בירור הלכה - ברכה על גרעינים
שו"ע או"ח סי' ר"ב סעיף ג':
"גרעיני הפירות, אם הם מתוקים מברך עליהם בורא פרי העץ, ואם הם מרים אינו מברך עליהם כלל. ואם מתקן ע"י האור מברך עליהם שהכל."
בטור מובאת גם דעת הרשב"א שעל גרעינים אינו מברך בורא פרי העץ – ולא כדעת המחבר – האחרונים נחלקו איזו ברכה יברך לדעת הרשב"א: הדרישה, אבן העוזר והצל"ח כתבו דמברך בורא פרי האדמה. אבל הפרי חדש (בליקוטים) והברכי יוסף כתבו שלדעת הרשב"א מברך שהכל.
דעת הפר"ח וגר"א וברכי יוסף, שהלכה כרשב"א, וכן פסק המשנה ברורה. אלא שהמשנה ברורה הכריע כדעת הפוסקים שסוברים שלדעת הרשב"א מברך בורא פרי האדמה.
כל זה לגבי גרעינים המתוקים. אבל לגבי גרעינים מרים ותיקן ע"י האור, שכתב המחבר שמברך שהכל, המג"א והגר"א טוענים על המחבר, שעירב כאן את דעת התוס' והרשב"א. שרק לפי הרשב"א הנ"ל – שעל מתוקים אינו מברך בורא פרי העץ – מברך שהכל על מרים, משום שלא הוי כפרי גופא. אבל לדעת התוס', שמברך על גרעינים מתוקים בורא פרי העץ, א"כ ס"ל שגרעינים הם פרי, ולכן אם הם מרים ומתקן ע"י האור צריך לברך בפה"ע (כמ"ש הב"י בסי' ר"ד, וכ"כ המחבר שלהלן ס"ה). ואם המחבר פסק במתוקים כתוס', דמברך בפה"ע א"כ ה"ה במרים ומתקן מברך בפה"ע, ואילו המחבר בפסק כרשב"א שמברך הכל.
המשנה ברורה, אע"פ שבחלק הראשון של הסעיף הכריע לא כמחבר, בחלק השני – בגרעינים מרים שמתקן – הכריע כפסק המחבר שמברך שהכל, משום דבלא"ה דעת הרבה אחרונים לחלוק על עיקר דין המחבר וסוברים שגם על מתוקים מברך לכל היותר בפה"א, דלאו פרי נינהו, וממילא במרים ומתקן ע"י האור, פסק דמברך שהכל.