בכל מושבותיכם (א)
... וכל מי שסיפק בידו למחות ואינו מוחה, להחזיר את ישראל למוטב ואינו מחזיר – כל דמים שנשפכים בישראל נשפכין על ידיו... שכל ישראל ערבין זב"ז... היהי להם לסנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר עמהם שיקשרו חבלים של ברזל במותניהם ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם ויחזרו בכל עיירותיהם של ישראל... וילמדו אותם דרך ארץ... עד שיתיישבו ישראל בארצם, יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולם כולו שברא מסוף העולם ועד סופו... (ילקוט, שופטים, ס"ה)
הימים – ימי ערב פרוץ מלחמת עולם ראשונה, ה'תרע"ד. הרב זצ"ל יוזם מסע רבנים למושבות השומרון והגליל לבקר את האכרים, בוני הארץ ועובדי אדמתה, לחזקם ולעדם בדברי תורה ועדוד ולתקן ולסדר את הטעון תקון.
בתחילת האי שתא הוא פונה לרב יעקב משה חרל"פ ומרצה לו את הרעיון במכתב. הרב יעקב משה סוחף לענין גם את ר' יוסף חיים זוננפלד, רב העדה החרדית בירושלים, ואת ר' יונתן הלוי איש הורביץ. מצטרף גם ר' בן ציון ידלר (שהיה אחראי מטעם הרב על הפרשת תו"מ). בחשוון יוצאים הם מיפו לחדרה ומשם לזכרון יעקב, לבת שלמה ולשפיה, משם דרכם לעתלית ולחיפה. בחיפה מצטרף אליהם ר' ברוך מרכוס אב"ד דחיפה. והם עושים דרכם ברכבת למרחביה שם מצטרף ר' משה רליערס, רבה של טבריה. משם – לסגר'ה, יבנאל, פוריה, כנרת, דגניה וראש פינה. בכל מקום שוהים הם חצי יום או יום או ימים והשפעתם רבה ועצומה.
שלש אגרות נשתמרו לנו אשר שלחן ר' יעקב משה חרל"פ לרב משה לייב שחור מן המסע. החלטנו לפרסמן, למען תהיה לנו לעדה.
* * *
כ"ה חדש חשון תרע.
חביב רוחי ומחמד נפשי מו"ה משה ליב
בנשף לילה זו הגענו לחיפה אחרי רוב עמלנו בש"ק בזכרון יעקב ביחוד ה... ביהכ"נ שב"ה פעלנו להעמיד את העמוד ואת השלחן באמצע ביהכ"נ כנהוג בכל תפוצות ישראל שברוב עמל עלתה זאת לנו.[1] אין פה המקום לספר באריכות את כל פרשת העבר שספר שלם דרוש לזה. כל הקהילה היתה שמה ושמחה וחגגה בשמחה חגיגית שמחת תורה. והעמדת הבימה באמצע הביא תסיסה גדולה. דבר אשר הגאון ר' שמואל מאהליבער לא פעל זאת בעברו בזכרון יעקב והגאון קנ"ה מיפו זצ"ל, ד' יגמור לטוב. וביום א' עברנו מושבה בת שלמה ושפיה, ובכולם פעלנו מבוקשנו וה' הצליח דרכנו. ואמש בלילה לנו במושב אטליט. במושבה זו נצחנו נצחון קודש. הרב דרש בפניהם תורף המבוקש של יקרת שמירת הדת וביחוד שמירת השבת והפרשת תו"מ ובדבר החנוך. והאשים את המורים המגדלים את חניכיהם ללא תורה וללא דת ודבר זה הביא תסיסה מצד המורה של המושבה והיו ויכוחים רבים. אחר הציעו אנשי המושבה שאין למושבתם של בלה"ק. הציע הרב שלדעתו כיון שההתעוררות לשם נתעוררה בזו הלילה נקרא שם המושבה "תרומיה" ע"ש תרומת מעשר. המורה לא שבע רצון והעיז פנים ושוב העמידו למנין והיה הרוב בעד השם תרומיה. ודבר זה עורר אותנו רגשות קדושה והרב רקד איתנו רקידות של מצוה יחד עם בני המושבה, נצחון לקרוא שם המושבה ע"ש תרומת מעשר. השמחה הי' נפלאה מאד.
לעת אחר אודיעך באורך.
ריעך, יעקב משה חרל"פ
גם במערת אליהו הנביא שרנו שירי אליהו הנביא ברקידה ושמחה.
מחר בבקר נוסעים אנו למרחביה.