הגאולה והתשובה[1] / הרב יהודה שביב

מהלכה של הגאולה וענינה קשור הוא קשר מהותי אל התשובה. על קשר זה דובר רבות בתורה:

"ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו... בכל לבבך ובכל נפשך. ושב ה' אלוהיך את שובתך ורחמך...".[2]

אמורים הדברים ביחס לעם וארצו וביחס לעולם כולו.

"אור העולם כולו וחידושו לכל צורותיו בכל זמן ועידן בתשובה הוא תלוי, וקל וחומר אורו של משיח וישועתן של ישראל, תחית האומה והארץ, השפה והספרות, שהכל ממקור התשובה יוצא. וממעמקים אל מרומי התשובה העליונה יובאו."[3]

ובלשון אחרת:

"תשובה – מילה זו היא הגואלת והיא תגאל אותנו" – אגרת הטהרה.

ושם:

"הארת התשובה החיה והמושכלת המוכרחת לבוא מתוך זהרה של תחיתנו הלאומית... ותשובתנו תשובה של חיים היא תשובה של דעה, מחשבה, רגש רעיון ומעשה".

משום כך מדבר הרב על

"המפתח הגדול של הגאולה שהיא התשובה"[4]

ולכן קורא הרב אל הצבור על כל פלגין,

"הקשיבו נא אחים יקרים ושימו את מפתח הזהב הזה, מפתחה של הגאולה האמיתית, התשובה על לבככם."

ומדוע צריכה הגאולה לתשובה, מדוע לא תבוא בהתעוררות החפץ העליון לבד באשר

"אין שום ישועה שלימה באמת, כי אם אותה שהנושע פעל להופעתה בפועל ידיו".[5]

הגאולה בהפיכת יגון התשובה לשירה

להביאה לגאולה תוכל התשובה, רק לכשתהיה כח פועל חיובי על העתיד ולפיכך

"אנחנו חייבים להתאזר בגבורת נשמה, בכוחה של שירת התשובה. כל היגון שלה מוכרח להתהפל אצלנו לשירה רעננה, המחיה ומעודדת, המנחמת ומרפאה. ואל תהיה לנו התשובה עם כל הגיונותיה חטיבה נעימה ומתוקה, שנהגה בה תמיד, ועל פיה נסדר את כל מצעדי חיינו, לטובתנו הפרטית והכללית בעולם הזה ובעולם הבא, ולגאולת הפרט ולגאולת הכלל כולו, לתחית האומה ולשיבת שבותה כימי עולם וכשנים קדמוניות."[6]

תשובת הדור

כל תקופה ותשובתה, כל דור ודרכו המיוחדת בתשובה. כשמדברים על תשובה יש להתבונן היטב בטיבם ובמהותם של הדור והתקופה. ועל כן, בדור התחיה,

"אם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה, ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתותה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו."[7]

ודרך התשובה של דור הגאולים היא;

"בשמחות וגיל, בלא שום דרך עוצב, וברוח עוז וגבורת רעם, במסילות – קודש סלולות ומסוקלות, בכח התגלות ניצוצי אורות של יפי גאולה המתגלה לנו בכל עת, בארץ החיים ע"י קץ המגולה של הרי ישראל הנעבדים ונזרעים, הנושאים פרי וענף לעם ד' אשר דרשוהו."[8]

הארת רוח ישראל על עולם המעש הישראלי

הנהרת מפעל הבניה והיצירה אשר בארץ באור הרוח היהודי השורשי, הוא שיביא לתשובת אמת ולגאולה שלימה לאומה.

"האומה שלנו תבנה ותתכונן, על תשובה לאיתנה למכונות חייה כולם, ע"י מה שהאמוניות שלה, היראיות שלה, דהיינו התוכן האצילי המקודש אלוקי שלה יתפשט יתגבר, ישתכלל ויתאמץ. כל בוני האומה יבואו לעומק האמת של נקודה זו, ואז בקול מלא גבורה ועוז יכריזו על עצמם ועל עמם בקול גדול: לכו ונשובה אל ה'. והתשובה תשובת אמת תהיה, והתשובה מכון גבורה תהיה. והתשובה תתן עוז ותעצומות לכל הסעיפים המעשיים והרוחניים, לכל ההליכות כולן הדרושות לבנין האומה ושכלולה, ליקיצתה לתחיה, להתעודדות עמדתה. העינים תפקחנה, הנשמה תזך, אורה יבריק, מעופה יתגדל, ועם נברא יקום, עם גדול עצום ורב, אור אלקים עליו וגדולת לאום לו, כלביא יקום וכארי יתנשא."[9]

הגאולה והתשובה מובטחים

תלותה של הגאולה בתשובה אין בה כדי לערער אף במשהו בוודאותה הברורה של הגאולה באשר אף התשובה מובטחת היא.

"העולם מוכרח הוא לבוא לידי תשובה שלימה. אין העולם דבר העומד על מצב אחד, כי אם הולך הוא ומתפתח. וההתפתחות האמיתית השלימה מוכרחת היא להביא לו את הבריאות הגמורה, החומרית והרוחנית, והיא תביא את אור חיי התשובה עמה."[10]

"וסוף הכל לשוב לתקון, וקל וחומר שישראל מובטחים ועומדים לעשות תשובה.[11] להתקרב אל הרצון המקורי שלהם, להגשים בחיים את טבע נשמתם."[12]

השיבה לארץ, תשובה היא

כל חטא ותשובתו שלו. החטא שהאו שרש הגלות הלא הוא חטא המאיסה בארץ שעה שהביאו המרגלים דיבתה,

"וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו, וירגנו באהליהם, לא שמעו בקול ה'. וישא ידו להם, להפיל אותם במדבר. ולהפיל זרעם בגויים ולזרותם בארצות."[13]

ובכית כל העדה בליל ט' באב יום ששבו המרגלים הפכה להיות בכיה לדורות.[14] ועל כן;

"התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, באמת אור של תשובה יש בה."[15]

ומשום כך קובע הרב,

"שהשיבה לארץ ישראל ההולכת ומתגברת בקרבנו היא אחת מחוליותיה הגדולות של התשובה האמיתית של כל ישראל."[16]

תשובה זו עם שמוטלת על כלל ישראל, חייבים בה ביותר דוקא צדיקי הדור.

"...ואז ע"י אותה התשובה אשר ישובו דוקא הצדיקים וכל שלומי אמונה ישראל בכל התפוצות ובכל הפזורים לתןק החטא של עזיבת חובת ההרגשה המעשית והעיונית ביחס לקדושת ארץ ישראל וחובת בנינה, על פי כל הדבירם אשר השי"ת מסבב שיאפשרו לנו בכלל ובפרט, מתוך אותה תשובה שהיא נובעת מאורו של משיח, אשר הוא עתיד לאתבא לצדיקי בתיובתא – מתוך האור הזה בטוחים אנו בעזת השי"ת שתופיע לנו שמש צדקה ומרפא וארוכתנו מהרה תצמיח בביאת גואל צדק בגאולה שלימה במהרה בימינו אמן."[17]



[1] ע"פ משנת הרב זצ"ל.

[2] דברים ל', ב-ג.

[3] אורות התשובה, פ"ד, י'א.

[4] מתוך מאמר "התשובה והשלום" היסוד גליון ק"ד, ח' תשרי תרצ"ה. הבטוי מפתח הגאולה מצוי גם בשפ"א לפר' דברים שנת תרמ"ג. קובע הוא שקבלת יסורי הגלות באהבה "יוכל להיות... מפתח של הגאולה". אך המקור לבטוי בב"ר פר' ע', ו. "נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים".

[5] מוסר הקודש, "צפית הישועה היוצרת" עמ' ע.

[6] אורות התשובה, פי"ז, ו.

[7] אגרות ראי"ה ח"ב, עמ' לז. נכתבו הדברים בשנת תרפ"א.

[8] שם. באגרת זו מהרהר הרב באוזני תלמידו הגדול הגרי"מ חרל"פ זצ"ל על רעון הספר על התשובה.

[9] אורות התשובה פט"ו, י'א.

[10] שם, פ"ה, ג.

[11] ראה רמב"ם, הלכות תשובה פ"ז, ה"ה.

[12] אורות התשובה פ"ו, ב.

[13] תהילים קו, כד-כז.

[14] מסכת תענית כט.

[15] אורות התשובה פי"ז, ב.

[16] מתוך מאמר "התשובה והשלום", היסוד, גליון ק"ד.

[17] מתוך נאום בועידת המזרחי. נדפס בספר "חזון הגאולה", ירושלים תש"א, עמ'רה. על הגאולה והתשובה ראה מאמרים בשם זה בחוברות שמעתין תשכ"ח, תשכ"ט.

מעתה יובנו דברי הרב בהקדמתו לאורות התשובה שעל התשובה "בנויות כל התקוות האישיות והציבוריות".