רבים ללא אספקה, וע"כ מותר.
לשאלה ב'
בעצם החזרת חביות לדלק וכלי אריזה שונים אין בזה אלא משום מוקצה או עובדין דחול, והדלק וכלי אריזה צורך הכרחי, בשבילכם. ואם ע"י כך יהודים מחללים שבת בהובלה וגם מלאכה דאורייתא באוטובוס או מכונית, אבל החזרה לעיר היא ג"כ צורך פקו"נ, ועיין לקמן סעיף ז'. וע"כ התשובה היא מותר.
לשאלה ג'
אם הבגדים וכדומה יש בהם צורך הגנה על הבריאות של הנשים והילדים, כגון בגדי חורף והם נמצאים בדירות קרות, כמו שנמצאים כאן הרבה בירושלים, בבתים שאי אפשר להסיקם מע"ש, אפשר להתיר, שהצינה יש בה חשש גדול הכל חולים אצל צינה, ובפרט הילדים הרכים והנשים המטפלות בהן, הן ג"כ עלולות להחלש ח"ו וחיי הילדים תלויים בבריאותם, ועוד שהשיירא מוכרחת לחזור העירה בשבילכם, כנ"ל, שחזירתם ג"כ כרוכה בפקו"נ, וחוץ מזה הרי הם בבחינת יוצאים להציל, ואפילו אם היו שואלים שאלה, היינו מתירים להם לחזור, כדי שלא להכשילם לעתיד לבא [רמב"ם פרק ב' הלכה כ"ג], שאם לא יוכלו לחזור בו ביום, ימנעו מלילך למקומכם, וביותר כנ"ל שהם מוליכים אתם בחזרה דברים שיש בהם בשבילכם צורך פקו"נ בשביל העתיד כנ"ל בסעיף ב', ועוד, שבכל שעה יש סכנה שמא יתגבשו האויבים בדרכים ומחר, ח"ו, לא יוכלו לעבור ויהיו בסכנה עצומה.
לשאלה ד'
במקרה דומה לזה בעתיד - אם לא תספיקו לעשות מלפני השבת, וכשלפי שיקול דעתכם יש לחוש להתנפלות פתאומית באופן שתוכל להתפתח סכנה לגוש, ע"י השביתה בשבת מהמלאכה הדרושה, מותר לכם. ואם אפשר לעשות כל פעולה ע"י שני בני אדם באופן שזה לא יאחר את הקצב הדרוש - מותר לכם. ומובן שתיכף לגמר המלאכה, השבת חוזרת לכל תוקפה.
בברכה ובתפלה לשומר ישראל לשמרכם ולהצילכם ולהגן עליכם למענכם ולמען בית ישראל כולו
אחיכם
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
ראש הרבנים לישראל.