לפרשת השבוע
ליקט שמעון ר'.
לפרשת וירא
"ויהי אחר הדברים האלה..."
תשובות רבות נכתבו על השאלה – אחר מה? אך נראה לפרש בדרך אחרת.
הנסיון התשיעי של אברהם היה גירוש ישמעאל. על אף אהבת אברהם לישמעאל – עליו לגרשו עקב דרכו הקלוקלת, כדי לשמור על יצחק מפגעים. אך כיצד יוכיח שהגירוש נעשה לשם שמים? שמא הגירוש נעשה אך ורק כדי לשפך את כעס שרה ששנאה את שפחתה ואת בנה? ואז – "אחר הדברים האלה", לאחר גירוש ישמעאל – "והאלקים ניסה את אברהם", ניסהו בעקידת יצחק. ואם אמנם יעמוד אברהם בנסיון זה וישחט את יצחק, הרי יוברר שגם גירוש ישמעאל היה לשם שמים.
ע"פ זה נבין פסוק נוסף בפרשת העקידה.
לאחר שאברהם עומד בנסיון, אומר לו המלאך: "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה". וכי נסיון העקידה מוכיח על יראה? והרי עמידה בנסיון מעין זה מעידה על אהבה, שהרי אין הפסד גדול לאדם משחיטת בנו, וממה ירא יותר? אלא הפסוק מתיחס לשני נסיונותיו האחרונים של אברהם.
"עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה" – עתה הוברר שגירוש ישמעאל, נעשה מיראת ה' ולשם שמים.
"ולא חשכת את בנך את יחידך ממני" – זוהי האהבה בנסיון העקידה וכדברי המדרש: "הודעתי לכל שאתה אוהבני" (ב"ר פר' נ"ו).
שמחה בונים סופר
* * *
"ויאמר אברהם אלקים יראה לו השה לעולה בני..."
מובא במדרש: "אלקים יראה לו השה לעולה, ואם לאו אתה השה לעולה בני". (ב"ר פר' נ"ו)
הסבר המדרש: בגמ' פסחים (דף ס"ו.) מובא שפעם חל ערב פסח בשבת ושכחו להכין סכין לשחיטה, כיצד עשו? שמו את הסכין בין קרניו שואלת הגמ' והרי עובד עבודה בקדשים? ומתרצת – שכל ההקדשה נעשתה רק בעזרה, כלומר בזמן הבאת הסכין עדיין לא היה השה קרבן.
יצחק כשראה שאין שה הבין שהוא הקרבן, אך מצד שני הרי אברהם שם עליו עצים, ואין עושים שמוש בקדשים. לכן תמה: "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה?" וכאן תשובת אברהם: "אלקים יראה לו השה לעולה בני". היינו – אף אם אתה עולה אינך מוקדש מעתה, וא"כ רשאי אני לעשות בך עבודה.
ישועות יעקב
* * *
לפרשת חיי שרה
"ותאמר שתה אדוני... וגם לגמליך אשאב".
מכאן מוכיח המג"א (או"ח סי' קס"ז) שאע"פ שאסור לאדם לאכול קודם שיתן לבהמתו, הרי לשתות מותר. שהרי רבקה אומרת שתה, ורק אח"כ – וגם לגמליך אשאב.
אולם, אפשר להסביר את סיבת שתית אליעזר קודם הגמלים בדרך אחרת, באופן שאין ללמוד ממנו להלכה. הבהמה קודמת בדרך כלל באכילה לאדם משום שלפעמים כל פרנסת האדם בזכות בהמתו, וכדברי המדרש: "'אדם ובהמה תושיע ה' ' – אדם בזכות בהמה". (ילקוט מכירי, תהילים ל"ו). כיון שהכל בזכות הבהמה – הרי היא קודמת לאדם. אך ברבקה שהמים עלו לקראתה, יוצא שהמים היו כפי שהיו בזכות רבקה לכן היא קודמת ומכאן דבריה: "שתה... וגם לגמליך אשאב".
אמרי שפר
* * *
"ויושם לפניו לאכול..."
אומר תרגום יונתן: "כיון דחמא סמא דקטילא אמר לא אוכל עד דאמלל פתגמי". המדרש במקום אומר: שהמלאך היסב את הקערה שבה סם המות לפני בתואל. וא"כ – מדוע עומד אליעזר על דעתו לדבר דוקא לפני הסעודה?
תוס' בקדושין (מ"ה: ד"ה בפירוש) מביא הלכה שקטנה שהלך אביה למדינת הים ומת שם ראוי לאסור אותה על כל העולם שמא קיבל בה אביה קדושין – אלא אנו מתירין אותה כיון שמעמידים אותה בחזקת פנויה. אולם במקום שאפשר לברר – אין מעמידים אותה על חזקתה. כיון שידע אליעזר שבתואל ימות אמר: "לא אוכל עד אם דברתי", היות וברגע זה עדיין יכול לברר אם קבל בה בתואל קדושין. אבל אם ימתין עד אחר הסעודה לא יתברר הדבר, לכן מיהר לדבר קודם הסעודה.
בנין אריאל