בלכתך בדרך / יואל עמיטל

"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב – וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין,אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח:).

מפשט הגמרא משמע שיש מצוה בפני עצמה לאכול בתשיעי, שאינו קשורה בעינוי יום הכיפורים עצמו.

אבל הרא"ש כתב (יומא פ"ח ס' כ"ב) "והכי פירושו דקרא ועיניתם את נפשותיכם, כלומר הכינו עצמכם בתשעה לחדש להתחזק באכילה ושתיה כדי שתוכלו להתענות למחר וכו'".

ישנן שתי נפק"מ – הפוכות – משני האופנים הנ"ל של מצות אכילה בערב יוה"כ: א. אם נשים חייבות במצוה זו, או פטורות משום מ"ע שהזמן גרמא. (ע' שו"ת רע"א סי' ט"ז). ב. האם חייב במצוה חולה מסוכן שאינו יכול לצום ביוה"כ. (כתב סופר או"ח סי' קי"ב)

מהן הנפ"מ בשני המקרים הנ"ל?

ה"מנחת חינוך" דן האם מצות האכילה היא בכזית, כשבת ויו"ט או בככותבת (שהוא שיעור שיתבא דעתיה) כיום הכיפורים , האם שאלה זו קשורה בשאלה הנ"ל?