בחוג המשפחה / משה דוד פאלוק
כן. גם אני משה דוד פאלוק, מנהל המטבח שלכם, כבר רושם בעלון הישיבה, עד כדי כך הגענו!
באולם הישיבה השטענדרים עומדים דום ומחכים שתבואו בחזרה להניע אותם הלוך וחזור. היות שרק בזמן תפילת הלחש או בזמן שישנן בלילה כמה שעות למנוח עמדו דום. וכעת מחכים ומקוים שבהקדם יחזרו למסלולם הרגיל והנעים.
בחדר האוכל רוב רובם של השולחנות נקיים ללא שפשוף ומתגעגעים למלאות תפקידם שתסובבו על ידם ואפילו שתלכלכו אותם ואחרי כן לקבל ממכם השפשוף העדין.
לעובדות המטבח משעמם שבאופן פתאומי הופסק הרעש והדרישות שלכם, כמו כן חסרים הנודניקים ומחכים בכליון עינים מתי תוכלו לענות לכם – "אין יותר".
בחורי הישיבה ואזרחי חוץ לארץ ממלאים תפקידם מעל למאה אחוז בשקידתם בלימודיהם באולם הישיבה, ומתפללים לשלומכם ולשלום כל צה"ל.
חבר'ה! במחסן במפרסת ע"י המטבח כבר הכנתי משקה לרוב מכמה סוגים שאתם אוהבים ואפילו יין וקוניאק טוב כך כדי לקבל פניכם בשמחה וריקודים.
יעזור הש"י שזה יהיה בהקדם ולקבל פני משיח צדקנו בב"א, ותרשו לי להביא פרושים על המלחמה הראשונה שניהל אברהם אבינו ע"ה בפרשת לך לך (ט"ו א') "אחר הדברים האלה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד".
פירש"י:
(ב"ר) אחר הדברים האלה: אחר שנעשה לו נס שהרג את המלכים, והוא דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי לכך אמר לו המקום: אל תירא אברם אני מגן לך מן העונש שלא תענש על כל אותן הנפשות שהרגת. ומה שאתה דואג על קבלת שכר, שכרך הרבה מאד.
דעת זקנים מבעלי התוספות:
אל תירא אברם – נמצא כשהרג את המלכים נתירא שמא נתמעטו זכויותיו. אמר לו יתברך, בערת קוצים מן הכרם, אל תירא אנכי מגן לך.
ספורנו:
אל תירא אברם – אל תירא שינקמו ארבעת המלכים ממל. שכרך – לא רק שהתמעטו זכויותיך... אבל יש לך שכר לפעולותיך. הרבה – בעולם הזה. מאד – לחיי העולם הבא.
כמאמרם, דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעוה"ב, מהם גמילות חסדים.
אבן עזרא:
אנכי מגן לך – אנכי הייתי מגן לך והצלתיך מיד המלכים, גם אתן לך שכר שנדבה רוחך להושיע בן אחיך במתי מעט ונשענת עלי.
בכתב סופר:
וישמע אברם כי נשבה אחיו – במדרש משמועה לא יירא, זה אברם שמוך לבו לא יירא שנאמר אל תירא אברם ונ"ל להעמיס זה בתפילת דוד המלך ע"ה בקרוב אליו מרעים וכו' המה כשלו ונפלו... אם תחנה עלי מחנה וכו'... בזאת אני בוטח. אבל אחת שאלתי מאת ה' וכו'... שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה'... היינו שבטוח לבו ולא ירא מאויביו כי לא יניח שבט הרשע, אבל דאג שבזה יקבל שכר מצוותיו עבור שישב בבית ה' כל ימי חייו ולא יזכה לחזות בנועם ה' בעוה"ב, ולכן התפלל אחת שאלתי וכו' שבתי בבית ה'. לא אמר שאשב כי זה בחירתו אלא כך התפלל מה שאשב בבית ה' לא יאבד שכר עבור שיצילו ה' מכף אויביו אלא שיהיה שכרו כדי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו בעוה"ב כנ"ל. והנה כן היה באברהם מיד כששמע שנשבה אחיו הלך ללחום ולא עלה דאגה ופחד בלבו אולי ינוצח כי סמך לבו לבטוח בה' ואחר שנצח ונפלו בידו עלה דאגה בלבו אולי קבל שכרו כדפירש רש"י ואמר לו ב' אל תירא אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד בעוה"ב וכו'.
חזקוני:
אחר הדברים האלה – שהרג אברם את המלכים האלה נתיירא פן יתאספו עליו שאר האומות כדכתיב ביעקב ונאספו עלי והכינו וכו', אמר לו הקב"ה אל תירא אברהם מקרב עם המלכים האלו, אם הצלת את לוט מידם אנוכי מגן לך מהם. ולא עוד אלא ששכרך הרבה מאד על שבטחת בי יותר מכמה שרצה מלך סדום לתת לך ועל שטרחת להציל קרוביך.